שתף קטע נבחר

טעויות של הורים שגורמות לילדים להיצמד למסכים

לא מציבים גבולות, מגיבים לכל הודעה מהעבודה, מאפשרים גישה למסך בכל מקום ולא מעודכנים בתכנים שהילדים חשופים אליהם. כך תימנעו מטעויות שגורמות לילדים להיות שעות מול מסכים

המסכים הדיגיטליים הם כאן כדי להישאר. אין זה חדש שהילדים שלנו יושבים אינספור שעות ביום מול מסכי המחשב, הנייד והטלוויזיה. החברות המתכננות את התוצרים הדיגיטליים, משקיעות בהם זמן וכסף, כדי להעמיק את המשיכה אליהם עד שהם הופכים לצורך ממכר שקשה לעמוד בפניו.

 

המפתחים של החברות הללו עובדים קשה כדי ליצור גירוי בלתי נשלט לבצע עוד ועוד פעילות, כשבמודע התגמול המידי נעים בטווח הקצר ופוגע בטווח הארוך. הרופאים מתריעים על השמנת יתר בקרב ילדים בעקבות מחסור בפעילות גופנית, על עלייה ב-50% של ילדים מרכיבי משקפיים והפסיכולוגים מודאגים מעלייה ברמת האלימות בקרב ילדים. כדי להילחם בתופעה זו, ראשית עלינו להימנע מטעויות נפוצות שעושים הורים בניסיון למנוע מהילדים לשקוע במסכים.

בטוחים שאתם יודעים איזה תוכן הילד צורך? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
בטוחים שאתם יודעים איזה תוכן הילד צורך?(צילום: shutterstock)
 

הטעויות המרכזיות של הורים

לא מהווים דוגמה אישית: הילד חווה את ההורה כאחד שצמוד למסכים לעיתים תכופות ואחד שכדוחה את הילד המבקש אוזן קשבת ברגע של קושי או ברגע של הצלחה ויצירה. לדוגמה: "רגע, זו שיחה מהעבודה, בוא נדבר יותר מאוחר".

 

לא מציבים גבולות: ילדי הבית עסוקים בניידים ליד שולחן האוכל וההורים מאפשרים זאת, כי הם בעצמם משוחחים בנייד בשעת הארוחה. ביציאה (ההולכת ופוחתת) עם הילד אל גן השעשועים הקרוב או למרכז משחקים, ההורה יושב ועסוק בטלפון החכם. אם ילד מעדיף להישאר בבית על הספה ליד מסך מאשר לצאת עם ההורה לגן השעשועים, אז מדובר ב"קריאת השכמה" להורה שלו.

 

מגבילים ולעיתים אוסרים צפייה: ההורה אוסר, נועל, מטיל עונשים ללא דיאלוג עם הילד וצרכיו, מה שגורם בלא מעט מהמקרים בדיוק לתוצאה הפוכה ממה שמצפים.

 

לא עוקבים אחר התוכן שאותו צורכים הילדים: ההורה אינו מתעדכן בתכנים שהילד צורך ובאתרים שאליהם נכנס בתקופת הילדות המוקדמת ובגיל העשרה שלו.

 

מאפשרים גישה למסכים בכל מקום אפשרי: ריבוי טיולים במכונית מצוידת במסך לכל ילד, מפחית מההתנסות הגופנית, מהתבוננות בטופוגרפיה וחוסם תקשורת בין בני המשפחה.

 

כך תקטינו שימוש של ילדיכם במסכים

דוגמה אישית: זה לא הוגן להתרגז על ילד שמחקה את ההתנהגות של ההורים שלו. אם נרצה שהילד יפחית את שעות המסך שלו, גם עלינו לנהוג כך. לדוגמה: הורה יכול לומר: "כל בני המשפחה ניגשים בשירה לארוחה! המסכים הבטיחו להמתין לכולנו בחדר המשפחה. תורו של אבא לבחור בשיר". השירה מעודדת את "הורמון השמחה", הסרוטונין.

 

נמצא אלטרנטיבות למסכים: מומלץ לצבור משחקי דרך מתחום הניווט, המותאמים לילדים צעירים מאוד. משחקים לא תחרותיים, מסוג של גילוי נקודות ציון בולטות בדרכים. גילוי תופעות עונתיות, כגון, קטיף עצמי בשדה פרחים או תותים ולצאת אל הדרך (הכוונה למקום מסודר בו מותר לקטוף). לילדים הבוגרים נציע פעילות במשחקים מפתחי יכולת ניווט שיכולה לשמש אותם גם ברכיבה על אופנים וגם בשלב לקראת נהיגה.

 

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

נציב גבולות: אם הילד הצעיר לא מוכן להיפרד מהמסך גם לאחר שחלפו יותר משעתיים של פעילות, באופן שפוגע בפעילויות אחרות שלו, עלינו להציב את הגבול. ההורה צריך לשוחח עם הילד ולנהל איתו "משא ומתן" בדרכי נועם. ההורה יכול להציע לילד לבחור את המשחקים הדיגיטאליים האהובים עליו ולשמוע ממנו מה הם המשחקים שעליהם הוא מוכן לוותר.

 

נהיה גם חברים וגם הורים: ההורה צריך לשמור על קשר פתוח ורגיש שיאפשר לו לשאול או "לחטט" מדי פעם מהם הנושאים הנעימים לנער/ה או הנושאים הבלתי נשלטים אצלו. האם הילד נמצא תחת אימת מציקים או איומי מנצלים? יש לשתפו ולהסביר לו מה עלולים להיות ה"מחירים" שהוא ישלם בטווח הארוך של הביצוע הבלתי נשלט, לקבלת תגמול קצר מועד מהמסכים.

 

נוציא את המסכים מחדרי הילדים: מומלץ להרחיק מחדרי הילדים ובני הנוער את המסכים כולם. במקביל, ניצור מתחם להאזנה אלקטרונית משותפת, כדי להפחית באפשרות לשקוע במעמקי המסכים הממכרים רחוק מעיני כולם.

ד"ר אילנה רכס, ראש תחום בגיל הרך במכללה האקדמית בוינגייט. ב-1 ביוני (ה') יתקיים בוינגייט כנס "תנועה ושיר לגיל הצעיר" שמטרתו לחשוף את כל החידושים בתחום חינוך ילדים.

 

מתי כדאי לתת לילד להתחיל לצפות בתכנים במסכים השונים? צפו:

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
תנו דוגמה אישית ואל תהיו צמודים לנייד
צילום: shutterstock
מומלצים