שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    הנשק הסודי של האוהד השרוף שהביא אליפות

    מי היה מאמין שהעונה הנפלאה של הפועל ירושלים והעונה האיומה של מכבי ת"א יוכרעו בגלל שום אחד קטן?

    הכל התחיל ב-24.11.2016. הקבוצה השנואה עליי מאז שאני ילד השיגה ניצחון ענק על אולימפיאקוס בהיכל השלום והאחווה. די.ג'יי סילי הפך לסטף קרי עם 5/8 מחוץ לקשת ורמי "אין לי מה להוסיף" הדר הפך לפיל ג'קסון. ספאנוליס האגדי נראה כמו שחקן של מכבי קריית גת. מכבי עלו לראשונה למאזן חיובי של 4-5 ביורוליג. שני המשחקים הבאים היו יחסית קלים. שניהם בבית, מול אנאדולו אפס ובאמברג, לא בדיוק מאריות אירופה.

     

    ב-29.11.16 הלכתי לחנות הירקות ליד הבית וקניתי את השום. כאן התחיל סיפור האהבה. כשאני חושב על זה, זה התאריך שבו התגייסתי לצבא 15 שנה לפני כן.

    אני ושומי יצאנו למלחמה. מכבי הפסידו באופן בלתי צפוי בשני המשחקים הביתיים, והתחילו להפסיד בצורה לא ברורה משחקים קלים על הנייר בליגה. נוצר רצף לא הגיוני של 7 הפסדים רצופים ביורוליג. כלי התקשורת והעיתונאים ניסו להבין מה לא עובד, הרי לא ייתכן שסגל כ"כ נוצץ מפסיד לקבוצות דלות תקציב באופן יחסי שוב ושוב. דיברו וניתחו ללא הפסקה את המאמנים: אדלשטיין, הדר, ליובין, בגאצקיס - הכל הבל הבלים. לא היה להם סיכוי מול השום. גאודולוק קולע 2 שניות לסיום שלשה מטורפת, אז מה? ג'ייסון סיגרס מחזיר בשלשה מטורפת משלו, כנגד כל ההיגיון.

     

    סילי מנצח את אולימפיאקוס (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    סילי מנצח את אולימפיאקוס(צילום: EPA)

     

    בינתיים אני יושב בבית וצוחק. שולח למכריי את התמונה של השום עם מספר ההפסד מתחילת העונה: 10-11-12, 15-16-17, 22-23-24, 30-31-32...35-36-37. תם ונשלם!! העונה שלהם כללה הפסד בגמר גביע ווינר, 20 הפסדים ביורוליג, 14 הפסדים בליגה והפסד בפיינל פור. הם הפסידו כמות משחקים שהם לא הפסידו בעשור, בלתי נתפס. האחד שחסר בספירה, השתמשתי בו בגמר הגביע בכדורגל, כאשר הם היו רחוקים פנדל אחד מהנפת גביע. אבל השום שוב עשה את העבודה ובני יהודה הניפה גביע בניגוד לכל התחזיות.

     

    בפברואר לקחתי את שומי לגמר הגביע בכדורסל . שמתי את הרכב בגן הטכנולוגי. יצאתי מהרכב, היה קור עז. שומי עזר לקבוצתי האהובה עד המחצית, אך קפא מהקור במחצית השנייה. זו הפעם היחידה שהוא איכזב אותי השנה, אבל המשכתי להאמין בו, כמו שאורי האמין בסימונה. בתחילת השבוע הפועל שלי חזרה להיכל. אותו היכל שהיינו בו לפני 10 שנים, באותו יום מקולל. ישבתי אז, חייל משוחרר, בדיוק מאחורי הסל שאליו ארנולד קלע 2.2 שניות לסיום את הסל הכי כואב שפילח לי ולכל הקבוצה ואוהדיה את הלב.

     

    הבטחתי לעצמי בתחילת השבוע להגיע ללא ציפיות. מתאים לאחד עם פוסט טראומה של אותו אירוע לפני 10 שנים. עם זאת, הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה לי שוב. אני והפועל אהובתי יוצאים למלחמה והפעם אנחנו מנצחים. תחתון אדום, חולצה לבנה, 2 צעיפים, חנייה חדשה מאחורי בית גיל הזהב (בשונה מלפני 10 שנים), אבל הכי חשוב, החלטתי לקחת את השום.

     

    יום שני היה מושלם. 2 משחקים שהוכרעו 5 דקות לסוף לטובת אהובתי ולטובת מכבי חיפה נגד הצהבת. צבטתי ושאלתי את עצמי היכן המתח של השנייה האחרונה? מי היה מאמין. היו לי רגעים ארוכים של שלווה. לחצי הבאתי סמרטוט עם תמונה של שיבק וזרקתי אותו בסוף המשחק השני על הרצפה מאחורי הסל, בעמדת המעבר. אנשי המינהלת, עיתונאים ואנשי צוות הלכו במעבר ודרכו על הסמרטוט. מחזה סוריאליסטי.

     

    למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    למצולמים אין קשר לכתבה(צילום: shutterstock)

    וזהו "שומי" המדובר. בקרוב ב"אח הגדול", גרסת סלבז ()
    וזהו "שומי" המדובר. בקרוב ב"אח הגדול", גרסת סלבז

     

    טוב, אנחנו בגמר. זה כ"כ הפועל להפסיד שוב בגמר. נזכרתי בגמר הגביע בו שומי איכזב אותי. ידעתי שהפעם הוא יפצה אותי ויגרום לי אושר רב. שוב אותו ריטואל: אותו תחתון, חולצה, 2 צעיפים, אותה חנייה ושומי אדיר אחד. בכניסה לאולם חילקו הפעם צמיד סגול (איה איה...). הבטחתי לעצמי לעודד ללא הפסקה ולהטריף את כל האוהדים סביבי, גם ברגעים קשים של הקבוצה. ברבע השלישי הכל התפוצץ. פרץ של רגשות שמחה, אושר עילאי ותקווה גדולה. הלכתי לשבת מאחורי הסל שחיפה תקפה אליו, שוב מאחורי הסל כמו לפני 10 שנים, אך ידעתי עמוק בלב שהפעם הפועל ואני סוגרים מעגל. את הסוף אתם יודעים, גזרנו רשתות בתל אביב, המעגל נסגר. יש אליפות!!!

     

    עכשיו אפשר לשיר שנה שלמה את השיר האהוב: הנה היא עולה, אלופת אלופת המדינה. אמארה, סוף.

     

    אלופת המדינה! (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    אלופת המדינה!(צילום: עוז מועלם)

     

    תודות:

    עדי גורדון: תודה שבזכותך אני אוהב את הקבוצה הנפלאה הזו מאז שאני ילד.

    אורי אלון: משיח משיח משיח... הבן המתוק שלי עוד מעט בן 4 וראה כבר 2 אליפויות, מה שהאב הקשיש שלו לא ראה מאז שהוא אוהד את הקבוצה (בערך משנת 1996) ועד שהגעת.

    אמארה סטודמאייר: האיש והאגדה... השגת כל מה שאפשר, למרות זאת נלחמת כמו שחקן שגדל בנוער. מגיע לך, תיהנה מהתואר הרשמי (גביע ווינר לא נחשב) הראשון שלך!!

    מישהו יקר שדאג לי לכרטיסים של המוזמנים וכל אלו שקשורים לענף וניסו לדאוג לי מכל הלב. תודה רבה!!!

    כל מי שקשור להפועל ירושלים: בעלים, הנהלה, מאמן, שחקנים, ראש העיר שהוא גם אוהד שרוף של הקבוצה, האריה, בראשי הכרוז, מארגני הטקסים המרגשים בסוף הרבע השלישי ובמיוחד טרנס קינזי שר ההגנה, אוהב אותך.

    הפועל חולון: תודה רבה שעזרתם להפועל ולי לסגור מעגל:) יודע שלא התכוונתם...

    איה איה נהריה: תודה רבה שהדלקתם לי את הקבוצה.

    מכבי חיפה: אתם קבוצה של גברים אחד אחד. היה כיף לשחק נגדכם בגמר+ תמונה עם לירן חולצה אפורה.

    משה אסולין ז"ל: תודה שדאגת לי לכרטיס בגמר הגביע ב-2007 מבלי להכיר אותי. היית איש נפלא. במהלך השבוע האחרון ניסיתי לעזור ללא מנויים כיצד להשיג כרטיס, אתה ההשראה.

    משפחות גדעוני, בקל, הירשנזון ושאר משפחות השכול: אתם גדולים מהחיים. הנוכחות שלכם מרגשת את כולנו.

    משפחת הפועל ירושלים: אוהדים נפלאים שלא מכירים אחד את השני ועוזרים איש לרעהו ללא תמורה במכירת כרטיסים במחיר עלות ובטרמפים. אוהב את כולכם.

    לארז אבישי האחד והיחיד שהיה שותף מלא במלאכת הניחוס

    סמי בכר: לעולם לא אשכח לך מה שעשית ולאיזה עצב גרמת, אבל בזכותך האליפות הזו יותר מתוקה. 

     

    ***שומי חתם היום לשנה נוספת לאחר מו"מ קצר, למרות תלונות האישה על הריח בבית***

     

    יאללה אורי לשחרר סמיילי!!!

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמית שאבי
    צלחת האליפות
    צילום: עמית שאבי
    מומלצים