שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כיצד הפכה האישה ההריונית לרכוש ציבורי?

    נשים הריוניות רבות מעידות שמכל מקום יכולים לקפוץ אנשים שירשו לעצמם ללטף להן את הבטן ללא רשות. למה זה קורה? מסתבר שגם ב-2017, הגוף של האישה לא שייך לה אלא לחברה, בזמן שהתפקיד החברתי שלה הוא עדיין ללדת ילדים. דעה

     

    (הסרטון הוא חלק מפרויקט הגמר של Halo Lor במכללת שנקר )

     

    בטקס הגראמי האחרון חשפה ביונסה בטן הריון של תאומים, וצולמה כשהיא זוהרת, סקסית ומהממת כהרגלה. הבחירה שלה להופיע בזמן ההיריון עוררה הרבה רעש, אבל ביונסה לא לבד. החל מצילומי היריון בעירום על שערי מגזינים ועד לצילומי היריון בביקיני באינסטגרם, בשנים האחרונות מתגברת המגמה של סלבריטאיות שהופכות את ההיריון שלהן לחלק מהרעש סביבן. גם אלו מבינינו שלא מכוסות באבק כוכבים שותפות לתופעה, כמו לדוגמה בטרנד המקסים של צילום אלבומי היריון אמנותיים, או לבישת הבגדים הרגילים שלנו (או לכל היותר טייצים) במקום קנייה של שמלות היריון. כל אלה מעידים על האופן שבו נשים כיום מנכסות מחדש את ההיריון כחלק מהגוף שלהן.

     

    למה נדרש ניכוס מחדש של ההיריון? כי ההיריון מתפתח בגופה הפרטי של האישה (נקבה), אבל משום מה, כולנו מתייחסים אליו כאל אירוע ששייך לנו. אנחנו מרשים לעצמנו לשאול נשים בהיריון שאלות רפואיות, אישיות ופולשניות, להכריע אם מותר לאישה לבצע הפלה או לא, וללחוץ על נשים בנות 30 להיכנס כבר להיריון. אחת התופעות הבולטות והמציקות של ההתייחסות להיריון של נשים כאל עניין ציבורי בלבד ולא עניין שלה, היא מגע של זרים גמורים או מכרים בבטן ההריונית, מבלי לקבל את אישורה של האישה ההרה.

    הבטן הזוהרת של ביונסה כחלק מניכוס מחדש של ההיריון ()
    הבטן הזוהרת של ביונסה כחלק מניכוס מחדש של ההיריון
     

    על-אף שלא כל הנשים ההריוניות חוות את התופעה הזו, נשים רבות מעידות שמכל מקום יכולים לקפוץ אנשים שירשו לעצמם ללטף איבר בגופן. ברחוב, במעלית, בתור לקופה בחנות, בתחבורה ציבורית, בעבודה, במקום בילוי, במפגש חברי או במאורע משפחתי – נראה שאין מקום שהבליטה יכולה פשוט להיות בו, מבלי להיות חשופה לפוטנציאל מגע של אדם זר. אגב, אפילו הדרג שלך בעבודה לא משנה – המנהלים שלך יכולים לגעת לך בבטן, וגם אנשים שאת מטפלת בהם או אחראית עליהם ירשו זאת לעצמם.

     

    אפשר לפטור את המגע הזה כ"חוצפה ישראלית" או כרצון לשמוח בשמחתה של ההרה, וההסברים הללו הם כנראה נכונים, על-אף שגם במקומות אחרים בעולם נוגעים לנשים בבטן ללא רשות, ועל כך יעידו המספר הגדול של מאמרי הדעה באנגלית של נשים שדורשות שיפסיקו לגעת להן בבטן. עם זאת, ההסבר הזה אינו שלם. המגע - כמו גם הניכוס הכללי של ההיריון של נשים, מגיע מתוך התפיסה שהגוף של האישה לא שייך לה אלא לחברה, בזמן שהתפקיד שלה הוא ללדת ילדים. רק אחרי שאישה ממלאת את התפקיד ה"טבעי" שלה, היא יכולה לעסוק בכל השאר, כמו פיתוח קריירה, תחביבים ומימוש עצמי. את הרי יכולה להיות סופרסטארית מקצועית, אבל אם לא יהיו לך ילדים יתייחסו אלייך כאילו משהו פגום בנשיות שלך, שלא לדבר על נשים שלא רוצות ילדים ובכלל מתויגות כחריגות והזויות.

     

    את אישה? מצופה ממך ללדת ילדים

    לא סתם אומרים לאישה שהיא חייבת ללדת ילדים. הסיבה הראשונה היא שבתקופות עתיקות יותר האישה הייתה שייכת לגבר וגם הייתה יולדת לו ילדים שהיו שייכים שלו. דרך הילדים, הגברים ניהלו את חלוקת הרכוש שלהם. במילים אחרות, נשים יולדות אפשרו לגברים להקים את השושלות שלהם ולנהל את השדות והכסף שלהם. חושבים שהתפיסה הזו כבר לא איתנו? עובדה שלרובכם כנראה עדיין ברור ששמות המשפחה של הילדים שלכם יהיו על שם האב. סיבה שנייה היא דתית. "פרו ורבו" זו מצווה, ולמרות שגם הגברים שותפים לה, רוב העיסוק בה נופל על נשים, גם בזמן ההיריון וגם אחריו.

    פתאום כולם רוצים לגעת. היריון (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    פתאום כולם רוצים לגעת. היריון(צילום: Shutterstock)
     

    הסיבה השלישית היא סיבה לאומית, והיא קשורה לאופן שבו אנחנו מתייחסים לגברים. אנחנו דורשים מהגברים שלנו להיות חזקים עם קול מחוספס, ידיים גדולות, להרוויח משכורת מפרנסת יפה ולתפקד כחיילים קרביים. התפקיד שלהם הוא להילחם, והתפקיד של הנשים הוא להביא את הלוחמים האלה לעולם, ושני המגדרים צריכים להיות שונים מאוד זה מזה. המאבק שמתחולל על מניעת גיוס של נשים ליחידות קרביות מתבסס בדיוק על זה.

     

    "תפקיד האישה הוא להביא ילדים", אמר לפני חצי שנה תא"ל במיל', אביגדור קהלני, בהתייחסו לגיוס חיילות לחיל השריון. זו גם הסיבה שעברייני מין כמו אל"מ (לשעבר תא"ל) אופק בוכריס או רס"ן (לשעבר סא"ל) לירן חג׳בי זוכים לגיבוי שמתבסס על היותם לוחמים. הרי גם ככה נשים - תפקידן להוליד ולטפל בלוחמים האלה עד שיגיעו לגבורות, אז מה זה כבר לספק שירותי מין על הדרך?

     

    החלוקה הברורה הזו בין תפקידי האישה והגבר מביאה לעוד תופעה של ניכוס היריון, והיא הדיון האינטנסיבי אם הוולד בבטן זה הוא או היא. או במילים אחרות, האם זו תהיה ילדה יפה או חייל גיבור. ההפרדה המגדרית שמתרחשת אחרי הלידה ידועה ובעייתית, וכוללת הפיכת כל חייה של הבת לוורודים ומלאים בבובות וערכות יצירה, וכל חייהם של הבנים לכחולים ומלאים במכוניות ומשחקי הרכבה.

    אז מה יש לך שם בבטן? בן או בת? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    אז מה יש לך שם בבטן? בן או בת?(צילום: Shutterstock)
     

    אך בעוד בנות יכולות קצת לחצות את הגבול ולשחק בצעצועים של "בנים", לבנים אסור בשום פנים ואופן לשחק בצעצועים של "בנות", כי אז יקרה להם הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לבנים – הם עלולים לפתח אמפתיה ורגישות, כלומר להיות מתויגים כ"נשיים". התרבות הזאת כוללת גם שידוכים בין בנים לבנות בגילאי 0-5, תוך הבנייה שכל אינטראקציה בין בנים לבנות היא רומנטית, ואפילו לא הזכרתי מחיקה של להט"בים.

     

    אבל ההפרדה המגדרית מתרחשת כבר בזמן ההיריון. אמירות מחרידות כמו "הבת לוקחת את כל היופי מהאימא", מקבעות דימוי שקרי של "קאט פייט", של אמא מרשעת ושל אידיאל היופי. תפיסות לפיהן משפחות אינן שלמות עד שלא נולד זכר או השתתפות בצער אבות שצפויה להיוולד להם נקבה, מעידות על התייחסות מוקדמת לנשיות כאל דבר פגום, חסר ואחר לעומת גברים וגבריות, והיא יושבת על אותה סקאלה של ג׳נדרסייד, כלומר של מדינות המעודדות רצח תינוקות נקבות כי המשפחה רוצה זכר, כמו שקורה בהודו.

     

    המחשבה שעדיף בת כי היא תעזור יותר בבית כשהיא תהיה גדולה מראה איך אנחנו מראש סוללים את דרכן של נשים לטפל במשק הבית, ופוטרים גברים מהאחריות הזו. התפיסה מראש שבנים הם יותר שובבים כבר מכתיבה את ההתנהגות שלנו כלפיהם כהורים, באופן שמתיר יותר לבנים להשתולל "כי ככה הם", ובחינוך נוקשה יותר לבנות "כי הן צריכות להיות צייתניות יותר".

     

    אנחנו רגילות לדבר על גוף האישה כמותר במרחב הציבורי בהקשרים מיניים, ובהתנגדות להטרדות רחוב, תקיפות מיניות ואונס. כנראה שזה לא מקרי שההיפוך של התפיסה של האישה המינית, להלן - "האישה האימהית", מעודד גם הוא מגע במרחב הציבורי. על כן, בדיוק כמו בשיח המיני: לפני שנוגעים, חשוב לשאול ולברר האם זה בסדר, מקובל ונעים לאישה. יש נשים שנהנות מזה, יש כאלה שסולדות מזה ומגיבות למגע זר במגע זר משל עצמן באיבר מאיברי גופו או גופה של הנוגעת כדי להראות עד כמה מדובר בעניין פוגעני. כל אחת מתייחסת לעניין בצורה שונה, כי כל אישה היא שונה ולכל אחת הזכות על גופה.  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    אפשר לגעת, אבל רק אם האישה מסכימה
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים