שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    פתאום יש ילד נוסף בבית והוא כמו אח

    כשמגיע ילד למשפחת אומנה לא ברור לכמה זמן הוא יישאר. מה עובר על ילדים כשמגיע לביתם ילד חדש ואיך למרות כל הקשיים נוצר קשר מיוחד שנשמר גם אחרי שנפרדים?

    הורים במשפחות אומנה יספרו בדרך כלל על תחושת השליחות וההבנה שמדובר בצעד חשוב ומשמעותי, אבל איך ילדים מבינים את השינוי בדינמיקה המשפחתית ועד כמה הם מרוצים ממנו?

     

    כשרחל אלינור חי ממושב בית מאיר הייתה בכיתה ח', הוריה החליטו להפוך למשפחת אומנה. "זה היה בסביבה שלנו תמיד. בעבודה של אבא שלי היו משפחות אומנות והייתה מודעות, זה לא היה נראה לי משהו חריג. אנחנו ארבעה אחים, השניים הגדולים לא גרו בבית ולכן פחות היו קשורים לתהליך. אני ממש התלהבתי. זה סקרן ועניין אותי, גם אחי הצעיר שהיה אז בן שמונה שמח".

     

    מה את זוכרת מהשבועות הראשונים?

    "סדרנו לו חדר והתרגשנו מאוד. הוא היה בן שש. ילד חמוד ושובב עם הרבה נוכחות. זה היה מאוד מוזר בהתחלה. פתאום יש עוד מישהו בבית שלא מפסיק לדבר. ההורים שלי רשמו אותו לבית הספר ואני זוכרת שנסענו יחד בהסעה. הוא הצליח להסתבך עם ילדים אחרים בהסעה והייתי צריכה להרגיע אותו שלא יילך מכות. הילדים ידעו שהוא אח שלי וקיבלו את זה".

    רחל אלינור חי: "פתאום יש עוד מישהו בבית שלא מפסיק לדבר" (צילום: דניאל חי) (צילום: דניאל חי)
    רחל אלינור חי: "פתאום יש עוד מישהו בבית שלא מפסיק לדבר"(צילום: דניאל חי)
     

    כשאח האומנה היה בן עשר, הצטרפה ילדה נוספת למשפחת האומנה, גם היא בת עשר, וכמה שנים אחרי, הגיע אח נוסף, בן 16. "התמודדות לא תמיד קלה", מחדדת חי. "לקח זמן עד שהאחים הבינו את החוקים והכללים המשפחתיים. יש דברים שלא היו נראים להם כשגרתיים, כמו לערוך שולחן ולהיות שותפים בעזרה בבית. הייתה דינמיקה משפחתית טובה. לא הרגשתי שזה שינה משהו, אבל מתמודדים בעצם עם ילדים שעברו דברים לא קלים וצריך להכיל אותם, לנסות להגיע אליהם ובמקביל להכניס אותם לשגרה של בית ספר והתנהלות משפחתית יום יומית".

     

    היו רגעי משבר?

    "לאמא שלי יש יכולת על. היא הייתה סבלנית מאוד, אבל אחי ואני רבנו לא מעט. פעם אחת כתבתי להורים שלי מכתב שאני עוברת דברים קשים, שמספיק עם האומנה. ההורים שלי, שראו את התמונה כולה, הסבירו שגם לילד קשה, הסבירו את ההשלכות - אם יעזוב, הוא יילך לפנימייה. ניסו להבין אם הכעס שלי רגעי או קיצוני, אמרו שאם אני לא מסוגלת ישקלו מה לעשות, אבל הייתי מאוד בוגרת, הבנתי את המצב והתגברתי".

     

    ההורים לא החסירו ממנה כלום אך היו עסוקים המון בהתנהלות המשפחתית החדשה: מפגשים בבית הספר ופגישות עם העובדת הסוציאלית. "אני חושבת שבכל משפחה זה ככה, גם אם נולד ילד חדש. קיבלנו המון תמיכה מעמותת 'אור שלום'. הייתה עובדת סוציאלית שהגיעה כל שבוע ושוחחה עם הילדים וגם איתנו", אומרת חי. "עברנו הרבה יחד, הייתי להם כאחות גדולה. היום כשאני אמא, אני רואה כמה הילדים שלי צריכים אותי, אין תחליף למשפחה. כשילד מגיע למשפחת אומנה הוא לומד איך כועסים, מה זה אמא ואבא, איך מבלים יחד. זה מתנה עבורו, גם אם לא נשאר עד הסוף".

     

    לא פחדתם שיעזבו?

    "הם ידעו שאין להם לאן לחזור. אנחנו עד היום בקשר".

     

    אולי יעניין אותך גם:

    - בת 3 בצילומים בהשראת נשים חזקות

    - הסיבה האמיתית שהחלטנו להרחיב את המשפחה

    - לגדל ילדות שמאמינות בעצמן

     

     ( )

    האחים לירן ואפיק דוד מפתח תקווה כבר לא גרו בבית כשהוריהם החליטו להפוך למשפחת אומנה וקלטו למשפחה אח ואחות, שהיו אז בני שש וחיו בבית המשפחה כתשעה חודשים. "הרצון להיות משפחת אומנה תמיד 'היה על השולחן'", משתף לירן. "אמא שלי היא מודל לחיקוי בכל מה שקשור לחינוך ילדים. הטריגר היה כשעברנו לדירה גדולה והבית התרוקן. אחותי התגייסה, אחי הגדול כבר שנים לא גר בבית, אחי הקטן התחיל ללמוד וגם אני עזבתי".

     

    איך זה שינה את הדינמיקה המשפחתית?

    "הבית היה מבולגן יותר - יצירות, קוביות ופאזלים מפוזרים. הייתי צריך לנשום עמוק ולזכור שהם ילדים. בנוסף, הילדים תפסו הרבה מקום, היה פחות זמן לשוחח עם ההורים. אם בעבר הייתי מגיע מוקדם כדי לשבת עם ההורים, להתייעץ, לשתף אותם, עם הנוכחות של הילדים זה היה קשה, הם תפסו הרבה פוקוס. גם במשך השבוע, כששוחחנו בטלפון היה קשה לדבר עם אמא, היו הרבה הסחות דעת, הילדים היו משתלטים על השיחה".

     

    העובדה שגרת מחוץ לבית, הייתה יתרון או חסרון?

    "באנו עם סוללת אנרגיות, גייסנו כוחות לעזור, לשמור עליהם כשצריך וללמד אותם דברים. אני למשל לקחתי על עצמי להעשיר להם את השפה. כשהם עזבו קנינו להם MP עם מוזיקה בעברית. הם היו אצלנו תקופה משמעותית, הקשר היה ממש חזק והם היו ילדים מדהימים".

    לירן ואפיק דוד: "באנו עם סוללת אנרגיות וגייסנו כוחות לעזור"  (צילום: אלבום פרטי) (צילום: אלבום פרטי)
    לירן ואפיק דוד: "באנו עם סוללת אנרגיות וגייסנו כוחות לעזור" (צילום: אלבום פרטי)
     

    גם אפיק, אחיו הצעיר של לירן, מתייחס לתקופה כמשמעותית: "ההורים התייעצו, רצו לוודא שאנחנו לא חוששים או מקנאים ושאלו אם אנחנו מוכנים להירתם. זה לא מהלך חד צדדי, צריך שיתוף פעולה של כל המשפחה. הילדים נכנסו הביתה והתחילו לרוץ כאילו הוא שלהם, היה חיבור מהרגע הראשון. הבית הפך להיות רועש ושמח, במובן הטוב של המילה. הדודים והדודות התחילו להגיע יותר לקידוש, אמא שלי הייתה כל החופש הגדול בבית, הכינה אותם לקראת הכניסה לגנים והשלימה להם פערי ידע כדי שיוכלו להתחיל את שנת הלימודים בצורה טובה".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    אין פחד להיקשר כשאתה יודעים שזה זמני?

    "הם הכירו את אמא שלהם וגדלו איתה, אבל לא הבינו מה קורה מאחורי הקלעים. הסברנו להם שהיא חולה ושלא ידאגו, הם יחזרו אליה כשתבריא. הם התעניינו בה מדי פעם. בחרנו להיקשר למרות הכל. אלו ילדים שאי אפשר לא להתחבר אליהם. הרגישו כמו אחים קטנים, למרות שהיו שונים מאיתנו מאוד. כששמענו שהם חוזרים למשפחה, עלו בנו חששות. התעקשנו שלא יחזירו אותם לפני שנדע שהכול כשורה. הבנו שטובת הילד חשובה והיא להיות עם ההורה שלו. פחדנו שלא יחשבו שאנחנו נוטשים אותם משום שהם היו בני בית לכל דבר. עשינו המון הכנה, כך שהם שמחו לחזור להורים שלהם עם כלים לחיים".

     

     ( )

    "יש אתגרים לאחים קולטים כי הרבה פעמים אומנה זה חלום של ההורים, אבל זה כמו לידת ילד - אנחנו לא שואלים את הילדים שבבית אם מעוניינים בעוד ילד", מסבירה ליאת פלד, עובדת סוציאלית ומנהלת סניף קרית אונו בעמותת "אור שלום".

     

    מה קורה במצב שילד לא מקבל את החלטת הוריו להפוך למשפחת אומנה?

    "נפגשתי עם משפחה שאמרה שהילד מאוד כועס. הוא לא הבין מה לא מספיק טוב בהם ולמה צריך להכניס עוד ילדים הביתה. אנחנו מאמינים שככל שמדברים יותר, הדברים נפתרים מהר יותר. זה אתגר מאוד קשה להיקשר למישהו שאתה לא יודע מתי הוא יעזוב את הבית ולכן אנחנו אנחנו מלווים את המשפחות בתהליך. זה מקביל לפרידות בחיים, כמו מורה שעוזבת או מעבר דירה.

     

    "אנחנו מלמדים איך מייצרים בזמניות משהו קבוע, באמצעות שיחות טלפוניות, מפגשים של מנחת האומנה, טיפולים פרטניים לאחים קולטים ועובדת סוציאלית שנמצאת בקשר גם עם משפחתו הביולוגית של הילד. בנוסף, חשוב לציין שמשרד הרווחה מעניק לכל משפחה תקציב חודשי להוצאות גידול הילד, וזאת במטרה שהאומנה לא תהפוך לנטל כלכלי על המשפחה".

     

    יש פעמים שלא תמליצו על קליטה באומנה?

    "אם רואים התנגדות קשות של האחים שאי אפשר לפתור, נמליץ למשפחה לחכות קצת, לעשות יותר עבודה עם הילד. אנחנו משתדלים לקלוט אחים בגילאים שונים כדי לא ליצור תחרות, שלא יהיו באותו גן או בית ספר כדי שלא יהיו פערים לימודיים".

     

    איזה ילדים מגיעים?

    "חלק מגיעים מקלטי חירום - מסגרות לטווח קצר, ילדים שהוציאו אותם מהבית בגלל אירועי אלימות הזנחה קשה והתעללות. יש ילדים שמגיעים בעקבות מחלות הורים, יש ילדים שיוצאים בהסכמה של ההורים מתוך הבנה שהם לא יכולים לגדל אותם בעת הזו ולכן שולחים לאומנה עד שיטפלו בעצמם.

     

    "הילד מרגיש שלא ויתרו עליו, יש לו הורים ביולוגיים והורים שמגדלים בפועל. ההבנה שהוא מחוזר ואהוב, תורמת להתפתחות הילד ותוביל אותו לזהות מגובשת ושלמה".

     

    בימים אלו, ארגון אור שלום מחפש משפחות אומנה ל-35 ילדים. משפחות המעוניינות להיות משפחות אומנה מוזמנות ליצור קשר בטלפון 03-5417000 או במייל Omna@Orr-Shalom.co.il

     

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים