"אם תהיה פה אתלטיקה טובה - יהיה ספורט טוב"

כשאיש העסקים מרק אייזנברג הציע לרכוש את מועדון לידר ירושלים, הצוות המקצועי אלכס אברבוך ומולי מלכא הקשיב, וחשב קודם כל לאמת פרטים על האדם שמולם. איש עסקים רוצה להשקיע במועדון אתלטיקה, ועוד בישראל? הדבר נשגב גם מבינתם. בדקו, ראו, אימתו והבינו שיש להם עסק עם איש רציני.

ביום שישי, כשישבו יחד איתו לראיון ראשון ל-ynet, הם גמעו בצמא כל מלה מפיו. לא פלא. מרק אייזנברג, יהודי חובש כיפה שעלה לפני שנה וחצי מצרפת, קידם את לידר כפי שמעולם לא קידם אדם פרטי מועדון אתלטיקה ישראלי.

מרק אייזנברג (במרכז) עם אברבוך ומלכא(צילום: אבינעם פורת)

אייזנברג, 62, לא נלהב לדבר על סכומים. "תשאיר את זה לנו", הוא אומר. בירור מקיף שעשינו מעלה שהוא חתם על הסכם השקעה של 2 מיליון דולר ל-4 שנים. כבר כיום, בניגוד לעבר, המועדון מעסיק חמישה אתלטים במקצוענות מלאה ועוד 10 במשרה חלקית. לא בטוח שזה הסוף, כי אם יגלו עוד אתלטים עם פוטנציאל - אייזנברג יעזור להם.

"הבנתי אותם, שיש להם חששות. בטח חשדו בעיקר שאני הולך להביא אנשים אחרים משלי, במקומם", הוא אומר. "כמובן שלא הייתה סיבה לחשש כזה, כי כבר כשהגעתי לאליפות העולם באדמונטון 2001, הייתי מלא גאווה כשראיתי את אברבוך חוגג את מדליית הכסף שלו. כמובן שעוד לא יכולתי לדעת שפעם דרכינו עוד ייפגשו. אברבוך שם גדול בשבילי, וגם מולי עשה עליי מהתחלה רושם מצוין".

כשאומרים לאייזנברג כי בגלל התקדים שברכישת קבוצת אתלטיקה, כנראה שישנם כאלה החושבים שהוא "משוגע", מקבלים תשובה מחויכת: "גם כשהקמתי את החברה שלי בצרפת, 'עלמה', והייתי אז צעיר מאוד, הבנקים חשבו שאני משוגע. ביקשתי מהם הלוואה קטנה, בסדר גודל של 15 אלף שקל בערכים של היום - והם היססו. הרעיון של החברה היה לייעץ לאנשים איך לקבל החזרי מס מהממשלה, לפי החוקים. ענו לי: 'הממשלה תיתן כסף לאנשים? הממשלה רק לוקחת כסף'. אבל הלכתי על זה. תוך כמה שנים היו לנו בחברה יותר מ-3,000 עובדים, העסק התפתח במהירות והפך לאחד המובילים בצרפת".

אברבוך. "כשראיתי אותו זוכה במדליה באליפות העולם התמלאתי גאווה"(צילום: רויטרס)

לאחר תקופה ארוכה, העסק בשווי מאות מיליוני דולרים נמכר על ידי אייזנברג לחברה אחרת. התברר שהחברה הקונה לא זכתה להצלחה. "קניתי מהם בחזרה, לפני שנתיים, ומכרתי לחברה אחרת. אחרי שהילדים שלי עלו ארצה, יונה (26) שגמר טכניון ומסיים עכשיו שרות צבאי ונעמי (24), החלטתי שאני רוצה לעלות בעקבותיהם ולהשתקע כאן, וגם להמשיך בכמה עסקים שמעניינים אותי".

שכן של נתניהו

מרק לא אוהב לדבר על עושר אלא על אושר, אבל בלידר יודעים לספר שכבר בסוף העונה שעברה מסיבת הסיום של המועדון התקיימה בקיסריה בבית של אייזנברג. המיוחד הוא שמרק שכן של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר רק גדר חוצצת ביניהם. ברוב הזמן הוא מתגורר בביתו השני, בירושלים.

אז איך השכן של ביבי הגיע לאתלטיקה? אוהו, חתיכת סיפור. "עוד כשהייתי ילד הייתי קורא בשיעורים בכיתה, תוך כדי הלימודים, את מגזין הספורט הצרפתי 'לאקיפ'. ברצינות, האהבה באה מאבא שלי ג'וס (יוסף), שהוא רב ואוהב אתלטיקה. אבא שלי הוא תופעה, כי הוא מחזיק בתוכנית הטלוויזיה הכי ותיקה בצרפת, 53 שנים בפראנס-2. תוכנית על יהדות, שלפחות חצי מהצופים בה לא יהודים ודווקא מתעניינים ביהדות". אביו של מרק, הרב ג'וס אייזנברג, מתקרב לגיל 90.

רנו לאווילני. החברה של אייזנברג תומכת בו(צילום: EPA)

"כשהיינו הולכים בשבתות מהבית לבית הכנסת, אבא שלי היה מדבר על אתלטיקה. בעצמו, כשהיה צעיר, קפץ 1.80 מ' לגובה. גם אני התלהבתי מאתלטיקה וכשגדלתי התחלתי לעסוק בתחום. יש בהתאחדות האתלטיקה הצרפתית מספר יהודים ובראשם היו"ר ברנרד אמסלם (אחד האנשים המשפיעים בעולם האתלטיקה, א.פ)". לצד עבודתו ואפשרויותיו הכלכליות, הפכה החברה של אייזנברג לספונסרית של אתלטים בכירים ובהם שיאן העולם בקפיצה במוט רנו לאווילני. אייזנברג גם נבחר להנהלת ההתאחדות הצרפתית, ונסע לתחרויות גדולות בעולם.

יחד עם ההצלחה בעסקים וההתרגשות מאתלטיקה, מרק אייזנברג תמיד נטה לפילנתרופיה. "בגיל צעיר החלטתי לפתוח בפריפריות של פריז מועדון של תלמוד תורה עבור הצעירים היהודים. לא רבים האמינו שזה יצליח, ואנחנו ניסינו לתת להם הטבות כדי שיגיעו. בסוף זה הצליח ועוד איך". בנוסף על היותו כרגע הבעלים והיו"ר של לידר ירושלים, הוא הרים תרומה נכבדה לאצטדיון גבעת רם המשודרג בירושלים שייחנך במכביה הקרובה. הוא גם נשיא אליאנס (כל ישראל חברים), ויש עוד. הוא גם סגן יו"ר איגוד האתלטיקה ומעורב מאוד.

כמובן שהאתלטיקה היא סוג של נדבנות, אבל גם הרבה יותר מזה. "אם, למשל, אתלט ישראלי יזכה במדליה אולימפית, הוא יהיה השגריר הכי טוב של מדינת ישראל", אומר אייזנברג. "המדליסט יציג את הצד היפה של תרבות הספורט בארץ. חוץ מזה, כפי שכל העולם יודע, האתלטיקה היא הבסיס של הספורט, ואם תהיה אתלטיקה טובה - יהיה גם ספורט טוב. זה ברור".

חנה מיננקו. הועברה למכבי חיפה רק כדי שלידר לא ייקחו אותה?(צילום: אורן אהרוני)

אלכס אברבוך מוסיף: "מה שמרק גרם לאתלטיקה בהשקעה בלידר, זה הרמת הרף של כל האתלטיקה הישראלית. אם אנחנו יוצאים למחנה אימון בחו"ל, או אפילו בארץ - כל הקבוצות האחרות רוצות לעשות את זה. לפי מולי מלכא, רק מחלקת האתלטיקה של מכבי ת"א משתווה בערך (כ-1.7 מיליון שקל לשנה) לתקציב של לידר. לנו יש אולי קצת יותר. הסיבה שלמכבי ת"א יש כסף, נובעת מכך שמרכז מכבי משקיע בה".

פילנתרופיה או לא - אייזנברג רוצה מאוד הישגים ורוצה את אליפות המועדונים. לשם כך, אברבוך ומלכא מחתימים כל אתלט בעל פוטנציאל טוב ושמים דגש גם על מאמנים. בשבוע שעבר, למשל, חנה מיננקו - שהייתה גדולה על התקציב של מועדונה מכבי ת"א - עברה למכבי חיפה, מכיוון שמרכז מכבי לא רצה שתזלוג ללידר.

דוגמה של מקצוענות נוסח לידר היא אדווה כהן. עד לפני שנה היא נראתה במקרה הטוב כמו רצת ג'וגינג טובה. מאז, בהדרכת המאמן שלה רומן פרדמן, היא הורידה כמעט דקה (!) מתוצאתה אשתקד ב-3,000 מכשולים וסיימה שנייה בין 12 הרצות באליפות אירופה לאומות (דרג ב') בהדר יוסף. השיא הישראלי שקבעה הוא השיא הישראלי הראשון של מועדון לידר - 10:12.95 דקות, אבל פרדמן משוכנע: "אפשר להגיע עם אדווה להישגים הרבה יותר טובים".

אדווה כהן. עד לפני שנה היא עוד נראתה כמו רצת ג'וגינג טובה(צילום: יאיר שגיא)

אייזנברג סבור שחובה עלינו למצוא גם את האתלטים היהודים הכי טובים בחו"ל.

סביר שיהיה מעקב במכביה, אבל כבר מחר ומחרתיים, באליפות ישראל ה-81, תציג לידר את העולה החדש מרוסיה, מקסים קולסניקוב, שקפץ החורף לרוחק ל-8.01 מ'.

צפו בקרוב לעוד הפתעות, גם אם ההפתעה הגדולה ביותר כבר התרחשה: איש עסקים קנה מועדון אתלטיקה בישראל. סוג של היסטוריה. "הייתי רוצה שעוד אנשי עסקים ירכשו מועדוני אתלטיקה, זה יכול לעשות טוב למועדונים וגם להם", אומר אייזנברג.

יו"ר מכבי ת"א, דורון שיטרוק, מסר בתגובה על הכתבה: "מרכז מכבי לא העביר למחלקת האתלטיקה של מכבי ת"א אף לא שקל אחד, והתקציב שלנו רחוק מאוד מ-1.7 מיליון שקלים. זה לא הפריע לנו לזכות העונה באליפות המדינה בפער משמעותי.

"לגבי חנה מיננקו, גם כאשר הייתה במכבי ת"א, יעקב שחר סייע לה כלכלית. בתחילת העונה היא קיבלה הצעה מלידר למרות היותה אתלטית מכבי ת"א וביקשה לעזוב, נתנו לה את ברכת הדרך בשמחה. לא חלפו אלא כמה ימים והיא ביקשה לחזור. מכיוון שהיא מהווה נטל כלכלי על המועדון, ביקשנו משחר להגדיל את התמיכה בה ובתמורה הסכים להעביר אותה למועדון איתו הוא מזוהה, כך שמעולם לא מנענו ממנה לעבור ללידר. אגב, נכון לימים אלה היא עדיין רשומה כאתלטית שלנו. אנחנו מאחלים הצלחה לכל מי שתורם לאתלטיקה הישראלית, ואנחנו מקווים שלהבא הם יתרכזו בעצמם ולא באחרים".