לא הכל שחור

יום אחד, לפני הרבה הרבה שנים, מת בנו האהוב של קיסר סין וואנג־פינג, והאב השכול לא מצא נחמה. אחד מאנשי החצר, הקוסם מאנג־טי, החליט לעשות הכל כדי לרומם את רוחו של הקיסר, והשתמש בקסם שנקרא "אור שחור". בכל פעם שהקיסר רצה לראות את בנו, הגיעו גברים לבושים בשחור שנבלעו בתוך הרקע של מסך שחור, ואחזו בגופתו של הנסיך כשהם מניעים אותה כאילו היא עדיין בחיים. לעין העירומה נדמה היה שהנסיך עדיין חי ומתנועע, והקיסר הצליח לשוחח עם בנו האהוב ממש כאילו היה לידו.

כך מספרת האגדה על שורשי אמנות התיאטרון השחור שמצאה לה בית חם ואוהב בצ'כיה, והפכה לאחד מביקורי החובה לכל ישראלי שמגיע לפראג. את החיבה שרוכש הקהל הישראלי למופע, השכילו למנף בתיאטרון לסדרת ביקורים בישראל. באוגוסט הקרוב יחזור אלינו תיאטרון "IMAGE", הפועל בפראג מאז 1989, לסיבוב הופעות ענק בכל הארץ. זה יתחיל בהיכל לאמנויות הבמה הרצליה ב־7.8, ומשם ינדוד המופע בין היתר אל פסטיבל המחול כרמיאל, אודיטוריום חיפה, בית החייל ת"א, היכל התרבות פ"ת, משכן אמנויות הבמה באשדוד, תיאטרון ירושלים, משכן אמנויות הבמה ב"ש ועוד ועוד.

"אנחנו מגיעים עם טונות של ציוד, תאורה, ספוטים, מערכות סאונד, ומכשירים לשליטה מרחוק, ולפני כל הופעה משקיעים שש שעות בהכנת הבמה, כולל חזרות מיוחדות עם התאורה", אומר אלכס סיהאר, שביחד עם אשתו הכוריאוגרפית, אווה, מנהלים את התיאטרון. "יש לנו גם תאורה מיוחדת של אור אולטרה־סגול, מסך קטיפה שחור ושטיח שחור, כי אסור שהשטיח יהיה מבריק ויחזיר את האור של פנסי התאורה".

מסתבר שלשמור על השחור המוחלט, כזה שיאפשר את אפקט הקסם ש"החזיר לחיים" את בנו של הקיסר, זאת מלאכה לא פשוטה בכלל. הרקדנים נדרשים לאימונים מפרכים ולזיכרון מושלם. "אם הרקדן לובש בגד חצי מואר וחצי שחור, הוא חייב לזכור להפנות רק את החצי המואר לקהל, כי אחרת הוא נעלם מהעין. ואם הוא לא עומד בדיוק בנקודה הנכונה, הם עלולים להיחשף לעיני הקהל בגלל תאורה מיוחדת שמגיעה מהצדדים", מסביר אלכס.

"בכל שלב על הבמה יש רקדנים נראים ורקדנים בלתי נראים, וכולם צריכים לדעת בדיוק איפה כל אחד עומד", מוסיפה אווה. "את החזרות אנחנו עושים באור, אבל במהלך ההופעה כולם צריכים לעמוד בדיוק בנקודה שלהם ולזכור איפה כל אחד עומד. כל סטייה מהמקום עלולה להסתיים בנפילות, פציעות, או חשיפה לעין הקהל של הרקדנים שאמורים להיות בלתי נראים".

ואם לא די בכך, הכוריאוגרפיה של אווה מחייבת כישורים מיוחדים. "הרקדנים שלי צריכים להיות גם מתעמלים מוכשרים", היא אומרת. כמו לנקה היבלרובה, למשל (שהיא בת 43 אבל נראית גג 25), שמופיעה בתיאטרון כבר 16 שנים, ולפני זה הייתה מתעמלת אמנותית שהשתתפה בשלוש אולימפיאדות במסגרת נבחרת המתעמלות של צ'כיה. "המופעים האלה מצריכים קואורדינציה מושלמת, צריך להצליח לראות בתוך החושך, לדעת בדיוק איפה נמצאים הרקדנים האחרים - אחרת יכולה לקרות תאונה", היא אומרת.

ואיך עושים את הטריק של המעוף באוויר?

"זה קסם", עונה היבלרובה בחיוך מתוק.

"זה ביקור שביעי שלנו בישראל", אומר אלכס. "כל ביקור שלנו שם הוא ממש מושלם. קהל מושלם, ארגון מושלם, אירוח מושלם. הלוואי שכל הטורים שלנו בעולם היו ברמה כזאת".