שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח: הפרקליטות הסתירה ממצאי נתיחה שיכלו להביא לזיכוי
    פרקליטים הפרו צווים של בית משפט, הסתירו חומרי חקירה והגישו כתבי אישום בלי שעיינו בכל החומר. כך עולה מדו"ח חמור שפרסם נציב הביקורת נגד הפרקליטות בנוגע ליחסי העבודה עם המכון לרפואה משפטית. ארגון הפרקליטים: "הנציב קבע שלא הייתה התערבות פסולה"

    נציב התלונות נגד הפרקליטות, דוד רוזן, פרסם הבוקר (א') דו"ח חמור ביותר העוסק במערכת היחסים בין פרקליטות המדינה למכון לרפואה משפטית בתקופת ניהולו של פרופסור יהודה היס. לפי הדו"ח הפרקליטים הסתירו ממצאי נתיחות שעשויים להביא לזיכוי, הפרו צווים של בית המשפט והגישו כתבי אישום מבלי שעיינו בכל החומר.

     

    לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

     

    בשנים שבהן עוסק הדו"ח סיפק המכון חוות דעת מומחה לאלפי משפטי רצח, הריגה, אונס ועבירות חמורות נוספות, ועל סמך עדויות רופאיו נשלחו נאשמים לתקופות מאסר ארוכות. הנציב קובע כי בחלק מהמקרים שנבדקו הפרו פרקליטים ביודעין צווים של בתי־משפט, הסתירו מהסנגוריה חומר מהותי ביותר שעשוי היה להביא לזיכוי והערימו על ההגנה באופן בלתי חוקי קשיים בקבלת ראיות חשובות שאולי יקלו עם הנאשמים.

    המכון לרפואה משפטית. חוות הדעת השתנתה לרעת הנאשם (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    המכון לרפואה משפטית. חוות הדעת השתנתה לרעת הנאשם(צילום: ירון ברנר)

    מדברי הביקורת הקשים של רוזן - אם כי הוא לא כותב זאת במפורש - עולה חשש חמור כי כתוצאה מהתנהלות זו יושבים או ישבו בכלא אנשים חפים מפשע. לדבריו, ההחלטה על הגשת כתב אישום אמורה להתקבל לאחר שהפרקליט עיין במלוא חומר החקירה ובחן אם לאור הראיות קיים סיכוי סביר להרשעה.

     

    כמו כן, הוא קבע שהפרקליטות מחויבת לחשוף את כל חומרי החקירה. הנציב רוזן רמז שבמקרים שבהם הדבר לא נעשה, ייתכן שניתן לטעון לפסילה של כתבי האישום, שכן עולה חשש שהם הוגשו בניגוד לחוק.

     

    קו 300 של הפרקליטות

    ראשית הפרשה בסדרת תחקירים שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" החל מדצמבר 2000. הפרסום, ולאחריו גם שורה של ועדות חקירה, חקירת משטרה ובדיקות של משרד הבריאות, אומנם הביאו להדחתו של היס מניהול המכון, אך לא לשינוי גישה בפרקליטות. בעקבות זאת פתחה הנציבה הקודמת לתלונות נגד הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל, בחקירה נרחבת שאותה סיכמה לפני כשנה וחצי בדו"ח שהוגדר "פרשת קו 300 של הפרקליטות".

     

    הפרקליטות יצאה בתגובה למלחמה נגד קיומה של הנציבות ונגד גרסטל אישית, ו־11 פרקליטים שעמדו להיפגע מהדו"ח עתרו לבג"ץ בדרישה שלא לפרסמו. גרסטל, שחשה כי אינה מקבלת גיבוי, פרשה בזעם, ובמקומה מונה השופט דוד רוזן.

     

    רוזן המשיך במלאכתה של גרסטל, החמיר בחלק ממסקנותיה והקל באחרות, והתוצאה, כפי שהגדיר שר בממשלה, היא דו"ח "המעלה ספקות באשר ל'טוהר הנשק' של אנשי פרקליטות המדינה".

     

    הדו"ח חושף שורת מקרים שבהם השתנתה חוות הדעת של רופאי המכון לאורך החקירה, ותמיד לרעת הנאשם. כך, למשל, במקרה שבו נמצאה גופת אדם. בחוות הדעת הראשונה של המכון נטען כי "לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הרצויה את סיבת המוות". כיוון החקירה הראשוני היה התאבדות, אך מאוחר יותר נעצר חשוד שהודה ברצח.

     

    הרופא שכתב את חוות הדעת חזר בעדותו בבית־המשפט כי אין לשלול את האפשרות שהמנוח התאבד בשאיפת גז בביתו. אך לאחר פניות חוזרות ונשנות של הפרקליטות כתב הרופא חוות דעת נוספת, הפוכה לחלוטין, הקובעת כי "אפשר לשלול את האפשרות שהמוות נגרם משאיפת גז בישול". הנאשם הורשע ברצח.

     

    במקרה אחר ישב אדם שנתיים במעצר בגין תקיפה חמורה, אף שבפרקליטות ידעו כי יש במכון רופאים הסבורים כי ייתכן שהמתלונן פצע את עצמו בכוונה כדי להעליל על החשוד. הפרקליטות הסתירה זאת, ופרקליט בכיר אף הורה למחוק מהחומר שהועבר לסנגורים תרשומת המתעדת פגישה בין הפרקליט שניהל את התיק לבין רופאי המכון, שיכולה הייתה לסייע לנאשם. בסופו של דבר נאלצה הפרקליטות למשוך את כתב האישום.

     

    הפרקליטות והמכון עשו בתקופתו של היס יד אחת כדי להקשות על נציגי ההגנה והמומחים מטעמה. הם סירבו להעביר לסנגורים חומרי חקירה ומנעו מהם גישה לנתיחות ולממצאים עד כדי “חריגה מצו שיפוטי", כהגדרת הנציב רוזן. הפרקליטות, כדרך שגרה, לא ביקשה את תיקי העבודה של המכון, והתוצאה היא שלא כל חומר הראיות עמד לנגד עיניו של הפרקליט שצריך היה להחליט אם להגיש כתב אישום.

     

    בין גרסטל ורוזן קיים בכל זאת פער. גרסטל טענה כי לפרקליטות אסור לבוא במגע עם רופאי המכון ולנסות להשפיע עליהם בחוות דעתם. רוזן סבור אחרת: "חובתו של התובע לעמת את המומחה עם ממצאים (ראיות) שלהערכתם לא נלקחו בחשבון או נדחו מפני ממצאים אחרים".

    גרסטל. החלה בבדיקת העניין (צילום: הקרייה האקדמית אונו) (צילום: הקרייה האקדמית אונו)
    גרסטל. החלה בבדיקת העניין(צילום: הקרייה האקדמית אונו)

    רוזן. הפרקליטות הסתירה ממצאי נתיחות שיכלו להביא לזיכוי (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    רוזן. הפרקליטות הסתירה ממצאי נתיחות שיכלו להביא לזיכוי(צילום: מוטי קמחי)

    הפער בא לידי ביטוי בנסיגה ממסקנותיה החמורות של גסרטל בכמה מקרים, ובמיוחד בזה שאותו הציבה בראש הדו"ח המקורי. אדם נרצח משתי דקירות שלא בוצעו על ידי אותו דוקר, אחת מימין ואחת משמאל. חוות הדעת של המומחה מהמכון הייתה כי המנוח מת מהדקירה משמאל. מאוחר יותר נעצר חשוד והודה לאחר חקירה ממושכת שאכן דקר את המנוח, אבל מימין.

     

    כשהשופט העיר לתביעה כי עדות המומחה מזכה את הנאשם מרצח, פנה התובע למכון, ואחרי דין ודברים עם פרופ' היס ועם הרופא שכתב את חוות הדעת קיבל חוות דעת מתוקנת ולפיה הדקירה הקטלנית היא מימין, כך שאפשר להרשיע את הנאשם ברצח. גורם בכיר מאוד בפרקליטות המדינה, הממונה על אותו תובע, אף פנה לרופא והורה לו לתקן את חוות הדעת כך שתהיה יותר מפורשת.

     

    גרסטל ראתה בכך התערבות בלתי חוקית העולה כדי חשש לעיוות דין. רוזן קובע כי יש לפרקליט זכות לבקש שינוי בחוות דעת, אלא שחייבים בתיעוד מלא של הפגישות בין הפרקליטות והמכון בידי שני הצדדים ובמסירת כל החומר הזה לסנגוריה. הדבר לא נעשה עד היום ורוזן קובע כי צריך שייעשה מעכשיו.

     

    רוזן מביא את תמליל עדותו של בכיר מאוד במשרד הבריאות שאמר: "הרושם היה שהמכון הוא 'חרב להשכיר. הייתה מלחמה אדירה להרחיק את הסנגוריה בכל מחיר. הביצוע היה של הרופא המשפטי הראשי (יהודה היס). הייתי צריך לעשות מלחמות עולם כדי לאפשר לסנגוריה להשתמש בספרייה, במיקרוסקופ; לעיין בסליידים (צילומים מהגופות) ולהסתכל בנתיחות".

     

    עצם פרסום הדו"ח בידי השופט רוזן גם הוא בא אחרי התערבות של "ידיעות אחרונות", זאת אחרי שהפרקליטים המוזכרים בו פנו לבית המשפט העליון בניסיון לעצור אותו. בעתירה שהגישו עורכי הדין מיבי מוזר ושירה חיימוביץ־בריק ביקשו "ידיעות אחרונות" ורונן ברגמן שבג"ץ יצרף אותם במעמד של "ידיד בית המשפט" הליך מיוחד בו גורם שאינו מעורב טוען כי יש לו עניין ויכולת לתרום לבירור האמת ולמשפט צדק. בית המשפט קיבל את רוב טענות העיתון וקבע כי הדו"ח יפורסם, בכפוף לשימוע שייערך לפרקליטים.

     

    “הליקויים תוקנו”

    רוזן מדגיש כי הליקויים במכון תוקנו מאז מונה ד"ר חן קוגל למנהלו במקום היס, אך מציין כי הכשלים במערכת היחסים עם הפרקליטות, מצד הפרקליטות, טרם תוקנו במלואם.

    קוגל. הליקויים במכון תוקנו מאז שנכנס לתפקידו (צילום: לשכת עורכי הדין) (צילום: לשכת עורכי הדין)
    קוגל. הליקויים במכון תוקנו מאז שנכנס לתפקידו(צילום: לשכת עורכי הדין)

    שרת המשפטים איילת שקד הודיעה שתפעל ליישום מסקנות הדו"ח: "בכך נבטיח שמירה על זכויות הנאשמים ושיפור השקיפות בהליכים הפליליים בישראל".

     

    פרקליט המדינה שי ניצן מסר כי "הנציב קיבל את עמדת הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון, ובכך דחה את הטענה המרכזית נגד הפרקליטות. כמו כן דחה הנציב את הטענות כאילו פרקליטים התערבו בחוות הדעת של רופאי המכון".

     

    מארגון הפרקליטים נמסר: "רבים ציפו ואף קיוו כי דו"ח המכון יהווה 'רעידת אדמה', אך הנציב הגיע למסקנה חד־משמעית כי לא הייתה שום התערבות פסולה של פרקליטים. הנציב אף סבור כי פניות של פרקליטים למכון דווקא הביאו לזיכוים של נאשמים".

     

    ממשרד הבריאות נמסר כי "‎המשרד, בראשות השר יעקב ליצמן, ביצע במכון רה־ארגון מקיף בין היתר החלפת ראש המכון פרופ' היס. מוצע להקים מכון משפטי נוסף באופן שיאפשר מתן שירותים לסניגורי הנאשמים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים