שתף קטע נבחר

קליי קלות / בלוג ה-NBA

קליי תומפסון מציג בסדרת הגמר המופלאה של גולדן סטייט את השילוב האידיאלי שבין הגנה החונקת להתקפה מעולם אחר. הלילה (בין שישי לשבת) הוא ינסה לזכות עם הווריורס המושלמים באליפות

היה משהו מאוד סמלי בהתקפה הראשונה של קליבלנד בסדרת גמר ה-NBA הנוכחית מול גולדן סטייט, שרחוקה רק עוד ניצחון אחד מסוויפ מדהים. במובן מסוים היא התחילה בדיוק מהמקום שבו הסתיימה הקודמת, רק הפוך.

 

לכתבות נוספות במדור ה-NBA

 

אקורד הסיום של משחק מספר 7 בגמר 2016 סיפק, בחבילה אחת מהודרת עם השלשה עוצרת הנשימה של קיירי ארווינג, גם את הנעילה של סטפן קרי על-ידי קווין לאב, שמנע ממנו לשחרר זריקה נוחה באחת ההתקפות הכי חשובות של הווריורס בשנים האחרונות. על המהלך הזה נפלה בעצם העונה ההיסטורית שלהם.

 

קליי תומפסון קרוב מאוד לגביע (צילום: EPA) (צילום: EPA)
קליי תומפסון קרוב מאוד לגביע(צילום: EPA)

 

יריית הפתיחה של גמר 2017 שוב עירבה בין הגנה טובה ל-לאב, רק שהפעם הוא היה הקורבן של ההגנה הזאת ולא המוציא לפועל שלה. כאילו כדי להצהיר על הכוונות של הקאבס לגביו, הוא קיבל את הכדור בפוסט מול קליי תומפסון כבר בהזדמנות הראשונה, ולא ידע מה לעשות מולו. המפגש ביניהם הסתיים בזריקת ייאוש, מהסוג שלאב עצמו כפה על קרי באותו מגרש לפני שנה בערך.

 

אין כוונה כמובן להשוות בין משמעות המהלכים והחשיבות שלהם, אבל בדיעבד נדמה שהאיירבול הזה, ובעיקר האופן שבו הגיע, העביר מסר חד וברור לגבי תומפסון. בזמן שכולם התפעלו מהיכולת המבריקה של קווין דוראנט ושיתוף הפעולה ההרמוני עם סטפן קרי בהתקפה, הצלע השנייה בצמד הספלאש בראדרס אימץ לעצמו בחום את תואר שר ההגנה.

 

קליי תומפסון וקווין דוראנט (צילום: EPA) (צילום: EPA)
קליי תומפסון וקווין דוראנט(צילום: EPA)

 

אז נכון לפעמים דוראנט בולט יותר מתופסון גם בתחום הזה, בעיקר בגלל הגובה, מוטת הידיים והמבנה המרשים (ועוד לא אמרנו כלום על דריימונד גרין). במשחק מספר 2 למשל KD חסם חמש פעמים וחטף שלושה כדורים, בזמן שתומפסון התייצב על אפס עגול בשני המדדים. לצד זאת, אי אפשר להגיד שתומפסון לא קיבל מספיק הזדמנויות התקפיות במשחק מספר 1, בו קלע רק שש נקודות (ב-3 מ-16 מהשדה). הוא זרק חמש שלשות, כמות סבירה לגמרי.

 

אגו? הכי חשוב זה לנצח

אבל גם אי אפשר להתעלם מהעובדה שבזמן שדוראנט וקרי צוברים הרבה נקודות במהירות האור, תומפסון, לפחות בשני המשחקים הראשונים נגד הקאבס, הרוויח כמויות קטנות יותר מהתהילה לה זכה במלוא עוצמתה בעונה שעברה כסגנו המובהק של קרי.

 

במתכונת הנוכחית של גולדן סטייט, בפלייאוף הזה, תומפסון קולע 15.4 נקודות ב-14.2 זריקות לעומת 24.3 ב-18.9 בהתאמה בפלייאוף 2016. לא צריך להסביר את הסיבה לכך: יש שחקן דומיננטי אחר שצריך כדורים כדי להפגיז אותם לסל ללא רחם בהתקפות בזק, והוא ממש טוב בזה.

 

הרוויח כמויות קטנות מהתהילה. קליי תומפסון (צילום: EPA) (צילום: EPA)
הרוויח כמויות קטנות מהתהילה. קליי תומפסון(צילום: EPA)

 

לתומפסון היו אמנם 22 נקודות במשחק מספר 2 (שוב באחוזים מעולים), אבל התרומה הזאת הייתה, בצדק, בצל 65 הנקודות המשותפות של דוראנט את קרי באותו לילה. גם בלי הניצוץ המחודש של תומפסון בהתקפה, גולדן סטייט כנראה הייתה מנצחת. אולי גם בלי הגנת הברזל שלו על התותחים הכבדים של קליבלנד, אבל לא בטוח שבצורה הזאת. לא בטוח שבהפרש הזה.

 

ההתפעלות מההגנה המופתית של תומפסון במשחק מספר 1 באה לידי ביטוי היטב בכתבה מפרגנת עליו ב-SBNATION, שכותרתה הייתה "לקליי תומפסון היה את ערב ה-3 מ-16 הכי טוב אי פעם". סטיב קר הוסיף בנושא: "קליי שיחק כל-כך טוב, בלי לקלוע טוב". הזריקה של לאב בפתיחת הסדרה לא הייתה היחידה שלא הולידה נקודות מול תומפסון, ולאב ממש לא היה הקורבן היחיד.

 

קיירי ארווינג נעצר מול תומפסון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
קיירי ארווינג נעצר מול תומפסון(צילום: AFP)

 

קיירי ארווינג למשל נעצר מול תומפסון על 1 מ-6 מהשדה באותו לילה, והרגיש על בשרו איך זה להתמודד מול שילוב אידיאלי של נתונים פיזיים טובים עם זריזות רגליים ואינטליגנציית משחק. לברון נותר מולו אובד עצות, ובסך הכל שחקני קליבלנד קלעו נגדו מהשדה במשחק מספר 1 ב-1 מ-12 מהשדה! 10 מתוך 12 הזריקות הללו אפשר היה להגדיר כלא נוחות בגלל תומפסון.

 

בין התפקוד ההגנתי הכולל של גולדן סטייט לאיכויות של תומפסון כשומר אדיר יש קו מקשר טבעי. ההגנה של הווריורס סופגת בממוצע בפלייאוף 102.7 נקודות, הכמות החמישית הכי נמוכה מבין 16 הקבוצות שהעפילו. במדד היעילות ההגנתית היא כבר מדורגת ראשונה, וזה ממש לא משהו חדש. בעונה הסדירה רק סן אנטוניו עקפה אותה במדד הזה.

 

קליבלנד לא ידעה מה לעשות מול תומפסון (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
קליבלנד לא ידעה מה לעשות מול תומפסון(צילום: רויטרס)

 

צלף, שומר, ווינר

בפלייאוף, מול קבוצות התקפה מצוינות כמו קליבלנד וסן אנטוניו, ההגנה הזאת הופכת את גולדן סטייט לקבוצה שלמה ונטולת פגמים כמעט, שהיא הרבה מעבר למכונת ירייה. גם גרג פופוביץ' הסכים עם הקביעה הזאת אחרי ההדחה המהירה של הספרס ("זו אולי קבוצת ההגנה הטובה בליגה"), ודוראנט קישר אותה ישירות לתומפסון ("ההגנה שלו היא אחת הסיבות שאנחנו אחת מקבוצות ההגנה הטובות ב-NBA").

