העבודה שוב הדיחה את היו"ר: הרצוג בחוץ

מפלגת העבודה שוב הדיחה את יושב הראש שלה: כשלוש שנים וחצי אחרי שזכה בבחירות לראשות המפלגה והביא את המחנה הציוני להישג של 24 מנדטים, הודח יצחק (בוז'י) הרצוג בסיבוב הראשון של הבחירות. הרצוג זכה אמש (יום ג') רק ל-5,204 קולות (16.7%), וראה את עמיר פרץ והמצטרף החדש אבי גבאי חולפים על פניו ועולים לסיבוב השני.

בסך הכול הצביעו 30,998 איש, מהם 10,141 לעמיר פרץ (32.7%). עבור אבי גבאי הצביעו 8,395 איש (27.08%). יצחק הרצוג כאמור הגיע למקום השלישי, ולאחריו אראל מרגלית עם 4,997 מצביעים (16.1%). עמר בר לב זכה ל-2,147 קולות (6.9%), אבנר בן זקן ל-56 (0.18%) ועבור הוד קרובי הצביעו שמונה אנשים, (0.03%).

לאחר פרסום התוצאות כתב הרצוג בפייסבוק: "אני מכבד את הכרעתם של חברי המפלגה. אני מברך את עמיר פרץ ואבי גבאי שעלו לסיבוב השני ומאחל לשניהם בהצלחה. בימים הקרובים אתייעץ עם חברותיי וחבריי במחנה הגדול שיש לי במפלגת העבודה לגבי תמיכתי בסיבוב השני".

הרצוג אמש, אחרי ההדחה(צילום: שאול גולן)

עוד אמר: "אני מודה לכל החברות והחברים שיצאו יחד איתי למסע המדהים הזה. אני מצטער מאוד על התוצאה. אני מצטער על כך ברמה האישית, הפוליטית והרעיונית. זכיתי לצעוד במחיצת חברות וחברים יוצאים מן הכלל. אני אוהב אתכם מעומק הלב. לא אשכח את מה שעשיתם למעני. תודה לכל מי שהצביע עבורי, יהודים, ערבים ודרוזים, בני העיר ובני הכפר, המושב והקיבוץ, למטה המדהים שלי, למטה הבחירות המדהים שלי, לחבריי הסיעה שתמכו בי ומעל לכולם למיכל שותפתי ובני המשפחה שלי".

גם קודמיו של הרצוג לא נשארו זמן רב בתפקיד זה. שלי יחימוביץ', שאותה ניצח הרצוג בבחירות 2013, כיהנה שנתיים בלבד כיושבת הראש של העבודה. אהוד ברק, בקדנציה השנייה שלו כיו"ר, פרש והקים את העצמאות. עמיר פרץ, שניצח ב-2005, הודח שנתיים לאחר מכן. גם שמעון פרס (שנתיים), עמרם מצנע (שנה אחת) ובנימין בן אליעזר (שנה אחת) לא נשארו בתפקיד יו"ר העבודה זמן ממושך.

הרצוג נולד ב-22 בספטמבר 1960 בתל-אביב. אביו, האלוף חיים הרצוג, לימים הנשיא השישי של מדינת ישראל, כיהן באותה עת כראש אגף המודיעין של צה”ל. אמו אורה, מהלוחמות הראשונות למען הסביבה, הקימה את המועצה לישראל יפה והובילה אותה במשך עשרות שנים. הוא נקרא על שם סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל.

הרצוג, המכונה בוז'י, הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א. כמו כן למד יחסים בינלאומיים וספרות אנגלית באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו יורק. עסק בעריכת דין במשרד אותו הקים אביו (הרצוג-פוקס-נאמן), במקביל היה פעיל פוליטית במסגרת מפלגת העבודה.

הרצוג. כבר לא היו"ר(צילום: יריב כץ)

הרצוג עם ברק. היה מזכיר הממשלה שלו(צילום: רויטרס)

הרצוג ב-2000(אסנת קרסננסקי)

לקראת הבחירות לראשות הממשלה ב-1999 היה הרצוג פעיל במטהו של אהוד ברק, שהתמודד וניצח בבחירות. הרצוג כיהן כמזכיר הממשלה (1999 - 2001) בממשלה שהקים ברק. הוא כיהן כיו"ר הרשות למלחמה בסמים (2000 - 2003). ב-2003 נבחר הרצוג לכנסת ה-16 במסגרת רשימת העבודה. במהלך כהונת כנסת זו היה חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, בוועדת הכספים, ובוועדה למאבק בנגע הסמים.

בינואר 2005 הצטרפה מפלגת העבודה לממשלתו של אריאל שרון והרצוג מונה לשר הבינוי והשיכון. בנובמבר אותה שנה עזבה העבודה את הממשלה וכהונתו בתפקיד הסתיימה. במאי 2006 חתמה מפלגת העבודה על הסכם קואליציוני עם מפלגת קדימה. בהתאם להסכם מונה הרצוג לשר התיירות, אך סיים את תפקידו כשר התיירות עם כנסתה של ישראל ביתנו לקואליציה.

ב-2007 מונה לשר הרווחה ושר השירותים החברתיים, שר לענייני התפוצות, חברה ומאבק באניטשמיות. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 דורג הרצוג במקום השני ברשימת המפלגה שבראשה אהוד ברק, ונבחר לכהן כחבר כנסת. במרס 2009 מונה לתפקיד שר הרווחה בממשלתו של בנימין נתניהו - תפקיד שבו כיהן עד ינואר 2011.

בנובמבר 2013 גבר על שלי יחימוביץ' בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה. בבחירות לכנסת ה-20, שהתקיימו במרס 2015, עמד הרצוג בראשות המפלגה, שהתמודדה יחד עם התנועה בראשות ציפי לבני תחת השם המחנה הציוני. הרשימה קיבלה 24 מנדטים, שישה פחות מאשר הליכוד בראשות נתניהו.

הרצוג נשוי למיכל, עורכת-דין במקצועה, העוסקת בתחומים חברתיים, ולהם שלושה בנים. הרצוג פרסם שני ספרים וכן פרסם מאמרים בעיתונות העולמית והישראלית בנושאים רבים.