שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כלכלת ישראל ירדה למקום ה-22 במדד התחרותיות
    המשק הישראלי ירד שלב אחד ב-2017 במדד התחרותיות של מכון IMD. ישראל מדורגת במקום הראשון בחדשנות עסקית ובבטחון סייבר, ובמקום ה-52 ביוקר המחייה. במקום הראשון נמצאת הונג קונג. מי הכי פחות תחרותית?
    כלכלת ישראל ירדה שלב אחד אל המקום ה- 22 בשנת 2017 (לעומת 21 בשנת 2016) מבין 63 מדינות מפותחות, במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD. כך מסר איגוד לשכות המסחר, המייצג את מכון IMD בישראל.  

     

    מכון המחקר IMD בוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי מדרג 63 מדינות ובוחן את ביצועי המדינות על פי ארבעה פרמטרים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.

     

    בראש הדירוג העולמי מופיעות: הונג-קונג, ואחריה שוויץ, סינגפור, ארה"ב, הולנד, ואירלנד. בתחתית הדירוג ממוקמות: יוון, ארגנטינה, קרואטיה, ברזיל, מונגוליה, וונצואלה, המדורגת אחרונה.

     (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)
     

    החוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בדירוגה במקום הראשון בסעיף החדשנות העסקית, לעומת המקום השלישי אשתקד; במקום הראשון לעומת המקום השני ב- 2016 בסעיף השקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) כאחוז מהתוצר; דירוג במקום השני בסעיף מחקר מדעי בדומה לאשתקד; בסעיף המודד את עמידות המשק במשברים, ישראל מדורגת במקום ה-7 בשנת 2017 לעומת המקום ה-4 בשנת 2016.

     

    מנגד, הדירוגים הנמוכים של ישראל מתבטאים בדירוג במקום 49 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, לעומת 48 בשנת 2016; דירוג במקום 42 בזמן הנדרש לפתיחת עסקים, לעומת 43 בשנת 2016; בדירוג יוקר המחיה ישראל נמצאת במקום 52, ירידה של שני מקומות לעומת 2016; בסעיף שיעור מס החברות ישראל מדורגת במקום ה-42 בשנת 2017 לעומת 41 בשנת 2016; בסעיף מחירי הדלק ישראל נמצאת במקום ה-62 הלפני אחרון לעומת מקום 43 בשנת 2016.

     

    ב-IMD מציינים כי על ישראל להתמודד עם האתגרים הבאים:

    • הפחתת העומס הביורוקראטי והרגולטורי.

    • הגדלת יצוא הסחורות והשירותים.

    • צמצום המגזר הציבורי.

    • בניית אסטרטגיה כלכלית לטווח ארוך.

    • הגדלת ההשקעה בתשתיות ובחינוך בפריפריה.

     (IMD) (IMD)

     

    בקטגוריית חוסן כלכלי - ישראל מדורגת במקום ה-31, ללא שינוי מאשתקד

    • בסעיף התנהלות הכלכלה המקומית (תוצר מקומי, הוצאה וצמיחה) נרשמה עלייה בדירוג אל המקום ה-21, ממקום 33 בשנת 2016.

    • בסעיף התעסוקה עלתה ישראל ממקום 31 בשנת 2016 למקום 28.

    • בסעיף המחירים (מורכב מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה) נרשמה ירידה של חמישה שלבים מהמקום ה-41 בשנת 2016 למקום ה- 46.

    • בסעיף ההשקעות הבינ"ל נרשמה ירידה למקום ה- 28 מהמקום ה-25 אשתקד.

    • בסעיף סחר חוץ נרשמה עליה מהמקום ה- 39 אל המקום ה- 38.

     

     

    בקטגוריית יעילות העסקים - ישראל עלתה שלב אחד אל המקום ה-22

    • סעיף 'פריון ויעילות' - ישראל רשמה עליה של 8 שלבים למקום ה- 21 .

    • בסעיף 'מימון' (יעילות המערכת הבנקאית, שוק ההון וניהול פיננסי של חברות) ישראל ירדה למקום ה- 29 לעומת 25 בשנת 2016.

    • סעיף שוק העבודה (גודל השוק, כישורים וכד') רשם ירידה של 2 שלבים למקום 22.

    • בסעיף עמדות וערכים (ערכי חברות, תדמית בחו"ל, תרבות לאומית וכד') נרשמה עליה של ארבעה שלבים אל המקום ה- 9.

    • בסעיף הפרקטיקה הניהולית (יזמות, אחריות חברתית, אתיקה וכד') נרשמה עליה מהמקום ה- 29 בשנת 2016 אל המקום ה- 26 בשנת 2017.

     

     

    בקטגוריית מערכות התשתיות - ישראל יורדת שני שלבים למקום ה-16

    • בתחום הבריאות והסביבה לא נרשם שינוי וישראל מדורגת במקום ה- 24.

    • בסעיף התשתית הטכנולוגית (מורכב ממדדים הבודקים השקעה, רמות מחירים, נגישות, זמינות ואיכות של תשתיות תקשורת, מחשוב ומידע) נרשמה ירידה מהמקום ה- 7 בשנה שעברה אל המקום ה- 10 .

    • בסעיף החינוך נרשמה יציבות במקום ה- 28 בשנת 2017.

    • בסעיף התשתית המדעית נרשמה ירידה של שלב אחד למקום ה- 4 בשנת 2017.

    • בסעיף התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד') נרשמה עלייה של שלושה שלבים אל המקום ה- 44.

     

     

    בקטגוריית יעילות ממשלתית - נרשמה ירידה של שני שלבים למקום ה-24

    • בסעיף מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד') ישראל רשמה ירידה של 4 שלבים למקום ה- 31.

    • בקטגורית מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה ירידה מהמקום ה- 20 בשנת 2016 אל המקום ה- 23 בשנת 2017.

    • בקטגורית חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה) נרשמה ירידה מהמקום ה- 23 אשתקד אל המקום ה- 28 בשנת 2017.

    • בסעיף מסגרת חברתית (התפלגות ההכנסה, שיווין הזדמנויות וכד') נרשמה עליה מהמקום ה- 23 בשנת 2016 למקום 20 בשנת 2017.

    • בסעיף של מדיניות מיסים (מיסוי אישי ועסקי) נרשמה ירידה למקום 24, מהמקום ה- 22 בשנת 2016.

     

    נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר: "השינויים במדד של ישראל צריכים לשמש תמרור אזהרה לכל קובעי המדיניות הכלכלית בישראל ובסיס להחלטות כלכליות. למרות שישראל נהנית מחוסן כלכלי ומצויה בקדמת ההישגים בכל הקשור להוצאה על מו"פ, חדשנות, מחקר מדעי ויזמות, אסור להתבשם בהישגים אלה ולהישאר אדיש למגמת ההכבדות המוטלת על המגזר העסקי ומהפרמטרים בהם ישראל מדורגת במקומות אחרונים, כגון כוח העבודה כאחוז מהאוכלוסייה (49), שיעור התלות של אוכלוסיה נתמכת (62), יוקר מחיה (52), שיעור מס החברות (42), יצוא כ- % מהתוצר (46) וריכוזיות הייצוא לפי מוצרים (46)".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים