שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אני, הוא והיא חוגגים עצמאות
    אחרי ארבע שנים של חגיגות 4 ביולי בדירה צפופה בבאטרי פארק, הגיע הזמן לסגור מעגל ולהדליק את האש. של המנגל. אנני עם עוד פרק על המסע של כאן ושם

    הוא מסתכל עליה בערגה.

    עיניו מצועפות ופיו מעט פתוח.

    כל קולות הרקע התעממו וכל מה שהוא חש זה אושר עילאי.

    4 שנים הוא חיכה לזה. חיכה למעמד, להרגיש גבר גבר שוב, כמו פעם, לפני המעבר.

    לא היה לו את זה שם, כמה שהוא רצה, קיווה, ניסה - אף אחד, או אחת, לא איפשרה לו.

    הוא היה

    מסתפק גם באחת פחות מוצלחת, סוג ב׳, פחות יפה וסקסית. אבל ממש אי אפשר היה.

    לא הרשתי, למרות שזה כ״כ חסר לו.

    אבל פה, בחזרה בארץ, כבר לא היו לי סיבות להגיד לא, אז הרפתי, הסכמתי.

    כן, אני מתחרטת, קצת.

    היא עושה לו טוב.

    הוא משוחרר מולה, מחייך, מאושר.

    מזמן לא ראיתי אותו ככה עם כתפיים משוכות לאחור, חזה מתוח, מלך העולם.

    עכשיו סוף סוף כן, למרות הזמן שהיא גונבת מאיתנו, משנינו ביחד.

     

    ערכת מנגל, אורך 32 מטר, נפח 82 קוב, צבע אפור מטאלי נוצץ אש, 15 שטרונגולים שמתחברים לאלוהים יודע מה, 34 כפתורי אפליקציות, אש צהובה, אדומה וירוקה, עושה על האש, על הגריל, על האיסטור.

     

    כשלא עמדנו בפיתוי, אחרי 4 שנות מגורים בבאטרי פארק, מנהטן, מצאנו את עצמנו,

    בלי ממש לשים לב ולהתכוון לזה בהיכל הקדוש. קוסקו.

    המקה שממש לא יכולנו להגיע אליו כל עוד דירתנו הכילה 5 אנשים, שתי עגלות, 27 כלי תחבורה (אופניים, סקוטרים, סקטים, רולר בליידז, סקייטבורד, סנובורדים, סקיז, ובימבה אחת) ואספקת נייר טואלט שתספיק עד מלחמת העולם השלישית לחצי פתח תקווה. פשוט לא היה מקום. כמו הבדיחה על הבננה.

     

    מנגלים, גרילים וכל דבר ביניהם שקשור לאש, בשר וזיעה. ()
    מנגלים, גרילים וכל דבר ביניהם שקשור לאש, בשר וזיעה.

     

    אבל בצירוף מקרים של הקפצה מחוץ לעיר, ילדים קטנים שנשארו בבית ומכולה שמחכה מתחת לבית עם מדבקה NYC-TLV , ראינו את השלט והחלטנו להסתער. לתומי דימיינתי הרי מגבות וקולבים, מסתבר ש׳הוא׳ לא ממש. אצלו הניצוץ בעיניים נבע ממקור אושר אחר. מנגלים, גרילים, וכל דבר בינהם שקשור לאש, בשר וזיעה.

     

    אני נעלמתי עם העגלה, או יותר נכון המלגזה, אל עבר המגבות והקולבים. הוא מלמל משהו והלך לעמוד במרכז תצוגה של 30 מנגלים על סוגיהם. הוא נעמד במרכז. עצם את עיניו ונשף ארוכות. הוא כבר יכול היה לראות את בחירת ליבו החדשה מתחת לפרגולה ועל הדק עץ איפאה אחרי שנים של פרידה.

    הוא בו במקום, ב32 שניות, עשה דמיון מודרך לנפש שהיתה כבולה 4 שנים בדירת 100 מטר עם חלונות שנפתחים רק 10 ס״מ בקושי לנשום את פיח המכוניות מהאספלט שלא לדבר על לתלות איזה מנגל מחוץ לקומה ה17 מתחנת הדלק בעוספיה.

     

    בדק, השווה, הציץ להוא לידו, חקר, שאל, חפר, שכח, נזכר, התחרט, חזר למקורי, מדד, ישן, הזמין. ככה לפחות חשבנו.

     

    נפרדנו מניו יורק (זמני!), טיילנו בעולם (איפה לא) ונחתנו בארץ הקודש - אנחנו, 17 מזוודות ומכולה אחת קומפקטית.

    הוא ניקה את הגינה, קירצף את האיפאה, תחם את המקום, והזמין את האיש גז (פה באמת הייתי צריכה לשבת - לא ידעתי שהוא יודע להזמין,

    לברר,להתקשר לכל איש תפעול ביתי שלא תחת כותרת ׳זה משהו למשרד׳). אם הוא היה יכול - היה גם פורס שטיח אדום, אבל גם הוא היה במכולה.

     

    לחגוג כמו שצריך. עם בשר, עם עשן, עם תדלוק קל ומשהו קל להרטיב את השפתיים. (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    לחגוג כמו שצריך. עם בשר, עם עשן, עם תדלוק קל ומשהו קל להרטיב את השפתיים.(צילום: ירון ברנר)

    המכולה נפתחה בקול תרואות, צוות הבית עמד בטור משני צידיה (כמו ב Downton Abbey ) וחיכינו לתכולה להתגלגל החוצה. חוץ ממנו - הוא חיכה לדבר אחד בלבד, כל השאר היה שולי לחלוטין. מיטת הורים כדי שלא נשבור את הגב על הריצפה, מיותרת, שולחן למטבח כדי שלא נאכל על המחצלת מאותה תחנת דלק, מיותר גם כן, אפילו סט המחבתות החדש לא הלהיבו אותו (כן, בד״כ הן עושות לו את זה….וכן, ידעתי זאת כשהתחתנו).

     

    המובילים הוליכו את הקופסא האחרונה הביתה, הילדים פרשו לקפץ בין הארגזים והוא נשאר עומד שפוף ומבולבל מול המכולה הריקה.

    זה לא כ״כ נעים לראות גן סגור ועוד יותר לא נעים לראות גבר עם הבעת תמיהה מול שתי דלתות ענק שמעבריהן חלל ריק. איפה המנגל??? אכלו לי, שתו לי, לקחו לי???

     

    מסתבר שלא.

    מרוב בדיקות, התלבטויות ותהיות - המנגל 90 אינצ׳ (זה כמו לטלוויזיות - לא?!) נשאר כולו בחלומו הרטוב של הגבר גבר אבל לא התממש לכדי לחיצה על כפתור Order Now. הוא התאפק יפה עם הדמעות, החזיר את כלי המינגול לארון ועלה בשקט למיטה להתאושש מהמפלה.

     


     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    עליתי אחריו, לנחם, ללטף, להסביר ולעודד שיזמין אותה כבר עכשיו ושאני מבטיחה שכשהיא תגיע עוד 4 חודשים - אני אתחפף מהשטח ואתן לצמד אהובים להתייחד שעות אם לא ימים.

    כמה שהוא ירצה, כל עוד הריח לא יגיע אלי מהחלון ב4 לפנות בוקר.

    הוא חייך, עצם עיניים וחזר לחלום על אהובתו, לא לפני שמהר עלה לAmazon Prime וכרת ברית עם בחירת ליבו שהבטיחה, לפי הכתב הקטן, שהיא אצלינו עוד 4 חודשים אם לא קודם.

    אינשאללה.

     

    ואז היא הגיעה, יפה נוצצת ושופעת כל טוב.

    והוא מלח הארץ שלי, ילד טוב גבעתיים, כזה ששירת, הדריך, הוביל ונטע על אדמת המולדת. כזה שאין שבוע בלי כדורגל, פיצוחים, ים או סופר בשישי בבוקר. רצה לחגוג. לחגוג כמו שצריך. עם בשר, עם עשן, עם תדלוק קל ומשהו קל להרטיב את השפתיים, פירה, תפוחי אדמה וצ׳יפס. לחגוג את החזרה לארץ, את החום הקייצי ואת החג שמחבר אותנו לשורשים.

     

    לחגוג את החזרה לארץ. עצמאות שמח USA ()
    לחגוג את החזרה לארץ. עצמאות שמח USA

     

    יום העצמאות 241 שמח USA! ו Happy 4th of July !!

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לחגוג את החזרה לארץ, את החום הקייצי ואת החג שמחבר אותנו לשורשים.
    מומלצים