חני נחמיאס: "זה היה כמו אונס על הסט של זאב רווח"

רווח עצמו אומנם כיכב בסרט שיצא לפני שלושים שנה בדיוק, אך לא השתתף בסצנה אלא ישב על כסא הבמאי. בסצנה הקשה משתתפים נחמיאס והשחקן אשר צרפתי. "חוויתי אונס, ממש ככה", משחזרת חני נחמיאס. עם זאת, אחרי פרסום הכתבה אמרה נחמיאס בראיון ל-103FM כי לא חוותה אונס: "זה עיוות, שקר והטעיה. זו הייתה סצנה מבעיתה, מטלטלת נפשית ופיזית, אך ממש לא אונס".

"זה פירק אותי לתקופה מאוד ארוכה. אשר צרפתי הוא שחקן מאוד טוטאלי והוא קרע לי את השמלה מהגוף. בכלל לא הייתי אמורה להיות שם עירומה. אני רק צרחתי. רק בכיתי. לא זכרתי את הטקסט. זה היה נורא חזק, אבל חני בכתה, לא הדמות. זה היה מחריד".

"כן, הייתה בסרט חוויית אונס איומה", אומר רווח.

"כשבא לי שחקן טוב כמו אשר והתחיל את הסצנה אני בעצמי נדהמתי אבל אמרתי, אני לא עוצר. לא עוצר! ראיתי שחני באחריות השחקנית שלה - וזו הייתה אחריות! ־ הלכה עם הסצנה והיא הלכה נהדר. וזה שירת את הסרט, אז נתתי לזה להמשיך. אחרי זה באתי אליה ישר והתנצלתי ־ שזה היה קצת אגרסיבי (צוחק), ולאשר אמרתי תודה רבה בגלל שאני לא הלכתי בדמיון שלי עם הסצנה כל כך רחוק והוא לקח את זה באמת לכיוון שהייתי צריך. וכששחקן מצליח לעשות דבר כזה אני אף פעם לא עוצר אותו כבמאי. ולחני אני מודה שהיא הלכה עם זה עד הסוף".

הסצנה השנויה במחלוקת, מתוך הסרט "בובה"

נחמיאס רואה את הדברים באור אחר. "היום ממרום גילי אני אומרת לך שכן, זה המקצוע. אבל אז הייתי בת 25 ואמא לילד קטן, וזו הייתה עבורי טראומה כל כך קשה, שאני זוכרת שאמרתי לעצמי שאולי אם לא הייתי יולדת כמה חודשים לפני בחוויה קשה מאוד, יכול להיות שאולי לא הייתי יוצאת מהטראומה שחוויתי שם בסצנה. למזלי הייתה לי פרופורציה. אומנם חס וחלילה חס ושלום לא הייתה חדירה, אבל בתחושה שלי אז עברתי אונס: אף אחד לא צעק קאט".

חני נחמיאס טוענת כי אין לה שום טענות לזאביק רווח. נהפוכו. לטענתה, ממרום ניסיונה המקצועי כשחקנית היא מבינה את זאביק וחושבת שהסצינה יצאה עוצמתית וקשה בזכות הטוטאלית של אשר צרפתי כשחקן וזאביק כבמאי.

גם את התחושות הקשות היא זוכרת היטב. לדבריה, "הייתי בהלם. לא הייתי מוכנה לזה. ואני זוכרת שאני חושבת שהבנאדם חירע את השמלה. קרע אותה לגמרי. ועובר לי בראש תוך כדי מה יעשו? אין להם עוד שמלה. וזה בתוך כל המכות והפחד. כשהסצינה הסתיימה לקחתי את השמלה הזו והחזקתי אותה על הגוף, קודם כל לכסות את עצמי. ואת זה חני עשתה. לא הדמות. זו סצינת אונס בהגדרתה. זו לא הייתה הפתעה מבחינתי, אבל הכל נהיה אלים מאוד מהר מאוד. והכל על פסי רכבת, שהוא זרק אותי עליהם שם. נפצעתי. הפנים שלו הפחידו אותי. היה לו ריר. ואני זוכרת שאחרי שזה נגמר ישבתי שם על פסי הרכבת הרבה זמן. הרבה מאוד. אני אפילו לא זוכרת מי הוציא אותי משם. רק זוכרת שלמחרת הסכימו שאני לא אצטלם כי לא הייתי שמישה".

לא היית שמישה. בחירת מילים מזעזעת.

"עבדתי הרבה עם זאביק. קשה לי לחזור לבת ה־25 ההיא. הייתי אומללה. מנופצת. נאנסת. ובכלל לא חשוב שלא קרה האקט. אני חוויתי אונס".

את תגובתו של אשר צרפתי לא היה ניתן להשיג עד למועד סגירת הגיליון.

הדמות של רווח בסדרה החדשה מרפררת לא פעם לחיים עצמם, למשל בפרק הראשון, כשהוא אומר לאחד מעובדיו: "פעם פלירט היה נגמר בחתונה, היום זה נגמר במשטרה", תובנה שמזקקת לתוכה את המהפך המחשבתי ההכרחי שנאלץ לעבור הזכר הישראלי מהדור הישן. "הייתה פה פעם התנהגות אחרת", אומר רווח על רוח התקופה. "ואני אוהב לחזר! מה, מה רוצים מאיתנו? אלוהים אדירים! לחבק, לנשק, זה לא אומר שאני כבר עושה משהו רע! אני שוכב עם אישה כשהיא רוצה שאני אשכב איתה! מה, אני מאלץ אותה? חס וחלילה! מה פתאום!"

בראיון מתייחס רווח — שהואשם בעצמו בעבר בהטרדה מינית והתיק נגדו נסגר — גם לפרשת משה איבגי. "לרגע לא האמנתי עליו. זה שהוא מחזר? בטח שהאמנתי. הוא מאוד פלרטטן. אבל זה שהוא אנס? או שכב? לא, לא מקובל עליי! בגלל מה שקרה לי אני מאוד מבין את משה ומאמין בחפותו. איבגי טהור מהבחינה הזו. אולי דרך החיזור התקבלה אחרת ממה שהוא חשב. נעשה לו עוול".

אדם נוסף שרווח משתמש במילה "עוול" לתיאור מצבו הוא אופק בוכריס, הקצין הבכיר שהודה והורשע במסגרת הסכם טיעון בהתנהגות שאינה הולמת ובבעילה אסורה בהסכמה.

"אופק בוכריס הוא קצין מצטיין ואני מקווה מאוד שלא עשו לו עוול", אומר רווח בראיון שיתפרסם ביום שישי, "אני בטוח שאם קצין משרת יחד עם חיילת שנתיים ומתחיל ביניהם רומן בצורה טבעית ־ מוכרח להיות רומן! ־ ופתאום כעבור שנים היא באה ואומרת שהוא עשה לה ככה וככה. הוא נודע בתור לוחם נהדר. בתור אוהב חיילים. קשה לי להאמין".

הראיון המלא - ביום שישי במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"