דירה לכל החיים

בשיתוף אפריקה ישראל מגורים

"כולנו גדלנו על הנרטיב של היהודי הנודד, חסר הבית וחסר תחושת השייכות, ואנחנו סוחבים את זה איתנו", מסבירה האדריכלית דורית הוק, מתכננת פרויקטים לאפריקה ישראל מגורים. "כשחושבים על בית לכל החיים, זה משדר לנו ביטחון, אחיזה בקרקע. כשסרט אמריקאי מתחיל ונגמר בסיפור של אדם שנולד ומת בבית ילדותו, אנחנו חשים ביטחון".

(צילום: רמי חכם)

על פי סקר שערך לאחרונה, 47 אחוז מהישראלים התגוררו באותה דירה עשר שנים בממוצע. "מאחורי הרצון להחליף מגורים עומדים ערכים כמו חופש, שינוי והתחלה חדשה", מסבירה הוק.

"כשמדובר על החלפת הדיור, הגישה פחות נזירית משהייתה בעבר", מסכימה מעצבת הפנים מיכל גינזבורג שעובדת עם אפריקה ישראל מגורים. "העלייה ברמת החיים, ופתרונות הדיור הרבים, מדרבנים אותנו לא להישאר במקום אחד. כולם חשופים לכל מטעמי העיצוב וההשפעות מחו"ל. החלפת מקום המגורים הפכה לאחד המאפיינים של חברת השפע".

לעומת הרצון להתחדש ולעבור שינויים, המבנה התכנוני של הדירות בתקופתנו דווקא מאפשר לנו לחיות את מרבית חיינו ביחידת מגורים אחת. גם אם המצב המשפחתי משתנה לאורך השנים, ניתן לערוך בין ארבע הקירות את השינויים הפונקציונליים הדרושים. "היום קיימים כל האמצעים שיכולים לשרת אותנו כל החיים", אומרת הוק. "הדירות נגישות, יש מעליות וחניה. בדרך כלל, אם השכונה מתוכננת כראוי, גם השירותים הקהילתיים הנחוצים סובבים אותה", אומרת הוק.

איך זה היה בעבר?

"בשנות השבעים שהתאפיינו בבנייה טרומית, לא היה ניתן להרוס את קירות הבטון הפנימיים של הדירות. היום יש אפשרות ליצור התחדשות בתוך כותלי הדירה. דירות שנבנות היום יכולות לתת מענה לכל החיים. מעבר לזה זו כבר החלטה של הפרט".

האדריכלית דורית הוק

חשיבה לטווח ארוך

יש סיבות מגוונות ורבות להחלטה להעתקת מקום המגורים, ובמקרים רבים הן לא קשורות למבנה הדירה עצמו. "לפעמים דווקא הבניין הוא הסוגיה המרכזית. אם אני רוצה שהבניין יתחדש וישתנה, אני כבר תלויה באנשים נוספים. השכנים יכולים שלא לחשוב כמוני, ואז המעבר קשור למבנה המגורים ולא לפנים הדירה", אומרת הוק.

"לאנשים יש סיבות מורכבות לצורך בשינוי ולמעבר דירה", אומרת גינזבורג. "למשל, אנשים בני הדור השלישי שרוצים לחיות במרכז העיר ולהפחית את התלות ברכב. או אדם צעיר שרוצה לצאת מהעיר כי חשוב לו לבחור את בית הספר של ילדיו. לפעמים יש פשוט צורך נפשי בשינוי סביבת המגורים".

מיכל גינזבורג מעצבת פנים מטעם אפריקה ישראל מגורים(צילום: פורטרט)

כמובן שגם האפשרויות הכלכליות קובעות איפה נגור. כשזוג ישראלי צעיר מגיע למעמד רכישת הדירה הראשונה, האמצעים, כמו החשיבה, ממוקדים בטווח הקצר. רוב הזוגות הצעירים לא ייקחו בחשבון כיצד ייראו חייהם בגיל השלישי. "בארה"ב אפשר למצוא זוגות צעירים שבונים את ביתם הראשון, וחושבים האם רוחב הדלת יתאים בעתיד לכיסא גלגלים. אצל הישראלים טווח התכנון הוא עד שניים או שלושה ילדים. לכולם ברור שהבית הראשון לא יתאים ליותר משני ילדים. המחשבה היא שבעתיד נשדרג את הבית", אומרת הוק.

הבנייה החדשה, שלוקחת בחשבון שינויים פנים משפחתיים, דווקא יכולה לספק לנו דירה לכל החיים. ההבנה כי משפחות מחפשות חידוש ושינוי הביאה את המתכננים לקחת בחשבון פרמטרים רבים שמאפשרים גמישות בתוך חיק המגורים. "אני מאמינה שעיצוב פנים יכול לתת מענה לאורח חיים ארוך ויציב לדירה, אפילו לכל החיים", אומרת גינזבורג. "היום נלקחים בחשבון פרמטרים תכנוניים כמו מיקום הממ"ד, למשל, שלא יפריע לחלוקה הפנימית של הבית. בדירות רבות הממ"ד צמוד ליחידת ההורים, כך שכשהילדים מתבגרים הממ"ד יכול להפוך לחדר ארונות ולהיות חלק מסוויטת ההורים".

איך זה משפיע על התכנון?

"חשוב שתשתית האינסטלציה לא תהיה ממוקמת במרכז הבית, אלא במקומות חכמים על המעטפת החיצונית. זה נותן אפשרות לחלוקה עתידית חכמה יותר ופחות מגבילה. או לגבי שטחי האכסון ‑ כשיש מסדרונות מרווחים, אפשר למקם בהם ארונות אחסון שמתכתבים עם השינויים המשפחתיים לאורך השנים".

בשורה התחתונה, ההחלטה אם לעבור דירה או להישאר בדירה הקיימת נובעת משילוב של צרכים פיזיים ורגשיים, והיא משתנה מאדם לאדם. "מצד אחד, יש את תחושת השייכות, הקביעות, החום והאהבה של מקום ידוע. מצד שני, יש את ההתרגשות של ההתחלה, פתיחת הראש שמקומות חדשים יוצרים אצל האדם", אומרת הוק. "הערכים האלה עומדים זה מול זה כשאנחנו מתחבטים בשאלה מה מתאים לנו והאם דירה אחת יכולה לשמש אותנו כל החיים".

בשיתוף אפריקה ישראל מגורים