געגועים לקדאפי. כך הפכה לוב לחצר הטרור האחורית של מצרים
מאז פיגוע הטרור הקטלני במצרים נגד נוצרים קופטים, תוקפים מטוסי קרב מצריים יעדים של מיליציות איסלאמיסטיות בלוב השכנה. מה באמת עומד מאחורי התקיפות האוויריות בהוראת א-סיסי? ואיך הפכה לוב לשטח הפקר ולחצר הטרור האחורית של קהיר דווקא לאחר הדחת הרודן קדאפי?
מטוסי קרב מצריים תקפו אתמול (יום ב') בעיר דרנה שבלוב ובכך המשיכו את התקיפות האחרונות נגד אנשי טרור איסלאמיסטים, שלטענת המשטר בקהיר אחראי לפיגוע הקטלני בשבוע שעבר נגד נוצרים קופטים במצרים. מטוסי הקרב עלו לאוויר והחלו בתקיפות האוויריות בלוב שעות ספורות לאחר שמחבלים רעולי פנים תקפו אוטובוסים במחוז אל-מינייא שבמצרים, ירו למוות ב-29 בני אדם ופצעו 24 נוספים.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הפלת קדאפי - אות הפתיחה להתפרקות המדינה הצפון אפריקנית
אז איך הגיעה לוב למצב הכאוס הנוכחי שבו היא שרויה? אחרי 42 שנות שלטון של השליט הבלתי מעורער של המדינה, מועמר אל-קדאפי, הצטרפה לוב בפברואר 2011 למחאות "האביב הערבי" נגד המשטרים הרודניים. הלינץ' בעיר סירת של ההמון הזועם בקדאפי מול המצלמות באוקטובר 2012 היה אקורד הסיום של הדיקטטורה של קדאפי, אך גם אות הפתיחה להתפרקות של המדינה ולכאוס שסופו לא נראה באופק.
מאז פברואר 2011 נערכו חילופי שלטון בלוב בקצב מסחרר בניסיון למלא את הוואקום האדיר שהותיר אחריו קדאפי המנוח. בזמן שלטונו הצליח הרודן להיות ה"דבק" שמדביק את כל החתיכות בפאזל שנקרא לוב - במחיר של דיכוי אכזרי של מתנגדיו וכל אופוזיציה לשלטונו. למעשה, אפשר לומר שהריכוזיות של שלטון קדאפי גרמה לכך שלא התפתחו בלוב, בדומה למדינות ערב אחרות, חיים פוליטיים, דבר שמקשה על ביסוס שלטון יציב. וכשמוסיפים לכך את השסעים החברתיים, השבטיים והגיאוגרפיים מבינים שאיחוד המדינה הוא משימה בלתי אפשרית שקדאפי עצמו לא הצליח לבצע, אלא רק לטשטש ככל שהיה יכול.
מלחמת מזרח במערב
בצל הכאוס השלטוני, האמל"ח שמופץ לכל עבר והמיליציות שקמות חדשות לבקרים, ניסתה "הוועידה הלאומית הכללית של לוב" לקיים בחירות לפרלמנט קבוע ביוני 2014. הליך היסטורי במונחים לוביים שהאיר פנים לזרמים האזרחיים, הליברליים והעצמאיים שגרפו את רוב המושבים בפרלמנט. מנגד, מי שנחל הפסד צורב היו הזרמים האיסלאמיסטיים, בעיקר אלה שסירבו לקבל את הכרעת הבוחר. כך נוצר מצב שמקיץ 2014 יש פרלמנט אחד שפועל בבירה בטריפולי במערב לוב, ופרלמנט נוסף שפועל בעיר טוברוק במזרח לוב. אותו פרלמנט בטוברוק הוא למעשה הפרלמנט שנבחר בבחירות ומוכר על ידי הקהילה הבינלאומית.
מאחורי שני מוקדי השלטון שנוצרו בלוב עומדים בעיקר שני גורמים. הראשון הוא הגנרל ח'ליפה חפתר, איש צבא לשעבר במשטר קדאפי, שהיה בגלות במשך זמן רב אחרי שניסה בשנות התשעים לבצע הפיכה נגד הרודן. אחרי הצלחת ההתקוממות נגד קדאפי חזר הגנרל לעניינים וביסס את כוחו במדינה. במאי 2014 הכריז חפתר על מבצע "אל-כראמה" לטיהור לוב מטרוריסטים ומיליציות איסלאמיסטיות קיצוניות בעיר בנגזי, שבה נרצח השגריר האמריקני כריסטופר סטיבנס. חודש לאחר מכן ביצעו כמה מיליציות איסלאמיות שאוגדו תחת הקואליציה המכונה "שחר לוב" השתלטות בכוח על הבירה טריפולי והקימו מעין "ממשלת הצלה". במקביל, הפרלמנט במזרח לוב קיבל כאמור הכרה בינלאומית ואילו הפרלמנט במערב המדינה זכה לגינויים. הפרלמנט הלגיטימי במזרח לוב מינה בספטמבר 2015 את חפתר למפקד הצבא הלאומי הלובי ואף העלה אותו בדרגה.
המרוויח הגדול מהכאוס בלוב הוא...
באופן לא מפתיע, מי שניצל לטובתו את הכאוס בלוב כפי שעשה בעיראק ובסוריה הוא ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). בשנים 2014 ו-2015 השתלט ארגון הטרור הסוני על אזורים בלוב, בעיקר לחופי הים התיכון, שבהם נמצאים נמלי הנפט האסטרטגיים. שני ההישגים הגדולים של דאעש היו ההשתלטות ב-2015 על העיר סירת במרכז לוב, עיר הולדתו של קדאפי, ועל העיר דרנה במזרח לוב, אותה עיר שתקפו אתמול מהאוויר מטוסי קרב מצריים.
בפברואר 2015 פרסם דאעש את אחד מסרטוני הווידאו המזעזעים בתולדותיו שתיעדו הוצאה להורג בדקירות סכין של 21 נוצרים קופטים מצרים שנשבו בידי הארגון בסירת. גם אז, כמו היום, הגיב חיל האוויר המצרי בתקיפות באזור העיר דרנה.
גורמים מקומיים בחסות האו"ם ניסו להביא לאיחוד השורות בלוב במסגרת הסכם שנחתם במרוקו בדצמבר 2015. ההסכם למעשה קבע שתוקם ממשלת פיוס לאומית בראשותו של פאיז א-סראג', חבר פרלמנט מטריפולי. תחתיו מונו שלושה סגנים, כל אחד מאזור גיאוגרפי אחר בלוב - מערב, מזרח ודרום המדינה. אחד היעדים של איחוד השורות ושל ממשלת הגג הלובית, שלא קיבלה את ברכת הדרך מצד כל השחקנים במוקדי הממשל המרכזיים, היה לנסות ולדחוק את דאעש מהעיר סירת. בקיץ 2016 החל מבצע "הבניין המלוכד" שבו פעלו כוחות חמושים של ממשלת הפיוס כדי לגרש את דאעש מהעיר סירת. היעד הושג בסופו של דבר, די בזכות תקיפות אמריקניות מהאוויר. דאעש נסוג בשנה האחרונה גם מהעיר דרנה, ומועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיר, קואליציה של מיליציות איסלאמיות, חזרה לשלוט על העניינים.
בלוב מסכימים על דבר אחד: רק לא דאעש
אם יש דבר אחד בלוב שלפחות בו יש קונצנזוס זה שארגון דאעש אינו רצוי על ידי אף אחד מהצדדים היריבים. מעבר לכך מתנהלת במדינה מלחמה בין שני מחנות. המחנה במזרח לוב שתומך בגנרל חפתר נחשב לאהוד מאוד על מצרים ועל איחוד האמירויות ובשנה האחרונה גם עשה איש הצבא הלובי לא מעט גיחות לרוסיה. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי נפגש לעתים קרובות עם חפתר וקרא לקהילה הבינלאומית להסיר את אמברגו הנשק על לוב בשם המלחמה בטרור.
מצרים נגד קטאר - סיבוב נוסף
א-סיסי אומר בכל הזדמנות שיש מדינות שנותנות חסות לטרור ומאמנות טרוריסטים. הוא מתכוון בדבריו לקטאר ולטורקיה, היריבות המושבעות שתומכות לטענתו ב"אחים המוסלמים" ובכל מי שקשור אליהם. אותם "אחים מוסלמים" הודחו מהשלטון ב-2013 על ידי א-סיסי עצמו בהפיכה צבאית.
המחנה השני בלוב, הקואליציה האיסלאמיסטית "שחר לוב", הוא כאמור זה שמתנגד לחפתר וממוקם בבירה טריפולי. על פי אינדיקציות רבות, מחנה זה נתמך כל ידי קטאר, שבימים אלה ממש נמצאת כל הכוונת של מדינות המפרץ בגלל התנהלותה הבעייתית. די להסתכל בסיקור של רשת "אל-ג'זירה", ערוץ הבית של משפחת השלטון בקטאר, כדי להבין לצד מי היא עומדת בסכסוך.
המצרים מתעקשים שהטרוריסטים שביצעו את פיגוע הירי המזוויע נגד אוטובוסים הקופטים בדרום המדינה אומנו במחנות אימונים בלוב בתמיכה של מדינות באזור, ומשם הגיעו למצרים. ארגון "המדינה האיסלאמית" קיבל אחריות על הפיגוע הקטלני, לא הפיגוע הראשון שהוא כאמור ביצע נגד נוצרים קופטים.
חיל האוויר המצרי תקף יעדים באזור דרנה במזרח המדינה, שנמצאת בשליטת מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד של העיר, התארגנות איסלאמיסטית שמקבלת זמן מסך אוהד ברשת אל-ג'זירה הקטארית ושהכחישה מכל וכל קשר לפיגוע בדרום המדינה. בעיתונות המצרית המזוהה עם הנשיא א-סיסי טענו כי אותה התארגנות מסונפת לארגון אל-קאעידה והוסיפו שאחד מבכירי ההתארגנות ועוד ארבעה פעילים נהרגו בתקיפות המצריות.
התקיפות האוויריות בלוב הוצגו על ידי המשטר בקהיר כתגובה הולמת לפיגוע הקטלני במצרים, אך אפשר להעריך שהיו להן עוד כמה מטרות. היעד הראשון הוא לשלוח מסר לתומכי המיליציות האיסלאמיסטיות או במילים אחרות - לקטאר - שמצרים נכונה להגיב. היעד השני עשוי להיות סיוע לבעל הברית חפתר, שטרם הצליח להשתלט על העיר דרנה. היעד השלישי הוא מן הסתם לשכך את הביקורות על המחדל הביטחוני באבטחה של הקופטים בדומה לשני הפיגועים האחרונים בכנסיות באלכסנדריה וטנטא.
לפנייה לכתב/ת 