 

"אם אני קולע שש נקודות במשחק וזה מה שייתן לנו ארבעה ניצחונות ואליפות, אני יכול לעשות את זה בכל בשנה", אמר תומפסון במשפט שמסביר במדויק למה גולדן סטייט היא גולדן סטייט, ולמה הוא עצמו משתלב בטבעיות במנגנון כזה. "אפשר להגיד שזו התאמה בשבילי, אבל זה לטובת הקבוצה ואני מוכן לעשות את זה". בנוסף הסביר: "גם כשאני מחטיא זריקות יש דבר אחד שאני יכול לשלוט בו - ההגנה שלי. אז אני מנסה להיות יעיל, גם כשזה כאילו אני לא יעיל".

 

גולדן סטייט היא הרבה יותר ממכונת יריייה (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
גולדן סטייט היא הרבה יותר ממכונת יריייה(צילום: gettyimages)

 

במשחק מספר 3 תומפסון כבר לא החטיא הרבה זריקות, בדרך ל-30 נקודות בהופעה שהדיפה ריח עז של יעילות, גמר וסוויפ. הוא היה אחראי על הנקודות הראשונות של גולדן סטייט בכל רבע פרט לשלישי, והיה חם אש במיוחד הרבע הראשון - הטוב ביותר שלו בסדרה - שבו צלף 16 נקודות והפך לשחקן גולדן סטייט הראשון מאז ריק בארי ב-1975 שקולע כמות כזאת או יותר ברבע הראשון של משחק גמר.

 

ההגנה שלו המשיכה להוות דוגמא: ברבע השני היה חתום על חטיפת כדור נהדרת שהולידה שלשה של קרי, ובקלאץ' נדבק ללברון וארווינג הקורסים. את קיירי (2 מ-6 מהשדה ב-12 הדקות האחרונות) הוא חנק במהלך המכריע שהוריד כנראה את המסך על העונה העצובה של קליבלנד. ארווינג נעזר בפיק-אנד-רול כדי להתחמק מתומפסון עד כמה שאפשר ולקלוע 38 נקודות במשחק, אבל ברגע שיכול היה לצמק את הסדרה ל-2:1 אחרי השלשה של דוראנט, הוא ויתר על חסימה מג'יי.אר סמית'. הטעות הזאת הכריעה אותו.

 

יכול להיות מרוצה שיש לו את תומפסון. סטיב קר (צילום: AFP) (צילום: AFP)
יכול להיות מרוצה שיש לו את תומפסון. סטיב קר(צילום: AFP)

 

הלילה (בין שישי לשבת, 04:00, דיווח חי ב-ynet) גולדן סטייט תוכל לזכות באליפות שנייה בשלוש שנים, ואם זה יקרה היא תהיה חתומה על שמו של דוראנט. אין כנראה טיעון חזק מספיק שיערער

על קביעה כזאת. הדברים שהוא עשה בסדרה הנוכחית, גם ברגעים מלחיצים שהיו יכולים לצמצם מאוד את מנעד היכולות הבלתי נגמר שלו, הופכים אותו ואת הציוות עם קרי לתופעה שדרוש עוד זמן כדי להבין עד הסוף את העוצמות המלאות שלה.

 

בין אם זה יקרה הלילה ובין אם החגיגות יידחו בכמה ימים, אל תשכחו את החלק של קליי תומפסון בכל הקרנבל. שחקן שהרוויח העונה 15.5 מיליון דולר "בלבד", שווה הרבה יותר מזה, מוכן לספוג פגיעה מסוימת באגו בשביל ההצלחה הקבוצתית ועוזר להצלחה הזאת להתממש בכל לילה מחדש, בצורה הנוצצת והמופלאה ביותר שניתן להעלות על הדעת. למרות הירידה המובנית במספרים, נראה שדווקא עכשיו המניה שלו נמצאת בנקודת שיא. האליפות המתקרבת מגיעה לו בדיוק כמו שהיא מגיעה לדוראנט וקרי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים