שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    עצרת שנתית מרכזית לציון שואת יהדות רומניה ביד ושם – בסימן שנה למותו של אלי ויזל
    חלק מהמסורת הנוצרת את זכר יהודי רומניה בדמות עצרת שנתית מרכזית לציון שואת יהדות רומניה ביד ושם, עומדת להתקיים השנה בפעם השנייה בסימן "והגדת לבנך". ילדים, נכדים ונינים של שורדי שואה וקורבנות שואה, מכלל קהילות רומניה שהושמדו, סבלו וחלקן שרדו את זוועות מלחה"ע השנייה על אדמת רומניה הגדולה, עומדים להניח זרים לזכר יקיריהם ולהתחבר לשורשים העמוקים של קהילה גדולה, מסועפת, מכובדת ועשירה שמחציתה הושמדה בזמן השואה

    בין המשתתפים הצעירים בעצרת: בני הדור ה-4 למשפחתו של חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז"ל, יליד סיגט, רומניה, שנפטר בדיוק לפני שנה (02.07.16), ובני משפחתו של ההסטוריון ז'אן אנצ'ל, שהיה הראשון לפתוח את הספרים והרישומים מארכיוני רומניה שהיו נעולים עד שנות ה-2000, ולגלות בהם את הנתונים האימתניים של השואה שעברה על יהדות רומניה, כאשר מבין היהודים הרומנים שנרצחו בשואה (כ-400 אלף במספר), כרבע מיליון מתוכם נרצחו בהוראה ישירה של שליט רומניה - הגנרל, יון אנטונסקו, ביוזמה עצמאית רומנית. כיום אנו יודעים שלמשטר הרומני היו תוכניות מגירות להגליית כל יהודי רומניה ומסירתם לידי הנאצים כחלק מ"הפתרון הסופי" שלהם.

     

    היה זה ארגון א.מ.י.ר. - ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל - אשר חרט על דגלו את שימורה והנצחתה של מורשת יהדות רומניה המפוארת, שיזם בעבודה משותפת של שנים יחד עם יד ושם, את קיומה של עצרת שנתית מרכזית לציון פרק כאוב בהסטוריה של הקהילה שהייתה השלישית בגודלה באירופה ערב מלחמת העולם השנייה, לצד האירועים הספציפיים הרבים המתקיימים בארץ ומציינים את הפרקים השונים של שואת יהדות רומניה משך כל השנה.

     

    מימין אלי ויזל ומשמאל ז'אן אנצ'ל (צילום: ארגון א.מ.י.ר.) (צילום: ארגון א.מ.י.ר.)
    מימין אלי ויזל ומשמאל ז'אן אנצ'ל(צילום: ארגון א.מ.י.ר.)

     

    "ההישג הגדול הוא בעצם הולדת מורשת של עצרת שנתית מרכזית לציון שואת יהודי רומניה ב'יד ושם', תוך שיתוף פעולה מלא וחיובי בין א.מ.י.ר. לבין 'יד ושם' והגופים השונים הפועלים במסגרת א.מ.י.ר. בנושא הנצחת גורלה של יהדות רומניה בשואה", מציין ד"ר רפי ואגו מאוניברסיטת ת"א – הסטוריון המתמחה בהסטוריה של מזרח אירופה והיועץ האקדמי של ארגון א.מ.י.ר. "צורת ייצוג שואת יהודי רומניה לא רק ב'יד ושם', ומקומה של השואה ברומניה על מפת השואה הכללית - הם נושאים חשובים ביותר, המשפיעים על המשך המאמצים החינוכיים".

     

    ד"ר רפי ואגו היסטוריון מאוניברסיטת ת"א (צילום: מיכל סלע) (צילום: מיכל סלע)
    ד"ר רפי ואגו היסטוריון מאוניברסיטת ת"א(צילום: מיכל סלע)
     

     

    אם מנסים לסדר את סיפורה של שואת יהדות רומניה על ציר זמן, היכן התחיל הכל וכיצד הגיע למימדים הגדולים הללו שהביאו לאובדן כה גדול בחיי קהילה יהודית ברומניה?

     

    ד"ר ואגו מסביר כי "בחקר השואה במדינות השונות אנו נתקלים בבעיה "מתי מתחילה השואה" והתשובה לכך מורכבת. האם אנו מתייחסים לפרוץ מלחמת העולם שנייה? האם לכיבושה של מדינה מסוימת על ידי הנאצים או ההצטרפות לגרמניה על ידי בעלת ברית?

     

    כך מורכב גם הנושא לגבי רומניה. נוטים לייחס את תחילת התהליך לפוגרום אשר התרחש בעיר דורוחוי בראשית יולי 1940.

     

    בהמשך נוספו גלי אלימות, כגון הפוגרום בבוקרשט בינואר 1941, ואז הפוגרום הגדול מאוד בעיר יאשי בסוף יוני 1941, עם קרוב ל-15 אלף קורבנות מיד לאחר פלישת רומניה לבריה"מ ביוני 1941.

     

    בהמשך נוספו מסעות רצח של הצבא הרומני תוך כדי התקדמותו בצפון בוקובינה ובסרביה עם עד 100,000 קורבנות. מאוקטובר 1941 נרשמים גלי ריכוזם של היהודים והגלייתם בתנאים האיומים לטרנסניסטריה.

     

    השאלה היא לא רק של רצף האירועים, אלא החובה להדגיש את נחישות משטרו של אנטונסקו להביא לחיסול יהדות האזורים הצפוניים של רומניה, בעוד בשאר חלקי רומניה, בבוקרשט וערים אחרות היהודים נפגעו מאפליה קשה, רומניזציה של הרכוש היהודי, הדחקתם מן החברה ועבודות כפייה.

     

    כיום אנו גם יודעים שרומניה הכינה כבר תוכניות מגירה למסירתם של כל יתר יהודי רומניה לידי הנאצים להשמדה בשנת 1942, אולם הדבר לא בוצע בשל חישובים אינטרסנטיים רומניים .

    אנו מעריכים שרומניה הייתה אחראית למותם של לפחות 380 אלף יהודים תחת שליטתה, כולל בשטחים אשר היא כבשה בבריה"מ".

     

    פרעות יאשי – דוגמה כואבת לסממן לאומי

    מומחים רבים התעמקו במאורעות שאירעו ברומניה וטענו כי שנים רחשה שנאת הרומנים ליהודי ארצם, עד אשר... במוצ"ש, 28 ביוני 1941, חצי שנה לפני ההחלטה על "הפתרון הסופי" בוועידת וואנזה, החל הפוגרום של יאשי, פרשה מרכזית בתולדות שואת יהדות רומניה בפרט, ובתולדות השואה בכלל. זו הייתה הפעם הראשונה שהשמדת יהודים בוצעה בצורה ממוסדת, במהלך מלחמת העולם השנייה.

     

    חוקר השואה, פרופ' יהודה באואר, אף ציין בכתביו כי "פרשת יאשי והפוגרום שהתחולל בה היא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה".

     

    פרופ' באואר (צילום: יד ושם) (צילום: יד ושם)
    פרופ' באואר(צילום: יד ושם)

    שלמה ולדמן, מחברם של הספרים "דרקולה לא ניצח אותו" ו"עדויות מרכבות המוות – יאשי / ראשיתה של שואת יהודי רומניה" ובן לשורדי שואה בעצמו, מספר כי לרצף האירועים הרצחני והפתאומי קדם תכנון מוקדם; הפרעות החלו ביוזמת שליט רומניה, הרודן יון אנטונסקו, ולקחו בהן חלק רומנים ששירתו במנגנוני השלטון הצבאי והאזרחי.

     

    "לקראת האירוע המתוכנן אף נשלחה ליאשי יחידה רומנית מיוחדת שתכננה את האירוע ולקחה חלק בו – כמו גם אזרחים מכל רובדי האוכלוסיה שחיו ביאשי וסביבתה", כותב ולדמן. עוד הוא מוסיף כי "תוך ימים רצחו בעיקר הרומנים כ-15 אלף מהיהודים בני עירם כאשר המספר המדויק הכולל לא ידוע עד היום. רחובות העיר יאשי הפכו לבית מטבחיים עצום מימדים.

     

    וזה לא נגמר שם: כ-8,700 ניצולים מהטבח, הועלו באכזריות לשתי רכבות אטומות שזכו לכינוי: "רכבות המוות", מוכים ופצועים. היו אלה רכבות משא שעזבו את הרציף של תחנת הרכבת המרכזית בדרכן לשום מקום, נסעו הלוך וחזור כשהן גולשות לאטן על המסילות לאורכה של רומניה, ושעות רבות אף עמדו במקום.

     

     (צילום: יד ושם) (צילום: יד ושם)
    (צילום: יד ושם)

     

    הרכבת הראשונה עצרה, כעבור שבוע, בעיר קלראשי-ילומיצה בדרום רומניה, על גבול בולגריה. השנייה עצרה, כעבור 12 שעות, בעיירה פודול-אילוי כ-20

    ק"מ מיאשי. האנשים שנדחסו לקרונות ששימשו במקור להובלת כימיקלים או בהמות, היו לכודים ללא אוויר, מים ומזון, בחום הכבד של חודשי יוני-יולי דאז. בכל קרון נדחסו בין 100 ל-150 יהודים (פי 3 מקיבולת הקרונות), שנאטמו היטב מבחוץ. היחס אליהם התאפיין ברשעות, רצחנות ותאוות בצע. רוב היהודים שנדחסו לשתי הרכבות נרצחו ונחנקו מחוסר חמצן ומים. רבים נקברו בעודם בחיים בקברות אחים שנכרו לאורך צירי הנסיעה.

     

    כ-1,700 ניצולים, ירדו מהן כשהם בקושי עומדים על רגליהם, מבועתים מאימה, רעבים, צמאים, פצועים, הלומים וטרופי דעת".

     

    לאחר הפוגרום הנורא ההוא, באו גזירות נוספות: חובה לתלות על הבגד טלאי צהוב, חובה על הגברים לעשות עבודות בכפייה, הטלת היטלים כספיים כבדים על האוכלוסייה היהודית (בטענה כי זו התרומה שלה למאמץ המלחמתי) ועוד.

     

    פעמיים, באוגוסט 1941 ובתחילת 1944, ניסה ממשל אנטונסקו לזייף מסמכים העוסקים בפרעות יאשי.

    ההיסטוריון ז'אן אנצ'ל נתקל במסמכים המזויפים במהלך מחקרו, והעיר על כך:

    "... התכנים חושפים את כוונותיהם של הזייפנים, שאינם אלא רשויות השלטון עצמן". עוד הוסיף אנצ'ל בהתייחסו לפוגרום יאשי כי "נרשמה אז התפרצות המונית של שנאה, שהתבטאה בריסוק ראשים, עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם הניגר. הפרעות לוו בשוד, אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין האנושי...". 

     

    כיצד אתה מסביר את העובדה שעד היום, כל הפרק של שואת יהדות רומניה הוא עדיין, יחסית, נעלם מתודעת הציבור?

    "כיום אני כבר נוטה להסתייג מן הביטוי ששואת יהודי רומניה יחסית נעלמת מן התודעה הציבורית", אומר ד"ר ואגו.

     

    "במאמץ רב של גורמים רבים, כולל הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה משנת 2003-2004, בראשות אלי ויזל ז"ל, פעולות רבות אשר ננקטו בארץ במסגרת יד ושם, תרומת ארגון א.מ.י.ר. לנושא ההנצחה, פעולות חינוכיות ופרסומים ברומניה עצמה ובעולם המערבי, הביאו לכך שהיום שואת יהודי רומניה נמצאת כבר יותר בתודעה הציבורית.יתרה מזאת, בשפע של מחקרים וספרי זיכרונות אשר חלקם גם התפרסמו מעל במות שונות בשפות אחרות, כגון אנגלית, צרפתית וגרמנית בקרב הדור הצעיר הנושא אמור להיות בתודעה.

     

    להערכתי, בשנתיים האחרונות נערכו בארץ אירועים הקשורים להנצחת השואה ברומניה יותר מאשר ליהדות פולין, הונגריה וארצות אחרות.

     

    עצרת הזיכרון הממלכתית הראשונה אשר התקיימה לפני שנה ביד ושם מטעם ארגון א.מ.י.ר. מהווה הוכחה לתהליך זה.

     

    נכון שמספר החוקרים הצעירים העוסקים בנושא אינו גבוה בארץ או ברומניה - נכון לרגע זה - אבל בהחלט יש עוד מה לחקור ונקווה שבקרב הדור הצעיר הנושא יצליח לעורר יותר התעניינות – ארגון א.מ.י.ר. , ללא ספק, עושה מאמצים לעודד מחקרים נוספים בנושא".

     

     (צילום: יח"צ) (צילום: יח
    (צילום: יח"צ)
     

    כמי שהיה חלק מוועדת החקירה הבינלאומית בראשות אלי ויזל, את מה אתה מחשיב כתגלית החשובה ביותר שהצליחה להדהים גם את חבריה?

    לדברי ד"ר ואגו "כחבר הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה בראשותו של אלי ויזל ז"ל אני יכול לציין שתוך כדי איסוף החומרים ועריכת המסקנות הופתענו לא אחת ממימדיי האכזריות והנחישות להשמיד את יהודי רומניה אשר גילו השלטונות, הצבא והז'נדרמריה הרומנית.

     

    כאשר ראינו את התמונה הכוללת של מסעות הרצח של הצבא הרומני ולפני כן את נתוני פוגרום יאשי ביוני 1941 וממדי האסון בשטחי טרנסניסטריה, הבנו שהמדובר בשואה מעשי ידי הרומנים - אסון אשר בוצע על ידי השלטונות הרומניים ללא לחץ ישיר גרמני.

    במקביל - ולו כדי לא לאבד פרופורציות ואחיזה במציאות - היה לנו חשוב לא פחות לבדוק ביטויי סולידריות של רומנים רבים עם סבלם של היהודים ושל אותם אנשים אשר זכו לתואר חסידי אומות העולם".

     

    בעצרת השנתית המרכזית השנייה שתתקיים השנה, יינתן מקום של כבוד והערכה לחוקר השואה, ההיסטוריון זאן אנצ'ל. מה אתה יכול לספר עליו?

    ד"ר ואגו אומר כי מבחינתו, "ז'אן היה היסטוריון קלאסי, במובן של חוקר החותר לחשיפה עד כמה שיותר טוטאלית של האירועים תוך התבססות על מסמכים, תעודות ועדויות. למעשה, הוא הקדיש את חייו המקצועיים לנושא חקר שואת יהודי רומניה מתוך הכרה שהנושא אינו ידוע מספיק ומהווה חור שחור בחקר השואה.

     

    מאמץ מסוג זה דורש במקרים רבים גם מחיר אישי כבד ולא פשוט.

     

    ידוע לי גם משיחות אישיות איתו, שדרכו לא הייתה קלה: הוא היה חייב להתמודד עם חשיפה הדרגתית של מסמכים מרומניה, וגם לעמוד מול חוסר התעניינות בארץ אשר גילו גורמים שונים במשך שנים לא מעטות.

     

    לא פעם יוצא שאני מביא אותו כדוגמה לחשיבותו ומקומו של החוקר הבודד, המצליח לפענח ולפרוס בפני הציבור תמונה אשר במשך שנים ניסו שלטונות רומניה להסתיר."

     

    מניסיונך, אילו פעולות חשובות נעשות לאחרונה ברמה בינלאומית על מנת להציף את שואת יהדות רומניה?

    ד"ר ואגו מפרט על "פעולות רבות הקשורות לשואה ברומניה. למשל, לאחרונה השתתפתי בהשתלמות מטעם אירגון המורים הארצי בשלושה מקומות בארץ: חיפה, ת"א ואשדוד אשר הוקדשה כולה לשואה ברומניה בפיקוחו המדעי של פרופ' גדעון גרייף ובהשתתפות ד"ר גלי תיבון ושלי.

     

    כמו כן, במסגרת יד ושם נערכו הרצאות והשתלמויות המוקדשות לשואה ברומניה.

     

    חשוב לציין שקבוצות של אנשי חינוך מרומניה מגיעות ליד ושם כל הזמן. הקבוצה הקרובה אכן אמורה להגיע בחודש אוגוסט הקרוב, והבה לא נשכח כי בשנים האחרונות התפרסמו גם מספר מחקרים בנושא לא רק ברומניה, אלא גם במדינות אחרות".

     

    בעצרת השנתית המרכזית השנייה לציון שואת יהודי רומניה אשר תתקיים ב-09.07, ט"ו בתמוז תשע"ז, יכבד בנוכחותו יו"ר הנהלת יד ושם - מר אבנר שלו, כמו גם יו"ר ארגון א.מ.י.ר, מיכה חריש. הסופרת נאוה סמל, דור שני לניצולי שואה ובתו של יצחק ארצי ז"ל שהיה ממקימי הארגון, תספר על חוויותיה כדור שני וכיצד השפיע העניין על יצירתה במשך השנים, ד"ר רפי ואגו יתייחס למחקריהם והשפעתם של ויזל ואנצ'ל, ומרומניה יגיעו במיוחד לעצרת יו"ר הפדרציה של הקהילות ברומניה ד"ר אאורל ויינר ומר פליקס קופלמן – ראש הקהילה היהודית באורדיה ומראשי הפדרציה.

     

    יוחנן רון זינגר, שורד שואה מרומניה ומנהל וועדת 'יד ושם' בתוך א.מ.י.ר. ישא דברים גם כן. הרב אלחנן גוטמן יגיד "אל מלא רחמים" ושורד שואה יגיד "קדיש" ועל החלק האומנותי יהיה אחראי הכנר, סניה קרויטר, והזמרת – רוני דלומי.

     

    לפרטים נוספים

     

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יח"צ
    ארגון א.מ.י.ר. - ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל
    צילום: יח"צ
    מומלצים