בין רוע לטוב: יצר האדם ומחשבותיו
אחת הבעיות הנצחיות, אשר העסיקו את המחשבה האנושית מאז ומעולם, היא בעיית הרע - היכן עובר הגבול בין טוב לרע, אילו כוחות פועלים בתוכנו, וכיצד נוכל להפיץ את הטוב שבנו? יצחק אהרון מסביר על המהות ועל היצר
בעיית הרוע בעולם התעוררה באופן אקוטי ביותר בעולם הדתי, בעיקר בקרב הדתות הגדולות, הדוגלות באמונה כי הבורא אינו יכול להכיל בתוכו את מושג הרוע הטמא והאכזר.
היהדות מביאה תשובה נאה ונחרצת לבעיית הרוע בעולם וגורסת כי הרוע הינו המרית פיו של הבורא ואי ציות לדבריו, בעוד הטוב מבטא את הצד השלם והמציית.
יחד עם זאת, הן הטוב והן הרע מצויים ברצונו של הבורא והרוע אינו אלא היעדר מובהק של מושג הטוב שבעולם. כמובא בדברי הנביא ישעיהו: "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה'".
מדברי הנביא עולה כי האל הינו יחיד ואין בלתו וכל המצוי בבריאה, טוב ורע, מקורם ברצונו. פסוק זה בא לנגח את התפיסה הנוחה שדוגלת כי קיים יותר מאל אחד והמביעה עמדת מלחמה ומחלוקת בעולם האלוקות. קרי, יש אלוקות אחת טובה היוצרת את האור והטוב ולעומתה אלוקות רעה וחשוכה.
תפיסה זו מוכרת לנו בדת הפרסית, דת זרתוסטרא, שם ישנן שתי רשויות אלוהויות שכל אחת מהן אחראית על צד אחד בהוויה.
"אהורא מזדה" הוא האל הטוב והוא בורא האור ולעומתו "אהרימן" מסמל את הישות השלילית שמביאה רוע וסבל לעולם. בדתות פוליתיאיסטיות הגורסות לריבוי אלים הנאבקים ביניהם, על המאמינים לסייע לכוחות הטוב להביס את הרע.
המהפכה המונותאיסטית של היהדות גרמה לחידוד המחשבה בשאלת הרוע לשיאים ולמחוזות שטרם נכבשו. אך בו בזמן היא מעוררת תהיות והתחבטויות רבות סביב שאלת הרוע בעולם.
כאמור, בדתות בהן קיים פילוג בעולם האלוקות אין בעיה ממשית להסביר ולהניח את הדעת בשאלת סיבת ומקור הרוע כי אפשר לבוא ולומר כי במאבק האיתנים המתחולל בעולם האלוקות לעיתים הטוב גובר ואנו חווים מציאות טובה ולעיתים הרוע מתגבר והייסורים משתלטים.
אם כן, כיצד מתיישבת בעיית הרוע ביהדות ובקבלה הגורסת ומדגישה את עצם קיומו של אל אחד ויחיד, טוב ומושלם, שכל רצונו להיטיב עם בני האנוש? למען האמת זוהי שאלה חריפה ומאתגרת מאוד שגדולי ישראל לארוך הדורות ניסו ליישבה.
הרמב"ם, מגדולי הפילוסופים של ימה"ב, טוען שאין לייחס את הרע לבורא, משום שהוא עושה רק מציאות - הזהה לטוב, ואילו הרע אינו ישות אונטולוגית כי אם חסרונו של הטוב.
על מנת לבאר את מקור הרוע בעולם על פי התפיסה הקבלית עלינו לעיין בסיפור עץ הדעת ולנסות להבין מתוכו כיצד מתבאר ומתבטא הרוע בעולם. כולנו מכירים את סיפור אדם וחוה ולכן לא נאריך בו וניגש למסקנות העולות ממנו.
חכמי הקבלה מלמדים כי פנה הבורא אל האדם הראשון ואמר לו: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הם וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה (וילנא) פרשה ז ד"ה).
דהיינו' כל מה שקיים בבריאה הוא לטוב ונעשה בכוונה להיטיב. אם כך, מהיכן מגיע הרוע שלעיתים אוחז ולא מרפה מחיינו? למה זה קורה לנו? למה אחרים מצליחים ואנו חווים כישלונות? בנקודה זו באה הקבלה, מסירה את הלוט מבעד לסודות ומגלה כי התשובה הראשית לכל השאלות המורכבות הללו היא אחת - פרט למציאות הפיסית בה אנו שרויים, הנחווית בחמשת החושים' עלינו להכיר, להרגיש ולחיות את הרובד הרוחני העמוק המצוי בתוכנו אך נסתר מעינינו.
עלינו לדעת לראות ולהבין את עולם הסיבות לכל מה שמתרחש איתנו כאן ועכשיו ולהבין כי הבריאה מתנהלת מאז ועד היום, על פי חוקים מוחלטים שאם האדם יטה עצמו ללמוד אותם ולחיות על פיהם, אזי הוא יוכל להיות במצב אקטיבי משפיע ולא במצב פסיבי מושפע, ללא כל יכולת לשנות את איכות חייו.
במילים אחרות, מהם הכללים "במשחק החיים" שעלי לאמץ על מנת לשפר את מצבי ולסלק את אחיזת הרע מחיי.
לאורך הדורות גרסו המקובלים כי קיימים חוקים רוחניים מובהקים שעל פיהם העולם מתנהל והדברים מצאו ביטוי נפלא, אם כי מוצפן וכתוב בשפה מקודדת, בכתבי קבלה קדומים המסבירים לא רק מדוע הדברים נעשים אלא איך הם נעשים, בבחינת סיבה ותוצאה.
משכך הם הדברים, רבים פונים לייעוץ בקבלה אשר מעניקה לאדם כלים ודרכים בחונות ובדוקות שתכליתם לנטרל ולסלק את הרע. חשוב להבין כי הרע עלול חלילה לצוץ בכל תחום ותפקידנו לקיים הלכה למעשה את הפסוק " סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב", כך שאם תאמץ אל ליבך את שלימדו חכמי הקבלה, שקצרה היריעה מלהציג את תוכנם כאן, מובטח לך שדלתות ההצלחה תיפתחנה בפניך לרווחה והשפע ימצא את דרכו גם אליך.
יצחק אהרון, "חכמה " מרכז לקבלה
לפנייה לכתב/ת 
