שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בניגוד לקריטריונים: אושרה הצעת חוק להארכת הטבות מס לכפר ורדים
    מתווה המס שאושר בסוף 2015 קבע קריטריונים חדשים למתן הטבות מס שהותירו את היישוב המדורג באשכול סוציו אקונומי 9 מחוץ לרשימה, אך יו"ר ועדת הכספים החליט להסתמך על הבטחת שר האוצר לממן את ההארכה, בניגוד לחוות הדעת של רשות המסים ומשרד המשפטים

    ועדת הכספים אישרה היום (ב') לקריאה ראשונה את הצעת החוק של יו"ר הוועדה, משה גפני, המאריכה את הטבות המס ליישובים שהיקף ההטבות שקיבלו היה אמור להצטצמם בעקבות מתווה המס החדש שאושר לפני שנתיים בוועדת הכספים. הנהנה העיקרי מהשינוי הוא היישוב כפר ורדים, המדורג באשכול 9 במדד הסוציו- אקונומי. לאור התנגדות משרד המשפטים סוכם כי לאחר האישור תחזור הצעת החוק הפרטית לדיון חוזר בוועדת השרים לעניניי חקיקה.

     

    לפי נציג אגף התקציבים, איליה כץ, המשמעות של אותן הטבות שחורגות מהמתווה שקובע קריטריונים אחידים לחלוקת ההטבות, היא הפסד הכנסות של 105 מיליון שקל ב-2018. גפני ציין כי הוא מקדם את המהלך בהסכמתו של שר האוצר, שהסכים לממן את המהלך למרות התנגדות רשות המסים. "הייתה לי שיחה עם בכיר במשרד המשפטים. הוא אמר לי 'אתה נכנע, אתה תיפול בבג"ץ'. אני לא רוצה לפרוץ את העקרונות, אך יש דברים שחייבים לעמוד בהם", אמר גפני.

     

    החשש של משרד המשפטים, כי מאחר והמתווה נדרש מלכתחילה כדי לקבוע כללים ברורים לחלוקת ההטבות לאחר שנים בהן ניתנו הטבות על בסיס קירבה פוליטית ולחצים, הארכת הוראות שעה (שחורגות מאותם כללים) תביא לעתירה נוספת נגד המדינה מולה לא תוכל הפרקליטות להגן על עמדת המדינה.

     

    המתווה שאושר בסוף 2015 הרחיב את מספר היישובים שנהנים מההטבות מ-182 ל-403, אולם מאחר והתוספת בתקציב הייתה מוגבלת, חלק מהיישובים שנהנו עד כה מהטבות נאלצו לצמצם חלק מההטבות שקיבלו. כפר ורדים הפך למדובר ביותר, שכן מאחר והיישוב מדורג באשכול סוציו-אקונומי 9, הוא אינו זכאי כלל להטבות היום.

     

    כדי להתמודד עם הלחצים הפוליטיים שהופעלו מצד ראשי הרשויות, הוחלט בהוראת שעה לשמור על המסגרות הישנות, מה שמעלה בפועל את ההטבה (הנחה על תשלום מס הכנסה) ליישובים רבים מ-7% (כפי שקובע המתווה החדש) ל-9% וכן הגדלת תקרת ההטבה מ-6,000 שקל בשנה לכל ל-24 אלף בשנה.

    הסיבה הרשמית להארכת הוראות השעה שמטיבות עם היישובים, בניגוד לכללים הקבועים, היא כי הממשלה, או יותר נכון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא עמדה עדיין בהוראות החוק שקובעות כי ישובים ייבחנו על פי מדד פריפריאליות פר ישוב, ולא לפי המועצה האזורית שלהם, שכן במקרה של מועצות אזוריות כמו למשל מטה אשר, ישנו פער גדול בין היישובים שיכול להשפיע גם על היקף ההטבות שייקבלו. לפי החוק, הלמ"ס הייתה אמורה לסיים את בניית המדד בתחילת השנה, אולם מאחר והדברים לא תואמו מולה לאחר אישורו, הודיעה כי לא תוכל לעמוד בלוח הזמנים ובינתיים ההדבר נדחה.

     

    גפני הביע תרעומת על העיכובים בפרסום המדד הפריפריאלי ואמר: "אני לא יודע אם הדבר נובע מרשלנות, חוסר יכולת או סיבה אחרת, אך העובדה שזה טרם פורסם מחייבת אותנו לבצע תיקונים במסגרת הוראת שעה, כך שלא תהיה לנו בעיה עם בג"ץ, כיוון שבמסגרת הוראת שעה אין שינוי במהות של המתווה, אלא תיקונים קלים לזמן קצוב עד פרסום המדד שיתקן את העיוותים. ממילא לא מאריכים בשנתיים אלא בשנה, אחרת כבר נכנסים למהות ופוגעים בעיקרון. אבל היה כאן מחדל, ולכן לשנה אחת. אנחנו, כל חברי ועדת הכספים, מעריכים שלאחר פרסום המדד ממילא יפוצו אותם ישובים סמוכי גדר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים