שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מה שנחוץ במפרץ חיפה זה מנהיגות ואומץ. דעה
    מדינת ישראל ומפרץ חיפה צריכים תעשייה, אולם חייב להיות ברור שאם המפעלים רוצים להמשיך ולייצר, עליהם לעשות הכל כדי שלא לסכן את התושבים. על מנת לשלב באופן אחראי את התעשייה במרקם העירוני של המפרץ, דרושים אמון ושיתוף פעולה - ובעיקר מנהיגות. טור אישי

    המשרד להגנת הסביבה הודיע לאחרונה כי פתח בחקירה פלילית נגד מפעל "כרמל אולפינים" מקבוצת בז"ן הפועל במפרץ חיפה. המשרד גם דיווח שיטיל על המפעל קנס על סך 2.7 מיליון שקלים ושיחמיר את הדרישות בהיתר הפליטה של המפעל.

     

    לטורים נוספים של פרופ' עדי וולפסון

     

    כל אלה, כיוון שהלפיד "המפורסם", שהחברה מפעילה כאמצעי בטיחות והגנה על הסביבה, הופעל, לטענת המשרד, בצורה לא מבוקרת ובניגוד להנחיות. כך, למעשה, במקום לשרוף גזים עודפים ולמנוע את פליטתם לאוויר, נפלטו חלק מהמזהמים לסביבה. זאת ועוד, החקירה נגד "כרמל אוליפינים" מצטרפת לחקירה נוספת נגד קבוצת בז"ן בעקבות השריפה הגדולה שהתרחשה במכל התזקיקים במתחם בז"ן לפני כמה חודשים.

     

    עם פרסום הודעת המשרד לא איחרו להגיע גם ההודעות העוקבות. השר להגנת הסביבה, חה"כ זאב אלקין, ציין כי המשרד יוביל מדיניות של אכיפה בלתי מתפשרת, ראש העיר חיפה יונה יהב בירך על פעילות האכיפה במפרץ ועל הגישה של המשרד, ונציגי המפעל טענו שלא היו חריגות מתקני איכות הסביבה, שלטענתם הם מהמחמירים בעולם. ובמילים פשוטות, כל צד בשלו.

    מגורים ותעשייה במפרץ חיפה (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    מגורים ותעשייה במפרץ חיפה(צילום: עידו ארז)
     

    המאבק לשיפור איכות הסביבה במפרץ חיפה, ובעיקר מול התעשייה המזהמת, עלה בשנים האחרונות מדרגה. פעילי סביבה וארגוני סביבה שונים עוקבים באדיקות אחר הפעילות הקיימת והמתוכננת במתחמי התעשייה, וגם ראשי הרשויות באזור החלו להתייחס לנושא קצת יותר ברצינות, אם כי ממש לא בצורה מספקת. המשרד להגנת הסביבה אפילו תקצב והתחיל להפעיל תוכנית לשיפור איכות האוויר במפרץ. אולם, למרות כל אלה, עדין התוהו ובהו הסביבתי במפרץ חיפה חוגג.

     

    לפני כחודש ביקרתי במפרץ חיפה. נפגשתי עם פעילי סביבה, תעשיינים, אנשי אקדמיה, נבחרי ציבור מקומיים ותושבי העיר. שמעתי מכל אחד נתונים כאלה ואחרים, אבל בעיקר האשמות וכעסים, והרבה תחושות קשות. נוכחתי כמה התהום בין הצדדים השונים - הציבור הרחב, ארגוני ופעילי סביבה, נבחרי הציבור (מקומיים ולאומיים) והתעשיינים - עמוקה, כמה חוסר האמון מוחלט, וכיצד כולם אובדי עצות, מאוכזבים ומיואשים. אבל גם הרגשתי שהשטח רותח ומבעבע, ושכולם מבינים שאי אפשר להמשיך ככה ושמשהו חייב לקרות ולהשתנות.

     

    אכיפה סביבתית בלתי מתפשרת היא בהחלט כלי חשוב, הכרחי ויעיל להפחתת פליטות של מזהמים מתהליכים תעשייתיים. אולם חייבים לזכור שאכיפה היא פתרון קצה ולא פתרון במעלה הזרם, שעיקרו מניעה. מדינת ישראל וגם מפרץ חיפה צריכים תעשייה, ובכללה גם תעשייה כימית, ואיכות הסביבה ותעשייה אינם חייבים להיות מנוגדים זה לזה. אולם, חייב להיות ברור לכל, שאם המפעלים רוצים להמשיך ולייצר, עליהם לעשות הכל כדי לא לסכן את התושבים ולא לפגוע בבריאותם.

     

    עכשיו יותר מתמיד, השאלה המרכזית שצריכה לעמוד לנגד כל בעלי הזיקה במפרץ חיפה היא כיצד יש לשלב את התעשייה במרקם העירוני של המפרץ וכיצד יש לנהל את אזור התעשייה באחריות. הבסיס לכל אלה הם אמון ושיתוף פעולה, שני דברים שקשה מאוד למצוא כיום אצל מי מהצדדים באזור המפרץ.

     

    אבל בלי שיחברו כולם יחד, יעזבו את מה שהיה ומה שלא ויתחילו לדבר על מה שיהיה ומה שכן, כלום לא יזוז. כי אחרי הכל, הכל מתחיל ומסתיים באנשים ובמנהיגות, ומנהיגים אמיצים הם כאלה שמוצאים את המכנה המשותף ואת המחבר, ובד בבד מטפלים ללא פשרות בכל מה שמפריד ויש לתקן.

     

    פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים