על כס המלך

כבר שבוע ימים שמתי סרי מתקשה להירדם. "אני מוכרח להגיד שאני מתרגש בצורה בלתי נורמלית. כל הזמן אני חושב, מתכנן, יש הרבה רגעים שאני שואל את עצמי מה יהיה. קוראים לזה פיק ברכיים".

אפשר להבין את הרעד שתקף את ברכיו של סרי, שחקן וזמר ותיק עם קילומטרז' ארוך בטלוויזיה ועל בימות התיאטרון. אחרי הכל, לא בכל ערב הוא עולה לבמה ושר את שיריו של המלך הבלתי מעורער של הזמר המזרחי, זוהר ארגוב. "אני לא יודע איך דבק בו הכינוי 'המלך', אבל מאז הוא נשאר, ובזכות", אומר סרי. "הוא היה איל הניגוח שבאמצעותו פרצה המוזיקה המזרחית. אלמלא זוהר ארגוב לא היו חיים משה, עופר לוי, אייל גולן, שרית חדד. הוא היה זה ששכב על הגדר למען כולם, ולא תמיד בצורה מחמיאה. סיפור חייו רצוף מכשולים ומהמורות, אבל זה מה שעשה אותו למיתוס. וכמובן, המוזיקה שלו נצחית".

המופע "מתי סרי שר המלך" יעלה הערב במסגרת אירועי "לילה לבן" במשכנות רות דניאל ביפו. זהו מופע חדש שנוצר לציון 30 שנה למותו של ארגוב, ובו יבצע סרי את להיטיו הגדולים ביותר — "הפרח בגני", "אל נבקש", "צל עץ תמר" וכמובן "ים של דמעות". "אני לא מחליף את זוהר", מדגיש סרי. "אני עושה את המוזיקה שלו דרך הפילטרים שלי ודרך הגישה שלי".

כבוד לבן מוש

 מעבר לשיריו של ארגוב, יבצע סרי שירים שהשפיעו על הרפרטואר של המלך, מאת מוזיקאים כמו הזמר היווני קזנג'ידיס, אריס סאן, ג'ו עמר, אהובה עוזרי ואחרים. על הבמה לצידו יעמדו ארבעה נגנים, ובשלב מסוים יצטרף אליהם משה בן מוש, הגיטריסט המיתולוגי של להקת "צלילי הכרם" ומי שהפיק כמה מתקליטיו של ארגוב. "אנחנו הולכים לעשות הרבה כבוד לבן מוש ולתת לו את כל הבמה, כי מגיע לו", מבטיח סרי.

העובדה שמופע משיריו של זוהר ארגוב עולה על אחת הבמות המרכזיות של "לילה לבן" היא היום מובנית מאליה, אך לפני 30 שנה דבר כזה לא היה מתקבל בקלות בקרב הקהל הרחב. "אתה רואה שהרעים של אתמול הם הטובים של היום", מנסח זאת סרי. "זוהר, שהיה מוקצה מחמת מיאוס, שהיה בשיא השוליים, שייצג את תת־התרבות — היום הוא במרכז הקונצנזוס. היום אתה לא יכול להיות 'אין' אם לא תשיר את 'הפרח בגני'".

ארגוב

מה השתנה?

"אנחנו השתנינו, הוא בוודאי לא השתנה".

פניו של סרי, בן 65, ודאי מוכרות לכם מתוכניות עבר כמו "זהו זה" ו"העולם הערב", ואפילו הסרט "רמבו 3" שבו השתתף בשנות ה־80. מאז הוא לא הפסיק לעבוד, לשחק ולשיר. את הזמן הפנוי הוא מנצל לאימוני קראטה, וכיום הוא כבר בדרגת דאן 2. "קראטה זו דרך חיים", הוא אומר. "בכל בוקר אני יוצא מהמיטה והולך לאימון, זאת המלחמה הכי רצינית שיש לי עם עצמי. יש כל מיני סוסים צעירים בני 16 שאני מתחרה מולם בקרבות, אבל בזמן האחרון יש גם מקצים לפנסיונרים כמוני".

הקשר בין סרי וזוהר ארגוב נוצר לראשונה לפני 25 שנה לא רחוק מכאן, בתיאטרון בית ליסין. ב־1992 הוא התבקש על ידי שמואל הספרי לגלם את ארגוב בהצגה "המלך", אותה כתב וביים הספרי. "לא הכרתי את זוהר ולא פגשתי בו מעולם", מספר סרי, שנולד וגדל בירושלים. "ברקע שממנו צמחנו, במראה שלנו, אנחנו שונים לגמרי. בזמנו בירושלים העתיקה ההיא, הייתי שומע את מה שניפקו לנו ברדיו – אריק איינשטיין, שושנה דמארי, שלישיית גשר הירקון. זוהר ארגוב לא היה שם. בתקופה שבה הוא פרח אני חייתי בכלל בארצות־הברית".

לצורך העבודה על התפקיד נאלץ סרי להשלים פערים. "ישבתי וקראתי את כל החומר על זוהר, וככה בניתי איזשהו פרופיל שלו", מספר סרי. נקודת ההשקה לדמותו של ארגוב הייתה קודם כל המוזיקה. "בית הגידול הבסיסי של שנינו זה בית הכנסת עם הניגונים התימניים. כשאני שומע אותו שר אני נזכר בהרבה מאוד תפילות ופיוטים מהילדות. אני לא אשכח שבמסגרת התחקיר נתקלתי בקלטת ישנה שבה זוהר שר את 'אל נבקש' ('יש דברים נסתרים'). הקול של זוהר כבר גמור בשיר הזה, אבל הוא פרץ אליי".

מה גילית על זוהר במסגרת התחקיר?

"זוהר הוא ילד, ילד שלא התבגר. את זה אתה יכול לשמוע גם בקול שלו, שלא התחלף, זה קול של נער. זוהר רצה כבוד של בנאדם בעל עוצמה פיזית, מין גנגסטר כזה כל יכול, בשעה שהוא היה ציפלון. הוא היה חסר ביטחון לחלוטין, ואל תוך חוסר הביטחון והריקנות נשאבו פנימה סמים ואלכוהול. אבל השאיפה שלו, המהות שלו, היא זמר. הוא היה עושה הכל רק על מנת לשיר. יהודה פוליקר אמר פעם שכל בנאדם רוצה לשיר או לעוף. זוהר עשה את שניהם – הוא שר בדרך שלו ועף בדרך שלו".

ההצגה "המלך" הייתה נקודת מפנה בקריירה של סרי. כחלק מההכנות לתפקיד הוא לקח לראשונה שיעורי פיתוח קול, כדי שיוכל לעמוד בסטנדרטים של ארגוב. "בעיני רוחי, ביקשתי רשות מזוהר לשיר אותו. ובאמת הרגשתי שזה נפתח ומאז כבר עשרים וכמה שנים אני שר".

לדברי סרי, להצגה ההיא היה גם תפקיד מפתח בקיבוע דמותו של ארגוב בתודעה הישראלית. "ההצגה הזו פתחה שער להרבה קהלים", הוא מסביר. "הגיע קהל אשכנזי שבא לראות עשייה תיאטרלית, ודרכה נחשף לעשייה המוזיקלית של זוהר והבין שאנשים כמו זוהר ארגוב, אביהו מדינה ואחרים — זו ישראליות".

מה השיר האהוב עליך של זוהר?

"'בדד'. זה שיר שמסמל את המקום ממנו הוא בא והמקום שאליו הוא חזר, בודד ועצוב".

"מתי סרי שר המלך", הערב ב־20:30 במשכנות רות דניאל, שדרות ירושלים 47 יפו