שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סכנת זיהום האוויר בתחנות הרכבת: בדיקות הוכיחו - הבעיה בקטרים
    בגלל איכות האוויר הירודה מזהירה רכבת ישראל חולים, פעוטות ונשים הרות לא לשהות ליד הרציפים בתחנות בתל אביב, בחולון ובבת ים. בדיקת המשרד להגנת הסביבה העלתה שהבעיה אינה בזיהום ממכוניות. ברכבת פעלו לאוורור הרציפים, אך טרם הותקנו מסננים על מנועי הקטרים המזהמים

     

    רבבות נחשפים מדי יום לזיהום האוויר החריג בתחנות הרכבת    (צילום: ניצן דרור, ירון שרון)

    רבבות נחשפים מדי יום לזיהום האוויר החריג בתחנות הרכבת    (צילום: ניצן דרור, ירון שרון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

      

    בישראל מונעים קטרי הרכבת בדיזל במקום במערכות חשמליות, והתוצאה הקשה היא זיהום אוויר חריג בתחנות הרכבת - בעיקר בתל אביב, בחולון ובבת ים. המשרד להגנת הסביבה ערך לפני כחצי שנה שימוע לבכירי הרכבת וחייב אותם להתקין מסננים בקטרים המיושנים ומערכות אוורור בתחנות. אבל העבודות מתקדמות בעצלתיים, ובינתיים מסתפקת הרכבת באזהרה לנוסעים חולים ולנשים הרות לא לשהות ליד הרציפים, בתקווה שהעבודות לחשמול הרכבת יספקו מענה לטווח הארוך.

     

    ​​בהודעת הרכבת לנוסעי תחנות השלום וההגנה בתל אביב, וולפסון בחולון, יוספטל וקוממיות בבת ים, נאמר: "אנו ממליצים לאוכלוסיות הרגישות לאיכות אוויר ירודה (חולי לב וריאה, פעוטות ונשים בהיריון), להמתין במפלס העליון ולרדת לרציפים בסמוך להגעת הרכבת".​

    האזהרה לנוסעי הרכבת כפי שמופיעה באתר החברה ()
    האזהרה לנוסעי הרכבת כפי שמופיעה באתר החברה
     

     

    בחודש ינואר השנה הכריזו במשרד להגנת הסביבה על חשש לבריאות הציבור השוהה ברציפי תחנות הרכבת בתל אביב, בחולון ובבת ים וזימנו את נציגי הרכבת לשימוע בנושא. חצי שנה עברה מאז, ולצד התקדמות בעבודות התשתית לאוורור הרציפים לא נרשמה כלל התקדמות בהתקנת מסננים על המנועים המזהמים.


    בתחנות אלו נמדדו חריגות חוזרות ונשנות של חלקיקים נשימים עדינים (חלקיקי דיזל) וחנקן דו-חמצני. במשרד הדגישו שחוק אוויר נקי אוסר על גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר ומטיל על רכבת ישראל לדאוג בתחנותיה לאיכות אוויר נאותה, העומדת בתקנים. תחנות אלה בנויות בצורה דומה - חלקן מקורה, ועוברות בהן הרבה מאוד רכבות ביום.

    תחנת רכבת השלום בתל אביב. מנועי הרכבת מזהמים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    תחנת רכבת השלום בתל אביב. מנועי הרכבת מזהמים(צילום: ירון ברנר)
    מכשיר ניטור למדידת זיהום האוויר, תחנת השלום תל אביב (צילום: אסף זגריזק) (צילום: אסף זגריזק)
    מכשיר ניטור למדידת זיהום האוויר, תחנת השלום תל אביב(צילום: אסף זגריזק)
      

    בשימוע לבכירי הרכבת במשרד להגנת הסביבה, הם נדרשו לבצע ניטור תקופתי בתחנות נוספות בציר איילון שבו נמדדו חריגות. עם פרסום האזהרה לציבור, מיהרו ברכבת להזהיר כי "מאחר שהרכבת אינה מתכוונת לפעול בניגוד לדין, המשמעות האופרטיבית של החלטת המשרד להגנת הסביבה היא סגירתם המיידית, המלאה או החלקית, של קווי הרכבת העוברים בתל-אביב". לאחר האיום, המשיכו ברכבת בשיתוף הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה שמוגדר כ"טוב ופורה".

     

    30 אלף בני אדם עוברים בתחנת השלום שבה נמדדות כמעט מדי יום חריגות מתקני איכות האוויר שקבועים בחוק. לבקשת ynet שלפו במשרד להגנת הסביבה את ממצאי הניטור בתחנה זו מתחילת חודש מרס שבו נסגרה התחנה לשלושה ימים בעקבות חפירות הרכבת הקלה מתחת לתוואי המסילה.

     

    בארבעה ימי חול שבהם הושבתה הרכבת לא נמדדו חריגות כלל, ובארבעה ימי חול מקבילים נמדדו כ-120 חריגות מתקני איכות האוויר הקבועים בחוק. לרכבת יש צי קטרים מיושן שאינו עומד בתקני הפליטה העדכניים. חלק מקטרי המשא יוצרו בשנות ה-60 וה-70 וחלק מקטרי הנוסעים פועלים משנות ה-90. "יתר על כן, עד לפני כמה שנים הרכבת עדיין רכשה קטרי נוסעים שאינם עומדים בתקני הפליטה המקובלים במערב. מדובר במנועי שתי פעימות מזהמים במיוחד שפולטים עשן שחור נראה לעין", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.

     

    "כבר לפני כמה שנים התחלנו למדוד את זיהום האוויר ברציפי תחנת השלום ומצאנו שיש חריגות מהתקנים שקבועים בחוק", הסביר אמיר זלצברג, ראש תחום זיהום אוויר מתחבורה במשרד להגנת הסביבה. "בהתחלה ניסינו לברר מה מקור זיהום האוויר - אם מאות אלפי כלי הרכב שנוסעים בנתיבי איילון, או כ-25 רכבות שעוברות בשעה בשעות השיא - ולא ידענו את התשובה. לאחר שהרכבת הושבתה בשל פעולות תשתית, ראינו שבמקום חריגה יומיומית מערכי איכות האוויר, במצב של השבתה אין חריגות כלל. לכן הגענו למסקנה הברורה שהמקור העיקרי לזיהום האוויר הוא הרכבת עצמה והתחלנו את פעילות ההסדרה מול הרכבת".

     

    פרופ' יואב יאיר, ראש בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, מסביר כי "יש הרבה גורמים שנפלטים מעצם התנועה של הרכבות. מהשריפה של הדלק נפלטים מזהמים ידועים כמו תחמוצות חנקן, גופרית וקצת חלקיקי פיח. מהשחיקה של הפסים על ידי הגלגלים של הרכבת נפלטים גם חלקיקים של מתכות כבדות שמרכיבות את המסילה עצמה וכמובן שחיקה ובלאי של מערכות הבלמים של הרכבת שפולטות חומרים גם הן. כל אלה פולטים קוקטייל של גזים וחלקיקים שאנשים שמחכים לרכבת ונוסעים בה נושמים בעל כורחם".

    תחנת השלום (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    תחנת השלום(צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

    תחנת השלום, תל אביב. חריגות בזיהום האוויר (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    תחנת השלום, תל אביב. חריגות בזיהום האוויר(צילום: ירון ברנר)
    פרופ' יאיר מדגיש שהמצב בישראל עדיין יחסית טוב: "אנחנו לא במצב של מומבאי, טוקיו או שנגחאי שבהן אנשים צריכים ללכת עם מסכות על הפנים, ולכן אנחנו צריכים לשים לב טוב ולנטר כל הזמן את ריכוז החלקיקים באוויר. יש קשר בין חשיפה לזיהומים מתחמוצות חנקן וגופרית ובעיקר לחלקיקים נשימים לבין מחלות. זה כאילו אתה מעשן אותן לריאות שלך ויש הסתברות גדלה והולכת שתחלה במחלות ריאתיות ובמחלות לב. אנחנו יודעים שזה לא גורם ישיר אבל זה מגדיל את הסכנה שלך לחלות במחלות הללו".

     

    קטרים מזהמים בני יותר מ-20 שנה

    אמיר זלצברג מהמשרד להגנת הסביבה אומר כי הדבר החשוב ביותר הוא להפחית את הזיהום שנפלט, "ולטפל במנועים של הרכבת שהם מאוד מזהמים. חלק מקטרי הרכבת בני 20 שנה, וברכבות המשא הרבה יותר. צריך לטפל בהם. אפשר להתקין מסננים על אותם מנועים באופן שיפחית את מרבית הזיהום ויש גם פעולות תשתית כדי לשפר את האוורור בתחנה כך שגם אם הזיהום ייפלט - הוא יסולק מאזור הנוסעים.

     

    "בכל מה שקשור בפעולות בתוך תחנת הרכבת ניכר שעושים פעולות: יצאו למכרזים, הקצו תקציבים. פעילות האוורור לבדה נאמדת בכ-10 מיליון שקלים אבל בכל הקשור להפחתת פליטות ממנועי הרכבת עצמם - עדיין לא ראינו תוצאות. אין עדיין קטר אחד או מנוע אחד שהתקינו בהם מסנן חלקיקים ואנחנו נעמוד על זה שהם יבצעו את ההפחתה מהר כל הנדרש כי בכל יום שעובר יש 20 או 30 אלף אנשים שנחשפים לזיהום אוויר מיותר".

      

    ברכבת לעומת זאת מציגים את פרויקט הענק לחשמול הרכבת כפתרון לבעיות הזיהום לטווח הארוך. לפי הצהרות שר התחבורה ישראל כץ, קו הרכבת החשמלי הראשון בין תל אביב לירושלים יחל לפעול כבר במרס בשנה הבאה ובמהלך השנים הקרובות יחושמלו רוב הקווים בישראל, באיחור משמעותי של עשרות שנים אחרי רוב מדינות העולם המערבי. ברכבת גם הציגו מכרז שבו זכתה חברת אלקטרה בעלות של מיליוני שקלים לאוורור הרציפים. בחודשים האחרונים הציב המשרד להגנת הסביבה שילוט בתחנות שמזהיר מהמתנה ממושכת ברציפים. על הרכבת הוטל במסגרת השימוע להתקין מסננים ביותר מ-150 מנועי כוח ובשלב השני במנועי הקטרים.  

     

    "רכבת ישראל רואה בשמירה על איכות הסביבה ערך ופועלת רבות בתחום ביחד עם המשרד לאיכות הסביבה ומקצה תקציב משמעותי לכך", נמסר מרכבת ישראל. "בתחנות בודדות נמדדו ערכי זיהום אוויר גבוהים מהנדרש והרכבת פועלת להקטנתם בכמה מישורים. בתחנת השלום - נבחר זוכה במכרז להתקנת מערכות לסינון אוויר. משך העבודות מוערך בכ-10 חודשים, לצד פעילות שוטפת של התחנה. לתחנות איילון האחרות - התהליך המכרזי לקראת סיומו והכרזת זוכה תהיה בקרוב".

     

    ברכבת מבטיחים כי לצד התקנת מערכות האוורור יבוצעו גם פעילויות לעדכון שוטף של הציבור: "יוצבו מסכי מידע שיציגו את רמות החלקיקים בתחנה לנוחות הנוסעים, יותקנו שלטי הכוונה ומידע, רמת החלקיקים בתחנה תתפרסם גם באתר הרכבת באינטרנט. עם תחילת עידן ההנעה החשמלית של הרכבות המתוכננת לשנה הבאה, לא יפלטו הקטרים החשמליים כל חלקים מזהמים. רכבת ישראל משקיעה גם בהרכבת מסנני חלקיקים לקרונות הכוח שברשותה. ההתייחסות של רכבת ישראל לנושא כוללת ויסודית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    רכבת השלום. זיהום מוגבר
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים