צו איסור פרסום על פרשת בזק־אלוביץ'

שופטת בית משפט השלום בתל־אביב, רונית פוזננסקי־כץ, הוציאה אתמול צו איסור פרסום על כל החומרים הקשורים לפרשת בזק־אלוביץ' שטרם פורסמו בתקשורת, וזאת לבקשת רשות ני"ע. בתחילה הוטל איסור פרסום גם על הצו עצמו, אך לאחר פניית כלי תקשורת בנושא הסכימה הרשות להגיש בקשה מתוקנת שבה יתאפשר לפרסם את דבר קיום הצו.

ובתוך כך, חקירת עסקת המיזוג בין החברות בזק ויס נמצאת אמנם בתחילתה, אך אתמול דיווחה בזק כי התקבלו במשרדיה שתי בקשות לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת (תביעה שבעל המניות מגיש נגד החברה, ר"ב). מדובר בשתי בקשות שהוגשו למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב, כאשר שתיהן מופנות כלפי בזק ואחת מהן כוללת גם את החברה־הבת יס.

על פי בזק, בשתי הבקשות מתבקש בית המשפט להורות לחברה וליס למסור מסמכים ומידע בקשר עם הסכם רכישת מניות יס שהוחזקו על ידי יורוקום של שאול אלוביץ' ועל ידי בזק בעסקת בעלי עניין ב־2015. בפרט, מבקשים בעלי המניות לקבל מסמכים שקשורים לתמורה הנוספת השנייה בהסכם. התמורה שעומדת ככל הנראה במרכז החקירה, בהיקף של 170 מיליון שקל, ניתנה לאלוביץ' על ידי בזק לאחר ש־יס הציגה תזרים מזומנים ברף העליון שנקבע בהסכם שבין יס לבזק.

לאחת מהתביעות הללו, שהוגשה על ידי עורכי הדין שלומי מושקוביץ, נתי פולינגר ואלינה מיל, בשמו של בעל מניות בבזק, צורפה חוות דעת שביצע רו"ח ד"ר אורי רונן ולפיה "קיימות אינדיקציות של 'ניפוח' נתון התזרים החופשי של יס בשנים 2015 ו־2016 הן במישור התשלומים לספקים ונותני שירותים והן במישור של הסטת השקעות ברכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים". כן ציין רונן, כי מבדיקת דוחות בזק ויס לרבעון הראשון של 2017.

בימים האחרונים התברר כי מנכ"ל יס, רון אילון, שגם הוא נחקר בפרשה, קיבל חלק מהמענק הכספי שלו ב־2016 הודות לעמידה ביעד זה, והחשד הוא כי יס פעלה "לשפץ" את הנתון הזה כדי להגדיל את התמורה שקיבל אלוביץ' בעסקה.

בינתיים, כשבוע לאחר הפיכת החקירה של רשות ני"ע לגלויה, נשמעה אתמול התבטאות ראשונה מצד איש עסקים שמצדד באלוביץ'.

איש הפרסום, אילן שילוח, יו"ר משרד הפרסום מקאן תל־אביב, צייץ אתמול ברשת הטוויטר: "שווה להמתין לגרסת אלוביץ' ולא להיות ניזונים רק מגרסת הרשות. מניח שהרבה מהספינים יתפוגגו". מקאן הוא משרד הפרסום של יס.