שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רובוטים, מציאות מדומה וחדרי בריחה: כך תיראה הכיתה החדשה
    מרכז Minducate לחדשנות בלמידה של אוניברסיטת תל אביב מבקש לעשות מהפיכה בשיטות הלימוד המסורתיות, ולהתאימן למאה ה-21. החידוש האמיתי: חוקרים שמקבלים הכשרה מעשית ועידוד ליצירת סטארט-אפים שבסופו של דבר יגיעו לכיתות הלימוד

    בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

     

    אם יש תחום שנראה שהמהפכה הדיגיטלית דילגה מעליו לחלוטין, הוא זה של שיטות למידה: הרעיון המסורתי של כיתה ובה מורה, תלמידים ולוח גדול - לא עבר שינויים מרחיקי לכת. את הגירים החליפו טושים מחיקים או בכיתות ממש מתקדמות - מקרנים ומסכים, סטודנטים מגישים מטלות בצורה מקוונת, ולפעמים יש אפילו איזה שיעור או שניים שמתבצעים מול מחשב. אבל האם כל אלה מספיקים כדי לאתגר סטודנטים ותלמידים שגדלו עם גישה למאגרי ידע אינסופיים במרחק קליק של עכבר?

     

    "בחוץ מתחוללת מהפכה דיגיטלית". יובל שרייבמן (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
    "בחוץ מתחוללת מהפכה דיגיטלית". יובל שרייבמן(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

     

    "כל התחום הזה של הוראה ולמידה לא עבר שינוי במשך הרבה מאוד שנים", מסביר יובל שרייבמן, מייסד ומנכ"ל מרכז TAU ONLINE לחדשנות בלמידה. "זו בעיה עולמית, זה קיים בכל האוניברסיטאות, וחייבים להבין שאם בחוץ מתחוללת מהפכה דיגיטלית - אנחנו מוכרחים לשנות ולהתאים את הארגון, לייצר ערך מוסף חדש לסטודנט העתידי".

     

    מתוך ההבנה הזו ובשיתוף פעולה עם בית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, הוקם מרכז Minducate, ששם לו למטרה לייצר הפיכה בתחום של הוראה ולמידה. "אנחנו בעצם עוסקים בשאלות היסוד, ומנסים לייצר להן פתרונות דיגיטליים חדשניים", אומר שרייבמן.

     

    המרכז מכיל כרגע דור ראשון של חוקרים, 10 תלמידי דוקטורט ופוסט-דוקטורט מתחומים שונים וממוסדות נחשבים ברחבי העולם. "הדגש החשוב הוא קודם כל מחקר, והרעיון הוא שיגיעו לכאן חוקרים ואחרי שנתיים גם יקימו סטארט-אפ שמבוסס על המחקר שהם עשו", מסביר שרייבמן. "זו נקודה מאוד חשובה - החיבור לתעשייה. אנחנו לא מדברים כאן על מחקר טהור שיישאר בגבולות האקדמיה, אלא ישפיע באמת על מערכות חינוך ועל עולם הלמידה".

    למידה יצירתית וחווייתית. ד"ר דנה בר-און (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
    למידה יצירתית וחווייתית. ד"ר דנה בר-און(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

     

    המחקרים המתנהלים כרגע במרכז Minducate מאירים על רוחבה של קשת האפשרויות והמצבים שבמסגרתם אפשר לייצר למידה טובה ויעילה יותר, מהסוג שמתכתב עם אורחות החיים היום ומתיישר עם המציאות הטכנולוגית. "אחד הפרויקטים הוא כזה שמשלב רובוט חברתי בתוך קבוצות למידה, והוא נעשה על ידי ד"ר רינת רוזנברג-קימה ממעבדת הסקרנות באונ' תל אביב בראשות ד"ר גורן גורדון", מספרת ד"ר דנה בר-און, המנהלת את מרכזי היזמות בבית-ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. מטרת הפרוייקט היא לבחון את האפשרות של שימוש ברובוט חברתי להנחיית קבוצות למידה, באופן כזה שיאפשר לכל הסטונטים בקבוצה למידה אקטיבית ויעילה על ידי ניהול נכון של זמנים, חלוקת משימות בין חברי הקבוצה, ועידוד דיון פתוח ומעמיק".

      

    ויש כבר תוצאות?

    "בפיילוט ראשוני הרובוט החברתי "הנחה" קבוצות למידה של 5 סטודנטים בביצוע משימת אפיון לאפליקציה. אף על פי שנכון להיום, לרובוט שלנו למעשה אין יכולת להבין את דיבור הסטודנטים בעברית, ובוודאי לא להגיב בצורה אינטיליגנטית, הפותענו לראות את ההשפעה של נוכחות של דמות פיזית "אנושית" על עבודת הקבוצה. הוא עשה זאת על ידי פעולות פשוטות למדי כגון חלוקת משימות בין הסטודנטים בקבוצה, ניהול זמנים, והפניית קשב לסטודנטים. חלק מהסטודנטים דיווחו למשל שהרגישו מחוייבים לעשות עבודה טובה יותר ויעילה יותר רק מעצם הנוכחות הפיזית של הרובוט המתבונן מולם".

     

    מציאות מדומה בתוך הכיתה (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
    מציאות מדומה בתוך הכיתה(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

     

    בפרויקט אחר עובדים על מיומנויות ברכישת שפה זרה - דווקא באמצעים טכנולוגיים של מציאות מדומה (VR) ושל מציאות רבודה (AR). "לפי מחקרים אנחנו יודעים שבכל מה שקשור לשפת האם שלנו, אנחנו חשים את המושגים השונים ומחוברים אליהם רגשית, ואילו בשפה זרה חסר החיבור הזה, ולכן הרבה יותר קשה ללמוד אותה ותהליכי הלמידה נעשים בצורה פחות אינטואיטיבית", מסבירה בר-און.

     

    "הרעיון בפרויקט הזה של ד"ר אורלי פורמן, ד"ר גל רז, ד"ר ריקרדו טראש ופרופ' נעמה פרידמן, שנעשה בשיתוף מט"ח, הוא לתת לאנשים להרגיש את החוויה של השפה על ידי אינטראקציה עם המילים - שנעשית בסביבה של מציאות מדומה. בעצם הסטודנט נכנס לסביבה שמעוצבת כמו סלון של בית ומייצר אינטראקציה עם עצמים שנמצאים בחדר. אפשר לפתוח את החלון או לקטוף עלה מהעציץ או לפתוח קופסה שנמצאת בחדר, להזיז את הכיסא - לעשות דברים מוחשיים כשכל פעולה מלווה באמירת המילה החדשה".

    פותחים מחדש את שאלות היסוד (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
    פותחים מחדש את שאלות היסוד(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

     

    ישנם מחקרים שמבקשים להבין כיצד מתרחשת למידה במוח - ונעזרים בטכנולוגיות כמו EEG או MRI, מחקר שעוסק בפיתוח אימוני קשה עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז - באמצעות שימוש במשחקי וידאו, ויש אפילו האקתון. לדברי בר-און, מרכיב מרכזי הוא המעבר ממחקרים בתנאי מעבדה - ליישום של ממש, בין היתר בין כותלי האוניברסיטה עצמה. "פיתחנו למשל קורס של חשיבה יוצרת סביב מקצועות מאתגרים כמו כימיה ופיזיקה, שנלמדים בכיתות ענקיות של 150 איש באולם ושבדרך כלל קשה לסטודנטים להתמודד איתם", היא מסבירה.

     

    "נתנו להם אתגר: ליצור למידה אחרת בקבוצות, כשבמשך סמסטר שלם כל קבוצה מובילה רעיון ללמידה יצירתית וחווייתית של תכני הקורס. אז סביב כימיה, קבוצה אחת החליטה להקים חדר בריחה, וממש השתלטנו על מקלט נטוש באוניברסיטה והסטודנטים הפכו אותו למעבדה של מנדלייב - ממציא הטבלה המחזורית. הם לקחו את הסילבוס של קורס כימיה וחיברו אליו חידות עם משימות, והפכו את זה למעין חידה בלשית סביב הטבלה המחזורית", אומרת בר-און.

     

    "במסגרת הפיילוט, נכנסו סטודנטים לחדר בריחה עם המתרגלת ועשו תרגול אלטרנטיבי של השיעורים דרך חדר הבריחה. קבוצה אחרת פיתחה תוכנית של פיזיקה דרך שיעורי כדורגל, והגענו לתיכון עירוני ד' בתל אביב, הוצאנו את התלמידים לבעוט בכדורים ולנתח עם אפליקציות באיזו זווית הכדור עף. זה קורס מאוד חווייתי שמראה מה אפשר לעשות כדי לייצר למידה קצת אחרת".

     

    האם גם תלמידי בית הספר היסודי ובתיכון יוכלו ללמוד באופן דומה בקרוב? לנו נותר רק לקוות שכן. 

     

    בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רובוטים, מציאות מדומה וחדרי בריחה: כך תיראה הכיתה החדשה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים