שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    2 לוויינים שיוצרו בארץ ישוגרו לחלל בשבוע הבא
    "ונוס" - הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה, שנבנה עבור סוכנויות החלל בישראל ובצרפת - ולוויין התצפית OPTSAT 3000 - שהזמינה ממשלת איטליה - ישוגרו לחלל ביום רביעי הבא מגיאנה הצרפתית. שני הלוויינים נבנו בתעשייה האווירית

     

    איך נבנה ונוס? (צילום: באדיבות משרד המדע)

    איך נבנה ונוס? (צילום: באדיבות משרד המדע)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עוד שני נציגים ישראלים בחלל: לוויין התצפית המתקדם OPTSAT 3000, המיועד לשימוש משרד הביטחון האיטלקי, והלוויין לניטור חקלאי וחקר הסביבה "ונוס", שנבנה עבור סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ועבור סוכנות החלל הצרפתית CNES, ישוגרו לחלל ביום רביעי בשעה 4:58 לפנות בוקר (שעון ישראל) מגיאנה הצרפתית. שני הלוויינים פותחו ונבנו בתעשייה האווירית.

     

    "ונוס" - הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה - נחשב לפרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ושל סוכנות החלל הצרפתית. "ונוס" מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות תמונות מדי יום, וכל אחת מהן תכסה כ-760 קמ"ר.

     

    אחד הלוויינים והמשגר (צילום: אריאנספייס)
    אחד הלוויינים והמשגר(צילום: אריאנספייס)

     (צילום: אריאנספייס)
    (צילום: אריאנספייס)

     

    במשרד המדע הסבירו כי מסלול הלוויין מאפשר זמן חזרה של אחת ליומיים לצילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים בתוך 48 שעות ויספק תמונות פעם ביומיים, והוא יעשה זאת כאמור בחזרה לאותה זווית צילום בדיוק, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים-יבשתיים ובאטמוספירה. במשרד המדע הדגישו כי שילוב תכונות אלו הוא ייחודי לוונוס, והן מקנות לו יתרון על פני לווייני סביבה אחרים הפועלים כיום בחלל.

     

    האות הראשון מהלוויין ונוס, המסמן כי הוא פועל, אמור להתקבל בתחנת הקרקע בישראל כעבור כחמש שעות וחצי מרגע השיגור. הלוויין ייכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של 720 ק"מ בתוך יומיים מהשיגור. הדמיות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין, שאותן יצלם ונוס בישראל, יתקבלו כשבוע לאחר השיגור, והדמיות מעובדות יופצו למשתמשים כשלושה חודשים לאחר השיגור. ונוס מתוכנן לפעול בחלל במשך ארבע שנים וחצי ולאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר.

     (צילום: אריאנספייס)
    (צילום: אריאנספייס)

     

    ונוס הוא אומנם פרויקט משותף לישראל וצרפת, אך כל מרכיבי החומרה של הלוויין פותחו בתעשיות החלל בישראל; נוסף לתעשייה האווירית, שבנתה את גוף הלוויין ושילבה בו את המרכיבים, פיתחה חברת אלביט את המצלמה הייחודית, ורפא"ל פיתחה את מערכת ההנעה. אי לכך, הלוויין כולו הוא פרי בנייה ופיתוח כחול-לבן.

     

    OPTSAT 3000 הוא לוויין תצפית במשקל 400 ק"ג בעל רזולוציה גבוהה. ללוויין כושר תמרון גבוה וגמישות תפעולית רבה, בין היתר הודות למשקלו הנמוך משמעותית מלוויינים דומים בעולם, משקל שהושג בשימוש בטכנולוגיית מזעור חדשנית ומתקדמת שפיתחה התעשייה האווירית. ללוויין רזולוציה של 50 ס"מ, המאפשרת אבחנה של פרטים קטנים על הקרקע ומציבה את הלוויין בחזית העולמית של לווייני התצפית. הלוויין נרכש על ידי ממשלת איטליה ב-2012.

    הדמיה של ונוס (צילום: הדמיה)
    הדמיה של ונוס(צילום: הדמיה)

     

    שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר לקראת השיגור של הלוויין ונוס: "ישראל נודעת ברחבי העולם בזכות התעוזה והחדשנות שלה, מרכיבים שבאים לידי ביטוי גם בפיתוח הטכנולוגי של ונוס. אנו מלאי גאווה לראות כיצד העשייה רבת השנים של טובי המהנדסים והחוקרים של ישראל בהובלת סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית - צפויה להגיע לשיאה בשיגור הצפוי".

     

    מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, התייחס לשני הלוויינים שישוגרו: "הלוויינים שישוגרו בימים הקרובים הם פאר הטכנולוגיה הישראלית ומביאים לידי ביטוי את פעילותה הבינלאומית של ישראל בתחום החלל ואת שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל עם איטליה וצרפת. תוכנית לוויינות התצפית הסדורה של מדינת ישראל מאפשרת פיתוח וייצור לצרכים מקומיים ולייצוא, ומתקיימת בזכות מדיניות ממשלתית ברורה בתחום".

     

    וייס התייחס לאפשרות שלוויין התקשורת הבא מסדרת עמוס לא ייבנה כמו רוב קודמיו בתעשייה האווירית. "ערב השיגור אני קורא לממשלת ישראל לקבל גם את ההחלטות הנדרשות לגבי עתיד לוויינות התקשורת בישראל", הוא אמר. "מאז אובדן עמוס 6 לפני כעשרה חודשים לא התקבלה כל החלטה לגבי עתיד התחום, מה שיוביל בסופו של דבר לאובדן הידע והיכולות הטכנולוגיות שנצברו. אנו מתקרבים אל נקודת האל-חזור שתוביל לחיסול יכולותיה של ישראל בתחום לוויינות התקשורת בעל כורחנו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אריאנספייס
    אחד הלוויינים על המשגר
    צילום: אריאנספייס
    מומלצים