שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לא כל אחד חייב להיות מארק צוקרברג
    פיני יקואל, רק בן 39, והחברה שלו, ‘אופטימוב’ כבר שווה 100 מיליון דולר. הוא עשה את הדרך לאט ובסבלנות, ובשבוע שעבר עורר הרבה רעש במאמר ב’פורבס’ בו ניסה להסביר שתעשיית ההייטק המטורפת צריכה לחבק גם חברות קטנות

    פיני יקואל הגיע אל היעד שכל סטארטאפיסט מייחל אליו. בגיל 39, הוא חי כבר שנה בניו יורק ומקדם את הסטארטאפ שלו אפטימוב שמעסיק כבר 140 עובדים על קו ניו יורק-לונדון תל אביב. מהרגע שהחל לפתח את הרעיון ועד החיים בניו יורק המסלול שבחר היה מאוד לא טיפוסי במסלול ההיי טק המוכר.

    "אחרי שסיימתי תואר ראשון ושני בתעשייה וניהול, חשבתי עם חבר ללימודים, איך נוכל להשתמש בידע שלנו לפתח משהו חדש”, הוא מספר בראיון ל’ידיעות אמריקה’, "רוח יזמית ללא כיוון מוגדר. היינו עם ידע אקדמי וללא ניסיון תעשייתי. חיפשנו בעיה לפתור עם הידע שצברנו".

     

    השניים החלו להציע את שירותיהם לתאגידים שונים בישראל, אחרי שהחלו לפתח כלי מיוחד לניתוח נתונים של לקוחות. יקואל מתאר איך למדו לשכלל ולשפר

    את המוצר שלהם תוך כדי עבודה. למעשה, העובדה שמהיום הראשון הציעו את הרעיון שלהם לשוק, ומשם גם הזרימו את התקציב שלהם, הובילה אותם להמשיך ולעבוד בקצב שישאיר את הלקוחות שלהם מרוצים ומשלמים. "ההכנסות מאותם לקוחות היו למעשה הגיוס הראשון לכסף. מהיום הראשון בנינו עסק שעובד כי מכרנו שירותים, בעסק מאוד רזה בעלויות שלו ואחרי שנה וחצי כבר קיבלנו מענק לפיתוח מהמדען הראשי (הוועדה לחלוקת המשאבים לעידוד התעשייה בישראל)".

     

    בדרך כלל בשלבים הללו נרשמת תאוצה או האצה של פיתוח וגיוס והצלחות גדולות, אבל יקואל מספר שבמסלול שהוא בחר, מסלול ארוך יותר, מורכב יותר, עצמאי יותר. "משנת 2009 אנחנו כל הזמן חיפוש זהות, היום הזהות ברורה ומהודקת אבל לאורך שנים היינו נער שמחפש מי הוא רוצה להיות".

    עד שנת 2016, המוצר של החברה התפתח למה שהוא היום. פלטפורמת הענן של אופטימובמסייעת לחברות מותג בניהול מערך השיווק, שימור לקוחות ומקסום שווי הלקוח. הכלים שהחברה פתחה מסייעים לאנשי שיווק להשתמש בטכנולוגיות לאינטליגנציה מלאכותית, פילוח וחיזוי התנהגות הלקוחות ולתכנן קומיניקציות המותאמות למאפיינים הייחודיים של כל לקוח. מחברה שעוסקת בייעוץ, הפכנו לחברה שמתפרנסת מהכנסות סאס". כיום משתמשים במוצרי החברה למעלה מ-250 ברנדים באירופה ובארה”ב.

     

    "אנחנו צריכים לחשוב על מודלים אחרים". פיני יקואל
    "אנחנו צריכים לחשוב על מודלים אחרים". פיני יקואל

     

    לאחר ביסוס מעמדה כחברה רווחית גייסה אופטימוב סבב מימון ראשון, רק 7 שנים אחר היווסדה, בסך 20 מליון דולר מקרן הצמיחה. בשנה האחרונה הוא כאן, מרחיב ומקדם את החברה. "ההחלטה לעבור לניו יורק הייתה ברורה. אם יש לך משהו טוב ביד אתה רוצה לשחק ב-NBA".

    בשבוע שעבר חשף יקואל את סיפורו ב'פורבס'. הוא סיפר שבתל אביב יש קהילה יצרנית לא פחות מבתפוח הגדול או בעמק הסיליקון, אבל להבדיל מאלו, בישראל השוק קטן בהרבה. "בתל אביב לא לוקחים סבב גיוס של מיליון דולר כמובן מאליו והצלחה לא נראית ברוב המקרים כמו צלצול בפעמון של וול סטריט". הוא הסביר שבארה"ב, הצלחה חייבת להיות שזורה בשווי של מיליארד דולר או שאין לה זכות קיום.

