דאצ'יה דאסטר אוט' במבחן בזק - עסקה מפתה

דאצ'יה, חטיבת הה-Low cost של קונצרן הרכב רנו-ניסאן, הושקה בישראל מחדש בתחילת 2015. ההצלחה הייתה נאה למרות תדמית הבעייתית "של פעם", בעיקר עקב תג-מחיר סופר-ידידותי ביחס למקובל כאן. ובכל זאת, המספרים נותרו צנועים, בעיקר עקב היעדר תיבה אוטומטית "אמיתית" - סוג של מחסום פסיכולוגי ומוטורי עבור 90% מהישראלים. אלא שכעת נחת בישראל הדאסטר, רכב הפנאי של היצרן, כשהוא מצויד בתיבה אוטומטית מתקדמת לצד תג-מחיר צנוע, והפך בכך מיד לאלטרניטבה בשני-שליש מחיר לרנו קדג'אר, רכב הפנאי של רנו החולק עמו מידות דומות ויחידת הנעה זהה.

מה השתפר: יחידת המנוע-גיר מוכרת מדגמים אחרים של רנו - טורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר ו-110 כ"ס בשידוך לתיבת שישה הילוכים אוטומטית כפולת-מצמד שמעבירה את הכוח לגלגלים הקדמיים. בינתיים, ללא אופציה להנעה כפולה כמו בדגמים הידניים. שילוב זה מאפשר ביצועים למדי בקטגוריה, בעיקר בתאוצות ביניים תודות לגמישות מנוע (25.5 קג"מ ב-1,750 סל"ד) מרשימה ותיבת הילוכים מהירת תגובה.

(צילום: ניר בן זקן)

לתיבה פעולה חלקה מאד בנסיעה עירונית, ולעומת הידנית המוכרת היא מאפשרת למנוע להסתובב בסל"ד מעט נמוך יותר (ושקט יותר) במהירות שיוט. מערכת עצור-סע ממהרת לדומם ומאחרת להניע את המנוע בעמידה. צריכת הדלק הייתה טובה מאוד: 15.6 ק"מ לליטר בממוצע המבחן המאומץ.

הדאסטר האוטומטי זוכה להגה בעיצוב שונה (אך באופן תמוה עדיין לא מתכוון למרחק) עם מתגים שממוקמים טוב מבעבר (צופר על ההגה, לא על ידית האיתות), לבקרת שיוט ומושבים בריפוד דו-גוני המוסיפים מעט צבע.

(צילום: ניר בן זקן)

מה נשאר: מבחינת מראה אין כל שינוי בגרסה החדשה, השומרת על הקווים הזוויתיים-קשוחים של הדגם הקודם, עם בתי גלגלים מודגשים, מסילות גגון מסיביות ומרכב מוגבה המייצר מרווח גחון יוצא דופן. המושבים נוחים ורכים יחסית אך מספקים תמיכה בינונית ועלולים להעיק בנסיע הארוכה. הישיבה גבוהה ושלטת תודות לקונסולה קדמית נמוכה יחסית ומשטח חלונות גדול.

תודות לבסיס גלגלים נדיב (267 ס"מ, דומה לקיה ספורטאז'), מרווח הרגליים והראש טובים מאוד, אם כי בממד הרוחב הוא צר יחסית, ושלושה נוסעים מאחור לא יהנו זה לצד זה. תא המטען מציע נפח דומה למקובל בקטגוריה הפופולארית - 475 ליטר. מה שלא השתנה - וחבל שכך - הם מתג כיוון מראות מתחת לבלם היד וכיוון גובה מושב באמצעות ידית הממוקמת היכן שבמרבית המכוניות מכוונים את המרחק. 

(צילום: ניר בן זקן)

רשימת האבזור של רכב המבחן - גרסת לורייאט הבסיסית, 100 אלף שקלים - רחוקה מלהרשים וכוללת בקרת שיוט, מערכת שמע עם שליטה מההגה ובלוטות'. גרסת פרסטיז' (ב-107.5 אלף שקל) הבכירה מוסיפה מסך מגע בגודל "7, מצלמת רוורס, בקרת שיוט, חלונות אחוריים כהים, חיישני חניה וחישוקים קלים תמורת 7,500 שקלים נוספים.

סעיף הבטיחות הפסיבית - ובעיקר האקטיבית - של הדאסטר הוא עקב האכילס של הדגם, המשווק (עדיין) עם ארבע כריות אוויר בלבד בזמן שהסטנדרט המקובל בתעשייה עומד זה מכבר על שש. בהתאם הוא זכה לציון של שלושה כוכבי בטיחות בלבד במבחני הריסוק של ה-Euro NCAP. בנוסף הוא אינו מציע כל מערכת בטיחות מתקדמת מקורית, אקטיבית או פסיבית.

המיתלים מכוילים לרכות יחסית ונוחות הנסיעה מפתיעה מאד לטובה, הן בספיגת שיבושים במהירות נמוכה ועירונית והן בשמירה על ריסון מרכב ראוי במהירות גבוהה יותר. עם זאת היא מעט פחות טובה מגרסת ההנעה הכפולה עקב הבחירה במתלה אחורי שונה (קורת מתח לעומת רב-חיבורי). ההגה כבד באופן תמוה במהירות נמוכה ועלול להפריע בתמרוני חניה. התנהגות הכביש אינה מרשימה עקב רכות המתלים ורמת האחיזה נמוכה מזו של רכבי פנאי מודרניים.

לדאסטר סרחי עודף קצרים תודות לזוויות גישה-נטישה טובות (34.9-29.3 מעלות), מרווח גחון מרשים (21 ס"מ) וצמיגים בשרניים המעניקים יכולת נסיעת שטח (בעיקר שבילים) גבוהה מהמקובל.

(צילום: ניר בן זקן)

סיכום: הדאסטר האוטומטי הוא נכון לעכשיו הדגם החשוב ביותר של דאצ'יה בישראל ולבטח אחד החשובים של היבואנית בכלל, עם כל הכבוד למותגי רנו וניסאן המבוססים, הוא גם הרכב הראשון של המותג הרומני שיכול להפוך לרב-מכר של ממש, למרות הבעיות הברורות עמן הוא מתמודד. למשל רמת בטיחות נמוכה יחסית, תא נוסעים וסביבת נהג לא מוקפדים מספיק ותדמית זולה.

שכן מצד שני, הוא מציע את כל היתרונות השימושיים של רכבי פנאי פופולריים במחיר נמוך בעשרות אחוזים, נוחות שימוש, ביצועים טובים וצריכת דלק נמוכה. כך שמבחינתנו מדובר בהפתעת העונה, וללא ספק אחת העסקאות האטרקטיביות ביותר בשוק הרכב המקומי.