מה נעשה כשרובוטים יגישו לנו אספרסו במשרד?
צוות בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה, משרדי הממשלה ונציגי העובדים והמעסיקים גיבש המלצות לשיתוף פעולה חוצה ארגונים להתמודדות עם שוק העבודה העתידי - אילו מקצועות יישארו ואילו ייעלמו? איזו הכשרה כדאי שנרכוש ומה על המדינה לעשות כדי להתכונן לעתיד
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
מחקרים שונים, מצביעים על כך שקרוב ל-50% מהמקצועות שאנו מכירים ייעלמו בשני העשורים הבאים ומקצועות חדשים רבים הדורשים הכשרה טכנולוגית ומיומנוית אחרות יכנסו לשוק. מחקר שנערך לאחרונה על ידי מכון טאוב מצא כי 39% מהמקצועות בישראל כיום הם בעלי פוטנציאל להיות מאוישים על ידי מחשבים בעתיד הנראה לעין- סוכני ביטוח, זבנים, נהגים, מנהלי חשבונות ופקידי בנק.
בשנה האחרונה התכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה צוות שכלל את השחקנים המובילים ממשרדי הממשלה, הסתדרות, התאחדות התעשיינים, בנק ישראל ומכוני מחקר וגופים אקדמים שונים, במטרה להניע תהליך של גיבוש מדיניות להתמודדות עם השינויים בשוק העבודה העתידי.
יווצר מחסור חמור בכח אדם מקצועי
דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש הקבוצה מסבירה, כי השינויים הצפויים בשוק העבודה נובעים משילוב של התפתחויות טכנולוגיות, שינויים דמוגרפיים, העמקת תהליך הגלובליזציה ושינויים תפיסתיים. מדינות אשר לא ייערכו מבעוד מועד לשינויים הצפויים תעמודנה בפני סכנה ממשית ליציבות הכלכלה והשלטון, לרבות גידול משמעותי באבטלה. מנגד, יווצר מחסור חמור בכח אדם מקצועי שיהווה צוואר בקבוק לצמיחה, לצד עלייה קיצונית בשכר העובדים בעלי המיומנויות הנדרשות, פגיעה בפריון ובכושר התחרות, ערעור יציבות מערכת יחסי העבודה והגדלת הקיטוב החברתי על רקע העמקת הפערים בין העובדים השונים. לעומת זאת, היערכות מושכלת לצרכי עולם התעסוקה המתפתח יכולה להוביל לשיפור כושר התחרות ואיתנות המשקים, תוך האצה בחדשנות ובצמיחה וגידול בהיקף התעסוקה.
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים אומר, כי במסגרת שוק העבודה העתידי, חובה לתת מענה להסדרי העבודה הקיימים. כבר היום חוק שעות עבודה ומנוחה אינו נותן מענה לצורות העסקה הקיימות, ויהיה אף פחות רלוונטי במסגרת שוק העבודה העתידי. הגלובליזציה, הדיגיטציה, הצרכים האישיים והחברתיים המשתנים מחייבים חשיבה מחודשת, מקיפה וכוללת על צורת העסקה הקיימת. שעות גמישות, עבודה מהבית, עבודה בלילות, זכויות עובדים עצמאיים, מיקור חוץ והעסקה זמנית על שלל צורותיה, הן רק חלק מהסוגיות שיש להעלותן ולתת להן פתרון.
גם מערכות החינוך, ההשכלה וההכשרה המקצועית לשוק העבודה הדינמי והמשתנה, מחייבת מעורבות אקטיבית של המעסיקים, בהגדרת מקצועות ומיומנויות המחר. זאת באמצעות פיתוח תוכניות לימודים המקנות את הידע והכישורים הנדרשים בעולם העבודה ובחיבור הדוק יותר בין התלמידים לבין המעסיקים, לרבות התמחויות והתנסויות התלמידים בעבודה בחברות, עד לשילוב מיטבי בתעסוקה.
הגנה על זכויות עובדים
שי בירן, ראש אגף כלכלה בהסתדרות מסביר, כי ההתפתחויות עשויות להביא גם לפגיעה בעובדים אם לא תתקיים היערכות מיטבית. לפי בירן, בעידן של התפתחות טכנולוגית וחברתית מואצת, לצד ההזדמנויות החדשות נוצרות גם פרצות המעודדות ניצול עובדים. לדוגמה, שיפורים טכנולוגיים המאפשרים עבודה מהבית מרחיבים את אפשרויות התעסוקה, אך בד בבד מייצרים תופעה הולכת וגוברת של פרילנסרים ללא זכויות סוציאליות.
תפקידם של השחקנים השונים בשוק העבודה (ארגוני עובדים, מעסיקים וממשלה) להבטיח שגם בשוק עבודה דינמי ומשתנה תהיה הגנה על זכויות עובדים, ושוק עבודה המבטיח שכר הוגן. כך שלא יווצר דור של עובדי קבלן נטולי זכויות. מאבקי ההסתדרות מהשנים האחרונות, להעלאת שכר המינימום, לצמצום העסקה קבלנית ולחיזוק זכות ההתאגדות, נועדו לסייע ביצירת שוק עבודה הוגן, אך לשם התמודדות עם התופעה נדרשת התגייסות רחבה של השחקנים ביחסי העבודה ואימוץ גישה של שיתוף וחתירה ליצירת הסכמות, כדי להבטיח כי עולם העבודה העתידי לא יהיה ג'ונגל פרוע שבו רק החזקים שורדים".
מתן תמריצים ללמוד מקצועות בביקוש גבוה
מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מסבירה כי בשנים האחרונות וביתר שאת בעתיד, יפעלו במשרד למתן תמריצים ללמוד מקצועות בביקוש גבוה, לסיוע למגוון אוכלוסיות יעד כמו נשים, מיעוטים וחרדים להשתלב בתחומים עתירי פריון כמו ההיי-טק ובאמצעות הרחבת המידע על המקצועות בביקוש במשק. בנוסף, שר העבודה והרווחה ח"כ חיים כ"ץ, הכריז על הקמת ועדה לקידום תחום התעסוקה לשנים 2020-2030, שתמליץ על מדיניות יעדים וכלים להתאמת שוק התעסוקה וההכשרה בישראל לאתגרי עולם העבודה העתידי.
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
לפנייה לכתב/ת 