     

    באקט שלא היה מבייש את ג'רי מגווייר, הוא קרא לחולמים ולמשקיעים לחשוב אחרת. "אנחנו צריכים לחשוב על מודלים עסקיים אחרים למימון ולצמיחה", אמר. יקואל הצליח לעשות את כל הדרך שלו לחברה ששוויה נאמד היום ב-100 מיליון דולר כמעט לבד, והוא מאמין שכמוהו יכולות היו לא מעט חברות, גם אם אופי המוצר שלהן לא מאפשר מכירת שירותים בשלבים ראשוניים.

    "הון סיכון מבוסס על הימורים ועל השקעה במגוון, לכן", הוא מסביר, "מתוך 10 שבהן הקרנות ישקיעו, מספיק שאחת תהיה הטאבולה הבאה, וכל השאר יאלצו בשלב מהיר במסלול לפרוש, כי לא הצליחו להגיע בזמן שהוקצב להן אל היעד המיוחל".

     

    יקואל מסביר שבשנת 2015 למשל, נראה כי מתוך 500 סטארטאפים, 50-80% לא מצליחים להניב תשואה ורק אחוז אחד מהם, מגיע להערכות של מיליארד דולר. כך למעשה נוצרת קרקע מאוד לא יציבה לסטארטאפיסטים שמנסים לנפח את ההבטחות בנוגע למוצר ומהירות הפיתוח, עובדים שמשתכרים משכורות עתק אבל עלולים מהר מאוד להפסיד את הכל והרבהרעיונות טובים ונכונים שנגדעו טרם זמנם רק בגלל שהעבודה עליהם לא הגיעה לסיומה והתשואה שלהם לא הייתה כבירה. "כולם עובדים בתקווה למצוא או להיות פייסבוק הבא. לקרנות אין בעיה להשקיע ב-10 ולסיים עם אחת, שממנה התשואה גבוהה פי עשרות מההשקעה שלהם. אנחנו למשל", הוא מסביר, "לא נראינו בשלבים רבים כהצלחה. הזמן והעבודה על פיתוח הם חיוניים אבל במציאות של היום יש מודל כזה שיש בו טעם לפגם. הוא רע לחברה ולכלכלה, הוא ממליך תרבות הימורים.

     

    “כולם מהמרים", הוא מדגיש, "וזה לוקח מוצרים שיכלו להיות נהדרים לכלכלה והורג אותם כי הם לא רווחיים מהר. זה מייצר אינפלציה גדולה של עובדים, מעלה שכר בצורה לא פרופורציונלית כי זה יוצר שגעת משוגעת, כל אחד מנסה ומשלם הרבה כסף, כולם עובדים בהימור, אני מייצר כלכלה כזו עם הרבה חברות שלא יהיו קיימות עוד 4 שנים”.

     

    גם במאמר שכתב, ועורר הדים רבים, הוא מדמה את עולם ההיי טק לעולם החיות. לטענתו, לכל החיות יש זכות קיום וכל אחת ממנה, לא משנה מה גודלה, מה תפקידה, חשובה ומהווה חלק מעולם שלם שבו תמיד יהיה לה תפקיד והצדקה. כך הוא מסביר, גם בהיי טק. לא כל חברה צריכה להפוך לענק הגדול כדי שתהיה חיונית, חשובה, ורווחית. "יש הרבה חברות שקמו על ידי קרנות, והפכו לעסקים נפלאים, אבל נאלצו למות בדרך כי לא סיפקו את הרווחים בזמן. אתה יכול להיות חברה טובה שתעשה אחלה כסף ליזמים והיא לא הופכת לגוגל, אבל תחשבי שיש לך כאלו 300 חברות שכולן קמו על ידי קרנות, בהגדרה, על פי המודל לפיו הם עובדים, החברות הללו לא תוכלנה לשרוד".

     

    כשמדובר במערכת רוויה בכל כך הרבה כסף, ובעיקר כזו שעובדת נהדר למקבלי ההחלטות, קצת קשה לשנות אבל פיני מאמין שגם למשקיעים יש סיבה טובה לחשוב על שינוי המודל הקיים. "אני מאמין שלטווח אורך יותר, יכולה להיות להם תשואה גדולה יותר. אני מאמין שמודל שבונה כלכלה יציבה ועסקים בגדלים מגוונים זה מודל יותר בריא".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא כל אחד חייב להיות מארק צוקרברג"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים