זפטה מימין, מכה משמאל

המראיינים אצלנו חשובים מהמרואיינים. קלינטון אמר דברים מעניינים אבל נחתך בנקודה הכי חשובה ולשמחת המראיין, בנוק-אאוט. ברק רק פוצה פה ונחתך. האיבה של עיתונאי הטלוויזיה כלפי הפוליטיקאים הגוזלים מהם דקות בראיון, היא ביחס הפוך להערכתם את עצמם. פעם, עת שימש ראש ממשלה, הזמין בנימין נתניהו צוות של תוכנית פוליטית למשרדו. שמעתי כמה משפטים שהצליח להגניב ושמעתי בעיקר את מראייניו צועקים. כאשר ברק מרואיין, או גם כל פוליטיקאי אחר, הוא נראה כמו מתאגרף רזרבי לנסות עליו מכות. הוא רק פוצה פה ומיד נוחתת זפטה מימין, אומר שתי מילים ובאה מכה משמאל. המזל של שרון הוא שהוחלט שלא יתראיין, אחרת היה גומר עם פחות מחצי יד בתאוותו.

הבחירות אינן על הסדר או שלום או התחרדות מול אזרחות, אלא אודות כוכבי הטלוויזיה. כבר לפני כשנה הם קברו את ברק בניסוחים של תליינים מתלמדים. מרוב גרדומיזציה מהצד הלא נכון של התער, אינני יכול לזכור שני משפטים שהותר לברק או שרון לומר ברצף. בתכניות של יאיר לפיד וגדעון לוי מותר למרואיין להתבטא, אך שניהם כנראה חריגים בנוף. אילו היה איינשטיין נופל לידיים של "המומחית הגדולה ביותר לענייני..." בערוץ 2, היא היתה מלמדת אותו פרק בתורת היחסות ובו בזמן בזה לו על שאיננו מנגן כמו יאשה חפץ.

בין הכותבים בעיתונים ישנה תחרות של מי יעשה את המועמדים ליותר שטנים משטנים. מול מה שאני קורא, היטלר היה הומניסט לעומת ברק ושרון. הימנים נהנים לתאר את ברק כיצור שפל שהחליט להשמיד את ישראל והשמאל מתאר את שרון כמי שלפני הקפה בבוקר שותה את דמו של ילד ערבי. יומיים לפני הבחירות, כותבים רבים מתארים כיצד יצביעו עם אף מחוט. לפי התיאורים של יורדי הפתק הלבן, הרי לרובם לא תהיה יד להצביע בה, כי אחת תחבק את הגועל בבטן והשנייה תמחט את המיאוס באף.

ככל שקרב רגע האמת, נראה ששרון וברק נאבקים להצליח מול עם שהיו רוצים להחליפו ושמרוב אלימות ושנאה אינו יודע מי מהם הוא מי. אלימות היא חולשה. לא כוח. ביקורת נוקבת רצויה, אבל לגופו של דבר, לא לגופו של אדם. הסגנון הוא העם. כך הוא נוהג במכוניתו. כך הוא מתייחס לבני משפחתו או למנוול המעז לחצות במעבר חצייה וכך הוא צועק וצודק כדי לא לשמוע.

אילו בתחילת מערכת הבחירות הזאת היו מאפשרים לברק לדבר שעה על דרכו, מעשיו, תוכניותיו, יחסו לאוסלו והשוני שהכניס בו ומדוע היה חייב לזגזג במציאות מזוגזגת ואילו שרון היה מדבר על מחדליו ועל נצחונותיו ועל אהבתו ועל חלומותיו והאם לעת בגרותו יתיר להפקיר את גורל המדינה בידיהם של ליברמן ושרנסקי החושבים על הציונות של כפר מל"ל במושגים של צ'צ'ניה. לו היה כך, היו השניים מנצחים והיה נחוץ לעשות עץ או פלי(סטיין).

לקראת היישורת האחרונה, החזון שבלעדיו ייפרע עם הוא מינה צמח, נקודות רייטינג וקמטי המצח של המומחה לענייני אחד או מומחה לענייני אחר או סתם שוטרי פוליטיקה. מה ששמענו חודשיים שלושה היה פרשנים. לא את מי שהיו אמורים לפרשן. אחרי ספירת הקולות, אחרי הצהלה או הבכי, יהיו הכול צודקים וצדקנים ואבודים. מרוב שוטרי פוליטיקה זה לא יהיה שרון מול ברק, אלא המומחים לענייני... נגד שוטרי הפרשנות. יהיו אמנם תוצאות אמיתיות לבחירות, אך הן יהיו בין ערוץ 1 לערוץ 2 ולכן ברוך הוא וברוך שמו שנתן לנו את ערוץ 8 וערוץ 52.