בגלל המדרגות: העירייה תשלם לבעלי מועדון 300 אלף ש'

היתר שגוי להקמת מדרגות חירום, שניתן למועדון "או-בן-דוש" בטבריה, הסב לבעליו נזקים כספיים. ביהמ"ש קבע שעל העירייה לפצות אותם על כך

עו"ד מטי לשםפורסם: 10.07.17 , 18:10

בית משפט השלום בטבריה קבע לאחרונה שהעירייה תשלם כ-300 אלף שקל לבעלי מועדון ה"או-בן-דוש" בעיר בגין היתר שגוי שהעניקה להם להקמת מדרגות חירום. השופטת אפרת הלר קיבלה חלקית את תביעת הבעלים, וקבעה כי החודשים הארוכים שחלפו עד לתיקון ההיתר הסבו למועדון נזקים כספיים.

הפרשה אירעה בשנים 2008-2006: בעלי המועדון, שהתבקשו על ידי בעלת הנכס לעבור מקומת הקרקע לקומה הראשונה בבניין, היו צריכים להתקין מדרגות חירום חיצוניות לצורך קבלת רישיון עסק חדש. הם פנו למחלקת התכנון והבנייה בעירייה, שלאחר סיור במקום הודיעה להם כי לא תהיה בעיה להוציא היתר בנייה למדרגות מאחר שהשטח הצמוד לבניין הוא שטח ציבורי פתוח. ואכן, במאי 2007 ההיתר ניתן והמועדון הועבר לקומה הראשונה.

תביעה

פקחים פגעו בפרטיות – עיריית ת"א תפצה

עו"ד איתן גליק

בני זוג יקבלו 10,000 שקל משום שפקחים שהגיעו לאתר עבירות בנייה עלו ללא הצדקה לקומה השנייה. השופט: העירייה לא הוכיחה שהפגיעה נעשתה בתום לב

פקחים עלו לקומה ה-2 – עיריית ת"א תפצה על פגיעה בפרטיות

אלא שבינואר 2008 הודיעה הוועדה המקומית על ביטול היתר הבנייה כיוון שהתברר שהקרקע אינה ציבורית אלא למעשה שייכת לחברה פרטית. כתוצאה מכך נאלצו בעלי המועדון למצוא פתרון חלופי, ורק לקראת סוף השנה הצליחו להוציא היתר בנייה למדרגות שהועתקו למקום אחר.

בתביעה שהגישו הבעלים במרס 2014 הם טענו שהוועדה הטעתה אותם כשהעניקה להם את ההיתר הראשון שלא כדין. לדבריהם, רשלנותה הסבה להם נזקים שמסתכמים ביותר מ-6 מיליון שקל, אולם מטעמי אגרה הם הגישו את התביעה על מיליון שקל בלבד.

הוועדה המקומית טענה מנגד שהתובעים הם שהטעו אותה והציגו בפניה מצגים שקריים על הקרקע אף שידעו שהיא שייכת לחברה פרטית, והיא הסתמכה על נתונים השקריים. היא הוסיפה שהתובעים אחראים לנזקיהם, וממילא הם לא הוכיחו אותם.

אל תגלגלי אחריות

בפסק דין דחתה השופטת הלר את טענות הוועדה בנוגע להטעייתה: "בטענתה זו פוטרת עצמה הנתבעת למעשה מכל אחריות לבדיקת המסמכים על ידה, לרבות בדיקת בעלי המקרקעין, ו'מגלגלת' את כל האחריות לתקינותן של הבקשות המוגשת לה לידי מגישי הבקשות ומשימה עצמה כ'חותמת גומי' בלבד".

השופטת הדגישה שהוועדה המקומית צריכה לערוך בעצמה בירורים ולא להסתמך על נתונים שהוצגו לה, בפרט כשהיא עצמה דרשה מהם להוכיח את הבעלות בשטח. היא ציינה שכך לא מצופה מרשות ציבורית לנהוג.

לבסוף נפסק לבעלי המועדון פיצוי של 250 אלף שקל: 25 אלף שקל לחודש לתקופה של 10 חודשים – ממועד ביטול ההיתר הראשון ועד מתן ההיתר השני. השופטת הלר הסבירה שהנזק היחיד שהוכח הוא הפסד הכנסות בתקופה זו, ועל כך נפסק הפיצוי.

לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום, ועוד 50 אלף שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.