ים של פלסטיק

בשיתוף עמותת אקואושן  

האהבה הגדולה של עם ישראל לחוף הים, מסתבר, אינה מונעת ממנו להציף את החופים בכמויות אדירות של פסולת ולגרום לזיהום כבד. במבצע ניקוי חופים שערכה עמותת "אקואושן" בחוף מכמורת נאספו בשעה בודדת כ־60 קילו של פסולת ימית, ש־80% מתוכה היא פלסטיק תוצרת ידי אדם. מרבית האשפה מקורה בשאריות כחול־לבן של נופשים, אך למחוזותינו הפליגו גם ממצאים מרתקים ממדינות אחרות: מיכל יוגורט טורקי, מיכל מיץ תפוחים מקפריסין, מים יווניים ובקבוק שתייה מתוקה משיקגו. מרבית האשפה בחופינו מקורה במוצרי פלסטיק כחול־לבן, אך הודות לזרמי המים וכלי שיט המשליכים פסולת, מגיעות אל חופינו גם אריזות פלסטיק תוצרת חוץ.WEB

תופעת הפסולת בים ובחופים היא בעיה גלובלית מטרידה. הערכות מצביעות על כ־20 מיליון טונות של פסולת שמושלכת מדי שנה למים, כשפלסטיק מהווה בין 60%־80% מתכולתה. הפלסטיק איננו מתכלה, ובתהליך של עשרות שנים הוא מתפרק לחתיכות קטנות המכונות מיקרו־פלסטיק. הדגים אינם מבדילים בין חתיכות הפלסטיק הזעירות למזונם הטבעי, וכך הצליחה האנושות באופן רשלני לצרף את הפלסטיק אל שרשרת המזון. מחקרים שפורסמו רק בשנה האחרונה מצאו כי ברקמות של רבע מדגי המאכל בארה"ב קיים מיקרו־פלסטיק, ובאירופה הוא קיים בשליש מהדגים.

"הפלסטיק הוא חומר עיקש, שלוקח לו מאות שנים להתפרק", אומר ד"ר אסף אריאל, יועץ מדעי בעמותת "אקואושן". "הוא לא גומר את חייו בצורת כוס או בקבוק, הוא מתפרק לחתיכות קטנות שדומות למזון הדגים. זו לא רק בעיה אסתטית של נראות. מדובר בבעיה בריאותית חמורה. בסופו של יום החומרים האלה חוזרים אלינו בצלחת כשאנחנו אוכלים מאכלים מהים".

המטרה - חשיפת המתנדבים לסוג הפסולת בחופים

עמותת אקואושן, שמקדמת את שימור הסביבה הימית בישראל, עורכת פעילויות התנדבות יזומות לאיסוף ומיון פסולת ימית. "המטרה העיקרית של מבצעי הניקיון היא לאו דווקא ניקוי החופים, אלא חשיפת המתנדבים לסוג הפסולת שמגיעה לחופי הים", מספרת גליה פסטרנק, מומחית לפסולת ימית ודוקטורנטית בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. "כשהמתנדבים רואים בעיניים שמרבית הפסולת הימית מקורה בהשלכה ישירה של פלסטיק בחופים על־ידי המתרחצים, הם מבינים את האחריות האישית המוטלת על כתפינו".

איתן שמש הוא אחד מ־30 המתנדבים שהגיעו לחוף מכמורת. "אספתי כמויות גדולות של בדלי סיגריות, שאריות אוכל, סכו"ם, שקיות ביסלי ובמבה. אחרי שהבנו מה שאריות הזבל גורמות לבעלי החיים, ובסוף גם לנו, נדמה לי שיהיה שינוי בדפוסי ההתנהגות של כל אחד מאלה שהיו פה", הוא מעריך.

(צילום: זהר שחר)

המצב בחופי ישראל מעורר דאגה. במחקר משותף של עמותת "אקואושן", אוניברסיטת חיפה והמשרד להגנת הסביבה נמצא כי ריכוז המיקרו־פלסטיק ליד חופי ישראל גבוה פי עשרה מהממוצע בחלק המערבי של הים התיכון. כדי לסבר את האוזן, גודלו של חלקיק מיקרו־פלסטיק קטן מ־5 מ"מ, מה שמקשה על איסופו וטיפולו. אבל גם בצורתו המקורית, הפלסטיק הוא אויב.

"ברחבי העולם מוצאים עופות ים מתים עם כמויות גדולות של פלסטיק בקיבתם, יש בליעה של שקיות ניילון על ידי בעלי חיים, הסתבכות בחוטי דיג ועוד", אומר ד"ר אריאל.

פסטרנק מוסיפה: "צבי הים, שנמצאים בסכנת הכחדה, נפגעים גם הם מהשימוש בפלסטיק. המזון של צבי הים הוא מדוזות. מחקר מצא כי שבירת האור של שקית ניילון ומדוזה זהה, ולכן הצב לא יודע להבחין בין השניים, אוכל שקיות ומת כתוצאה מכך".

לדבריה, "מעניין לראות שדווקא המודעות למחזור בקבוקי פלסטיק ניכרת בחופים. אנשים לוקחים את הבקבוקים איתם, אך משאירים את הפקק זרוק בחוף. בנוסף, אנשים זורקים את כוסות הפלסטיק לפח - אך משליכים לחוף כמויות אדירות של קשיות שתייה".

רן פרדסי הגיע להתנדבות במסגרת יום מחלקה בחברת פרטנר. "נדהמתי למצוא כמויות גדולות של מזרקים, בקבוקי שתייה ושקיות", הוא אומר, "היו כמויות עצומות של פלסטיק על פיסת החוף הצרה הזו, וזה רק מעיד על כמות האשפה שיש לאורך כל רצועת החוף בישראל. כנראה שהעונש שלנו הוא לקבל את הפלסטיק חזרה לצלחת כמו בומרנג".

לא מעט תגליות ביזאריות

פסטרנק נוברת בערימה ומוצאת בקבוק שתייה מתוקה שיוצר בשיקגו, ארה"ב, ונדד לחוף מכמורת. "הנה דוגמה לבקבוק שהושלך אל הים והגיע למחוזותינו", היא מסבירה לכולם. "אפשר לראות שהוא הגיע מהים לפי כמות בעלי החיים הצמודים אליו. המקור שלו כמובן לא בישראל, ולכן ההערכה שלי היא שהוא הושלך מכלי שיט באזור הים התיכון. כבר יצא לי למצוא לא מעט תגליות ביזאריות בשנים של המחקר שערכתי. לפני שלוש שנים מצאנו לכל אורך רצועת החוף בארץ משחות נעליים תוצרת טורקיה, ששנת הייצור שלהן הייתה 1999. לא מזמן מצאתי כמה פקטים של סיגריות תוצרת סין, כנראה משלוחים לא חוקים שנזרקו לים".

"הדבר הביזארי ביותר שאני אישית מצאתי דווקא לא היה שייך למשפחת הפלסטיק", מתאר ד"ר אריאל. "מצאנו בקבוק זכוכית עם מכתב בשפה היוונית. כששלחו את המכתב לתרגום הסתבר שאישה יוונייה השליכה אותו לים התיכון וביקשה מאחד האלים היווניים למצוא לבת שלה שידוך. זה קרה לפני שנתיים, לא לפני עשרות שנים".

האנושות מכורה לפלסטיק, החל משקיות ניילון, אריזות מזון, כלים חד פעמים, צעצועים. כל אלה חוללו ומחוללים נזקים סביבתיים כבדים, אך זו לא גזירה משמיים. שינוי בהתנהגות הנופשים ושינוי בדפוסי צריכת הפלסטיק יכולים לשפר את מצב החופים. "כל אחד צריך לגלות אחריות ולאסוף את הפסולת שלו. ואם אפשר, גם את הפסולת של אלה שעדיין לא הפנימו את גודל ההרס", מסכמת פסטרנק.

בשיתוף עמותת אקואושן