שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עדויות: כך סוחרים בתינוקות ומעבירים אותם לאימוץ אצל משפחות חרדיות
    צעירה חרדית טסה לארצות הברית, יולדת בניתוח קיסרי ולא רואה את התינוק שלה יותר. על פי עדויות שהגיעו ל-ynet ול"ידיעות אחרונות", סכומי עתק מחליפים ידיים בכל מבצע חשאי כזה וכולם מקפידים שלא לשאול שאלות. תחקיר שערכנו בחודשים האחרונים מעלה חשש כבד לרשת של סחר בתינוקות, תוך ניצול נשים צעירות במצוקה. אחת הנשים שנוצלו: "ראיתי את הילד שלי לשנייה ולקחו לי אותו. אני רוצה אותו בחזרה"

     

     

    עימות עם הרבנית ס' - מהאחראים לכאורה למסירת התינוק

    עימות עם הרבנית ס' - מהאחראים לכאורה למסירת התינוק

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    15 חודשים חלפו מאז התעוררה יעל מניתוח קיסרי בהרדמה מלאה, בארץ זרה, ואימצה אל ליבה בפעם הראשונה והאחרונה את בנה הרך שזה עתה נולד. מאותו רגע ואילך, היא לא ראתה אותו עוד. רק בדיעבד, הבינה שנפלה קורבן למה שנראה כמו רשת ישראלית-אמריקנית שהתנהלותה מעלה חשד לסחר בתינוקות.

     

    בזמן שיעל (כל השמות בכתבה בדויים) נכלאה לטענתה במרתף בניו יורק, הפכו בעלה קובי ובני משפחתו עולמות בחיפושים אחריה. הם עדכנו כל גורם אפשרי בעובדה שהיא עזבה את הארץ שבועות ספורים לפני הלידה, יחד עם האפוטרופסית שמינתה לה המדינה, אבל איש לא טרח לענות לפניות הבהולות של עורכת דינם.

    יעל וקובי. 15 חודשים מאז הלידה ואיש לא יודע היכן התינוק ()
    יעל וקובי. 15 חודשים מאז הלידה ואיש לא יודע היכן התינוק

    רק כעבור חודשים ארוכים וחוויות קשות הצליחה, לטענתה, יעל להימלט ולחזור ארצה. על דבר אחד אין מחלוקת: 15 חודשים חלפו מאז הלידה, ואיש אינו יודע היכן התינוק. כלומר, מי שיודע לא מתכוון לספר, והרשויות אינן עושות די כדי לסייע.

     

    הסיפור של קובי ויעל מצמרר במיוחד, בשל הניצול והאכזריות כלפיהם, אבל מתחקיר שערכנו בחודשים האחרונים נראה כי הוא אינו המקרה היחיד. בכל העדויות שאספנו הפרטים דומים, ונשמעים כמו סצינות מסרט פשע: נערות או נשים צעירות במצוקה, ארגון שמעביר אותן לחו"ל, משפחות ש"מארחות" אותן, סכומי עתק בדולרים שעוברים ידיים, ותינוקות שנמסרים למשפחות חדשות ואיש אינו יודע עוד היכן הם.

     

    בתפקיד האומנת: הדודה

    אמצע 2014. יעל, צעירה בשנות ה־20 המוקדמות לחייה, מאובחנת כלוקה במחלת נפש. היא יתומה מאם ולא בקשר עם אביה, שמתגורר בארצות־הברית. כאן היא גדלה במשפחת אומנה ולפני מספר שנים הכירה את קובי, שגם הוא סובל מהפרעת נפשית. משפחתו של קובי אימצה בחום את יעל הבודדה, והם חיו יחד כזוג בבית אימו של קובי.

     

    כשנולד בנם הראשון, במהלך שנת 2014, מיהרו רשויות הרווחה לבקש למסור אותו לאימוץ. בני משפחתו של קובי התנגדו, ולאחר מאבק משפטי ארוך שנחשף על ידי יורם ירקוני ב"ידיעות אחרונות", פסק בית המשפט שהילד יועבר לאומנה אצל אחותו של קובי. על פי תסקירי הרווחה מאז ועד היום, הילד גדל באהבה ובמסירות, וגם הוריו הביולוגיים מתראים איתו לעתים תכופות.

     

    חלפה קצת יותר משנה ויעל הרתה בשנית. משפחתו של קובי מיהרה לעדכן את הרשויות, ואלה מינו לה כאפוטרופסית את ס', רבנית ידועה מהצפון. במקביל, הם אישרו לדודה האומנת כי גם הילד השני יועבר אליה עם לידתו והיא תגדל אותו תוך שמירה על קשר עם קובי ויעל.

     

    הרבנית ס' היא אשת חינוך שעוסקת בפיתוח שירותים לאוכלוסיות מיוחדות בקהילה החרדית, ויועצת בארגון חסד ידוע, ששמו עלה פעם אחר פעם במהלך העבודה על התחקיר. הארגון המדובר מפעיל מרכז סיוע, ומשתף פעולה עם הרווחה בנושאים שונים. "מהרגע שידעה על ההיריון, הרבנית עשתה מאחורי הגב שלנו צעדים שונים", מספר קובי. "בהתחלה המציאו שהמצב הנפשי שלנו מידרדר, אחר כך טענו שנפרדנו. בולשיט. לאט לאט, בשיטתיות, הרחיקו אותי ממנה". יעל, לטענתה, התנגדה, ואף תקפה את הרבנית. זו, לדברי קובי, ניצלה את התקיפה כדי להגיש נגדה תלונה ולהביא לאישפוזה.

    יעל וקובי. טוענים שהרבנית ניצלה את חולשתה ובדידותה של יעל בכל משך ההריון ()
    יעל וקובי. טוענים שהרבנית ניצלה את חולשתה ובדידותה של יעל בכל משך ההריון

    במשך כל תקופת ההריון, טוענים בני הזוג, ניצלה הרבנית את חולשתה ובדידותה של יעל, וכשהגיעה לחודש השמיני להריונה היא אושפזה. לטענתה, שחרורה הותנה בכך שתיסע עם הרבנית לניו יורק. ביום השחרור שתיהן עלו על טיסה לארצות־הברית מבלי לדווח לאיש ומבלי לקבל את אישור רשויות הרווחה. יעל מספרת שלא ידעה לרגע מה מטרת הנסיעה.

     

    למשפחתו של קובי דיווחה הרבנית ס' לאחר מעשה כי יעל נסעה לבקר את משפחתה בארצות־הברית, אבל בירור מהיר מול קרובי המשפחה העלה כי יעל אינה שוהה אצלם. בצר להם, פנו קובי והוריו למשטרה והגישו תלונה על חטיפה. במקביל, פנתה עורכת דינם חוה קליין לכל גורם אפשרי, וכתבה: "אנו מתריעים כי יעל הוטסה ממדינה ישראל (ביום בו שוחררה מאשפוז פסיכיאטרי ממושך!) ושוהה ככל הנראה בניגוד לרצונה, בכפייה, בניו־יורק. קיים חשש מידי לחטיפתה ולחטיפת עוברה, ולשלומם הנפשי והפיזי".

    עו"ד קליין. שלחה מכתבים בטענה שיעל הוטסה שלא ברצונה, אך לא נעשה דבר (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
    עו"ד קליין. שלחה מכתבים בטענה שיעל הוטסה שלא ברצונה, אך לא נעשה דבר(צילום: אביגיל עוזי)

    המכתב הועבר בדחיפות למשרד ולשר הרווחה, למשרד מבקר המדינה, למשטרה, למשרד החוץ, לאפוטרופוס הכללי ולגורמים בינלאומיים. לטענתה, איש אינו עשה דבר.

     

    מחיר מבצע: 15 אלף דולר

    בית חולים במנהטן, ניו יורק. יעל התעוררה במיטה, לאחר ניתוח קיסרי שלכאורה לא היה כל צורך בו. היא חיבקה את התינוק, ולבה התמלא אושר. כשביקשה לראות אותו שוב לאחר שהתאוששה, התברר לה שהוא איננו. "הרבנית ס' אמרה שהמשפחה שלי לקחה אותו", היא מספרת בקול רועד. למשפחה של יעל התינוק לא הגיע.

    "הרבנית אמרה שהמשפחה שלי לקחה את התינוק", אבל התינוק לא הגיע למשפחה. אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "הרבנית אמרה שהמשפחה שלי לקחה את התינוק", אבל התינוק לא הגיע למשפחה. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    ג'ו לוין, חוקר פרטי חרדי-אמריקני, יושב במשרדו הקטן בניו יורק, ומנסה לחבר פרט לפרט. הוא מכיר היטב את הסיפור של יעל, והפרטים שם דומים להפליא לסיפורים אחרים. הטיסה מישראל לארצות־הברית, הניתוח הקיסרי באותו בית חולים, התינוק שנעלם.

     

    "אנחנו יודעים כבר על לפחות תשעה ילדים שנמסרו כך לאימוץ לא חוקי", הוא מספר. "כל הנשים יולדו באותו בית חולים, על ידי מנתח שאנחנו מכירים. הכל נעשה באופן פרטי, בניתוח קיסרי לא מוצדק. הנשים האלה היו יכולות ללדת באופן טבעי, אבל בגלל שרצו לקחת להן את הילדים עשו להן ניתוח, כדי שהן תהיינה מטושטשות וחלשות במשך כמה ימים. בזמן הזה לוקחים להן את הילדים, וכשהן משתחררות מבית החולים שולחים אותן לישראל בלי התינוק. אנחנו יודעים מי הרופא".

     

    ההקלטות חושפות: כך פעלה השיטה

    ההקלטות חושפות: כך פעלה השיטה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לוין מדבר בפסקנות. הוא בטוח לחלוטין שהפרטים שיש בידיו מדויקים, ומתבסס על זוג שהיה חלק מהמנגנון וכעת משתפים איתו פעולה. "מדובר בזוג חסידים שלא היו יכולים להביא ילדים לעולם, אז אמרו להם שהם יקבלו מחיר טוב לאימוץ, ובתמורה הם יצטרכו לעבוד עבור האנשים האלה", הוא מספר. "הם אלה שהעבירו את הילדים ואת האמהות מבתי החולים, עשו את ההסעות. הם גם אלה שנתנו לנו כתובות של משפחות מאמצות".

     

    לדבריו, תפקידו של הזוג היה לאסוף את הבנות משדה התעופה, להעביר אותן ל"משפחות מארחות", ואחרי הלידה להחזיר אותן לארץ. "מי שהיה איתם בקשר זה פ', מארגון החסד, ובשלב מסוים הם הסתכסכו עם הארגון ולא קיבלו את הילד שלהם, ולכן באו אליי וחשפו הכל", הוא מספר. "אני יודע שהבטיחו להם ילד במחיר מאוד מוזל, משהו כמו 15 אלף דולר. זה מחיר מציאה למקרים כאלה".

     

    "תסדר פה, תסדר שם"

    שלהי ינואר 2016, קראון הייטס, ניו־יורק. יעל מגיעה לדירתם של נחום ואיריס, ה"משפחה מארחת". "הייתה בחורה אחת שהגיעה לכאן, זה היה לזמן מאוד מאוד קצר", נחום מופתע שהגענו אליו. "לקחנו אותה בלית ברירה, והגענו להבנות עם הרבנית ס' שהיא צריכה לקחת אותה. מעבר לזה אנחנו לא יודעים שום דבר".

     

    - למה ביקשתם שיקחו אותה, אם הכל חוקי ותקין? בטוח לא היו אצלכם עוד בנות?

    "אני שוב אומר, הייתה אצלנו מישהי שנפלה פה בעל כורחנו. לא יכולנו לתת אותה לאף אחד. בסופו של דבר קראתי לרבנית ס' ואמרתי לה: 'את לוקחת את הבחורה הזו מכאן'. הפילו אותה עלינו כי יש לנו הכנסת אורחים בבית, אבל מעבר לזה כלום. היא הייתה בהיריון ולקחו אותה מפה בהיריון".

     

    - אבל למה ביקשתם מהרבנית שתיקח אותה?

    "הבנו שיש כאן איזה עניין שהוא לא כל כך כשר, ביקשנו לקחת אותה מפה מיידית, לקחו אותה ונגמר הסיפור. מעבר לזה לא עקבתי מה קרה, אם קרה, למה קרה. לא יודע כלום, באמת. לא מצא חן בעייני כל העסק הזה ולכן ביקשנו לקחת אותה מכאן".

     

    - איך לקחו אותה?

    "שלחו לכאן מונית, שמו אותה במונית ולקחו אותה".

     

    מי שמשדך בין הנערות לפני הלידה לבין "המשפחות המארחות", הם עסקנים חרדיים מדרג הביניים. למשל אברהם, שהיה מעורב לטענתו במספר מקרים. "מבקשים ממני טובות, לסדר פה ושם", הוא אומר. "אני פשוט מכיר את העניין, זה הכל".

     

    - מה זה לסדר?

    "אם יש בחורה בהיריון שבאמת רוצה לנסוע לאמריקה, אז לפעמים צריך לסדר לה כל מיני דברים, לוגיסטיקות, משפחה מארחת. אני לא בקשר עם הבנות בכלל, ממש לא. כשבאים אלי זה כבר אחרי החלטות, אני לא פונקציה במה שנוגע לכן או לא".

     

    יעל זוכרת היטב את המשפחה המארחת, ואיך נזרקה משם במונית למשפחה אחרת שאירחה אותה במשך ימים ספורים עד שהועברה לבית החולים, שם נותחה על ידי אותו רופא שהזכיר לוין. "ניסיתי לסרב", היא סיפרה, "אבל אמרו לי שיאשפזו אותי, אז לא הייתה לי ברירה".

     

    פתאום מופיע תינוק

    לב הקהילה החרדית בניו יורק. זוג חשוך ילדים פונה לעסקנים מוכרים, ומבקש לעזור להם להביא ילד. העסקנים מדברים עם מי שצריך, ובתוך זמן מה מופיע לפתע תינוק קטן בבית המשפחה. השכנים יודעים לספר כי האמא הטרייה מעולם לא הייתה בהריון, וקרובי המשפחה ממלאים את פיהם מים. אולי החסידה הביאה אותו.

     

    במגזר החרדי לא נהוג לשאול שאלות, ובוודאי כשמדובר במשפחות מכובדות של רבנים. כך מתנהלת לה, לכאורה, לאורך שנים תעשייה שמגלגלת לא מעט כסף. "אני יודע על תשלום של מאות אלפי דולרים, עבור ארגון והאימוץ והכל", טוען ג'ו לוין. "הגענו לשתי משפחות שקנו את הילדים, וזה הגיע למאתיים וחמישים אלף דולר".

     

    מזה חודשים ארוכים מנסה לוין להגיע מצד אחד לאמהות שמהן נלקחו הילדים, ומצד שני להורים שאימצו אותם, לטענתו בדרך לא חוקית. "הגעתי קודם כל לבלניות של המקווה, שהעידו שהנשים האלה מבקרות במקווה ולא היו בשום שלב בהריון", הוא אומר. "בשלב השני, אנחנו רוצים לערוך בדיקות די־אן־איי, שיוכיחו שהן לא האמהות, ובהמשך גם להצליב את הבדיקות הללו עם בדיקות די־אן־איי של אמהות פוטנציאליות. ככה אולי נוכל גם למצוא את הבן של יעל וקובי. יש עוד הרבה עבודה".

     

    כשמדובר בנערות חרדיות ישראליות שנכנסו להריון לא רצוי, די ברור מדוע מתבצע התהליך בארצות־הברית. כך קטן הסיכוי שמישהו ידע, וגם: על פי החוקים שם, תינוק שנולד במדינה, חלים עליו קודם כל החוקים האמריקנים. לטענת לוין, גם שם הליך האימוץ אינו חוקי בעליל, אך הוא פשוט יותר, בעיקר כשמדובר בקהילה חרדית שמתמחה בשתיקה ובהשתקה.

     

    "אנחנו יודעים על המעורבות של הרבנית ס'", אומר לוין. "אח אחד שלה איים עליי, איומים מטורפים, ואח שני שלה מוקלט כשהוא מודה שהיא 'עשתה את זה רק שלוש פעמים'. בסופו של דבר, בישראל זה מוביל לשלושה אנשים: הרבנית, ארגון החסד שמביא לארצות־הברית בנות מהמגזר הדתי־חרדי שנקלעו להריון, ועוד אדם שכרגע אני מעדיף לא לחשוף".

     

    - בכל המקרים מדובר בבנות עם אזרחות ישראלית?

    "ככל הידוע לי כן, בכל המקרים".

     

    קול מהדהד באפלה

    מרס 2016, אי שם בניו יורק. הרבנית ס' חזרה ארצה בלי יעל, וסירבה להיענות לצווים המורים לה למסור פרטים אודות מצבה ומקום הימצאה. קובי ומשפחתו הופכים את העולם, ולא מצליחים למצוא אפילו קצה חוט. תעלומה. בינתיים, מתברר לטענתה, במשך כחצי שנה הייתה יעל כלואה במרתף של בניין בניו יורק, מוחזקת בלי כל יכולת לתקשר עם הסביבה. רק בחודש ספטמבר האחרון הצליחה ליצור קשר עם קובי, ואחיו מיהר לקנות לה כרטיס טיסה חזרה לישראל.

     

    כשנחתה, בלי התינוק, גוללה בפניהם ובפני הפסיכיאטרית שאבחנה אותה ככשירה וצלולה, מסכת מופרעת של חטיפה וכליאה. "הרבנית הכריחה אותי לחתום על מסמכים, ואיימה עליי שאם לא אעשה זאת יחזירו אותי לאישפוז", היא סיפרה. "אף אחד לא אמר לי שמתכוונים ליילד אותי ולמסור את הילד לאימוץ".

     

    לדבריה, בשלב מסוים היא ניצלה רגע של חוסר תשומת לב ונמלטה מהמרתף, ישר לרחובות. היא זעקה לעזרה, ולדבריה אדם זר ניצל את מצוקתה ופגע בה מינית. למשמע זעקותיה הוזעקה משטרת ניו־יורק, שדאגה לסייע לה לקבל בחזרה את דרכונה וקישרה אותה עם משפחתו של בן זוגה. מאז היא וקובי עושים הכל כדי לקבל בחזרה את בנם הקטן, לשווא. לטענתם, הרבנית ס' מסרבת לשתף פעולה.

     

    "יעל ואני לא יודעים כלום לגביי הילד", מודה קובי. "אני לא מבין איך יכול להיות מצב שבמדינת ישראל, בשנת 2017, תינוק נחטף לחו"ל ואף אחד מהרשויות לא עושה כלום כדי למצוא אותו. הרי ידעו שהוא עומד להיוולד, הרווחה עקבה ושלחה לנו מסמכים. הם לא יכולים להתכחש לזה. הם גם סיכמו שהילד יילך לאחותי, ואני דורש שהם ימצאו ויחזירו לנו אותו".

     

    קולו של קובי מהדהד באפלה. אולי נוח יותר ככה, להתעלם ממי שנתפס כחריג. מהחלש. ככה עובד המנגנון: סביר שאיש לא ינסה לקחת באופן דומה תינוק מבני זוג חזקים, יציבים או עשירים. החלשים הם תמיד הטרף הקל. "זה קורע לי את הלב", אומר קובי. "איזה אנשים רשעים עושים דבר כזה? פשוט גנבו מאיתנו ילד".

     

    "יש לנו כל מיני דרכים"

    עיירה בצפון הארץ. יום שישי, שעות הצהריים, וביתה של הרבנית ס' כבר מוכן לשבת. אני מגיעה אליה לצורך "הדרכה וייעוץ" לארגון שמטפל בנערות במצוקה, והיא מקבלת אותי במאור פנים. במפתיע, גם יעל נמצאת בביתה, על אף שמיד לאחר שהצליחה לחזור ארצה נשללה ממנה האפוטרופסות. לדברי קובי, הרבנית מפעילה עליה לחץ בלתי פוסק לבטל את התלונה שהוגשה נגדה, ובמקביל יעל שומרת איתה על קשר בתקווה שמתישהו תספר לה היכן בנה.

     

    הרבנית מספרת על פעילותה הרבה בתחום החינוך, ואז מספרת לי על יעל: "הכול התחיל מזה שהיא קיצרה את החצאית ומשפחות האומנה חששו להחזיק אותה, מאז היא ברחובות. צעירה, אבל היא מאוד מאוד חכמה ולא נותנת ביטוי לכישרונות שלה. יש לה משהו נפשי, אבל היא צלולה תמיד". אני מתעניינת בעדינות, והרבנית מספרת לי ש"יעל הסתבכה עם בחור וילדה לו שני ילדים שנלקחו". לטענתה, היא כשירה לגמרי לגדל ילדים, ו"אני מחפשת לה שידוך".

     

    אני מנצלת את ההזדמנות ומספרת לה על בחורה צעירה מבית רעוע שנכנסה להיריון, ואנחנו תוהים מה לעשות איתה. הרבנית מיד מדווחת שהיא כבר טיפלה בלא מעט מקרים כאלה, וכשאני אומרת שהבחורה לא רוצה את התינוק היא פוערת את עיניה ומציעה מיד: "תשלחי אותה אלינו!"

     

    - מה תעשו איתה?

    "יש לנו כל מיני רעיונות ודרכים. היא יכולה ללדת, ולפחות לתת למשפחה נורמלית לגדל את התינוק".

     

    - זה מה שעושים ברווחה, לא?

    "לא, הרווחה לא תמיד מטפלת נכון".

     

    "אני ליוויתי יחד עם הרווחה". הרבנית ס' מתגוננת  ()
    "אני ליוויתי יחד עם הרווחה". הרבנית ס' מתגוננת

    - יש דרכים אחרות?

    הרבנית ס' שוקלת מילים. "צריך לשמוע אותה, את מבינה?" היא יורה, "אם היא לא רוצה את הילד, צריך לחשוב למי לתת אותו. חבל שייקחו לה, זה ילד שיכול לגדול כמו מלך, ויכול לחיות כמו..." היא עוצרת ומציעה שאקשר אותה לבחורה, ועל הדרך אשכנע אותה שאצלה ימצאו לה פיתרון.

     

    בינתיים נכנסים אל הבית בזה אחר זה ילדיה הנשואים של הרבנית יחד עם נכדיה. הרעש גובר ואני מחליטה להתעמת איתה, על סיפורה של יעל. איפה הילדים שלה, אני שואלת. "לא אצלה", עונה הרבנית. "עכשיו זה בדרך לאימוץ, כי גם לא סומכים על המשפחה שתיקח את זה. המשפחה חולה".

     

    - המשפחה שלה לקחה את הילדים?

    "הם אצל אחות של הבעל, שגם לא בסדר, אז עכשיו זה הולך על אימוץ".

     

    - שני הילדים אצלה?

    "לא, ילד אחד. וילד אחד אימוץ במקום אחר. לא משנה, טרגדיה מזעזעת".

     

    - ואת היית אחראית לאימוץ השני?

    "לא. אני ליוויתי יחד עם הרווחה וכל השירותים ה...".

     

    - עד לארה"ב?

    "מה זאת אומרת, הכל פה, לא נעשה שום דבר".

     

    - אין במקרה ילד אחד שלה שנמצא בארצות־הברית?

    הרבנית מנידה בראשה לשלילה, אבל אחרי רגע של מחשבה חוזרת בה. "ילד אחד שלה בארצות הברית, היא ילדה בארצות הברית", היא אומרת. "היא אמריקנית, לא ישראלית. יש לה משפחה..".

     

    -הבנתי שהיא רצתה את הילד...

    "לא, היא לא רצתה. הייתה במחלקה..."

     

    - לפני כמה דקות אמרת לי שהיא יכולה לגדל ילדים.

    "היא יכולה, אבל לא כשהיא במצב פסיכיאטרי קשה. היא אושפזה אחרי זה במחלקה פסיכיאטרית".

     

    - דיברתי עם המשפחה שאירחה אותה. זוג צעיר.

    "משפחה לא צעירה, משפחה מבוגרת", היא פולטת, ובעצם מודה ששיקרה קודם לכן כשטענה שיעל הייתה אצל משפחתה.

     

    - מי דאג לאימוץ?

    "היא אזרחית אמריקנית. יש לה דודה, אחות של אימא שלה. דודה ובני דודים".

     

    - הדודה שלה לא קשורה לזה.

    "קשורה לזה. היא יזמה את זה".

     

    - אני קיבלתי את הסיפור מהמשפחה שלה. היא יצאה מפה בחודש שמיני?

    "לא, בשבוע ה־27. זו הייתה הבחירה שלה, יצאה ממחלקה פסיכיאטרית סגורה".

     

    - ואת ליווית אותה גם בלידה?

    "לא, לא הייתי שם".

     

    - בטוחה שאת לא יודעת מי אימץ את התינוק?

    "לא זה... איך אומרים, משפחה ועסקנים שהצילו אותה. היא אושפזה במחלקה פסיכיאטרית מיד אחרי הלידה, בגלל שהיא התפרצה לפני הלידה... היא לא רצתה את הילד".

     

    -היא אמרה לי שרצתה. ומה זה עסקנים? מי אלה?

    "המשפחה שלה גייסה את העסקנים".

     

    - עסקנים מסדרים אימוץ?

    "בוודאי. היא ילדה בבית חולים. אני אסביר לך, בבית חולים יש נוצרים, יש כושים, יש ערבים. בכל בית חולים יש קשרי דת שמעורבים".

     

    - ואין שם רווחה. העסקנים החליטו למי למסור את הילד?

    "לא, יש רווחה, הכל מעורב. זאת אומרת, אין דבר כזה. זה דבר ציבורי. אני לא יודעת, לי אין מושג. לא הייתי שם. לקחתי אותה הרבה לפני הלידה כדי להציל אותה. בגלל שהיא לא רצתה להיות פה, לא היה לה איפה להיות. אין לה אף אחד בעולם".

     

    אני ממשיכה להתעמת איתה, והרבנית ס' מאבדת את שלוותה וגם סותרת את עצמה ומתחילה לגמגם. בשלב זה מתערבים בשיחה ילדיה, צורחים עליי שאמא שלהם צדיקה ולפתע, בזמן שיעל מאזינה לכל מילה, הם קוראים לקחת אותה מביתם, כאילו היא איזה חפץ.

     

    "זה חוסר אנושיות"

    יום ראשון בערב, מרכז הארץ. אני חוזרת למקרה שאירע לפני מספר שנים, ועדיין מתנהל בבתי הדין. נערה חרדית נכנסה אז להריון לא רצוי, והובטח לה שאם תמסור את התינוק לאימוץ מבלי שאיש מסביבתה יידע, היא תקבל עדכונים שוטפים. גם שם, התינוק לא נולד בארץ ונמסר לאחת המשפחות הנחשבות בעולם החרדי, אבל כעבור זמן מה נותק כל קשר בינה לבינם. לטענתה, כל הליך האימוץ נעשה במרמה, ובוודאי שלא בהתאם לחוק.

     

    "זה מעשה אכזרי וחוסר אנושיות בסיסית שגורם לאמא נזק נפשי בכל שעה, מדי יום", אומר עו"ד מרדכי ציבין, שלטענתו מסייע לאמא בהתנדבות. "חוסר חמלה כזה מטיל ספק אם הזוג שמחזיק בילד אכן ראוי לכך".

     

    אני פונה לאברהם, אותו עסקן חרדי, ומנסה לחבר בין הנקודות, לקשר בין הסיפורים. ניכר עליו שהוא מעורה מאוד בסיפור של יעל, כמו גם בסיפור שבו מטפל עו"ד ציבין ובסיפורים נוספים. אבל כמי שמעורב במקרים הללו, יש לקחת את דבריו כניסיון להגן על עצמו ועל שותפיו, לכאורה.

     

    "המקרה שציבין מטפל בו, זו בחורה נורמלית לחלוטין שנקלעה למצב לא נעים, ואחרי התייעצות עם גדולי התורה החליטה ללכת למהלך הזה", הוא אומר. "היא נסעה לאמריקה מרצונה החופשי, אף אחד לא כפה עליה כלום. אחר כך היא התקשתה מאוד להתאושש ולהשתקם".

     

    - מי בעצם אחראי להתנהלות הזאת?

    "בעיקר אנשים באמריקה, לא בארץ. בכל המקרים שאני מכיר, הכל נעשה כדת וכדין. אי אפשר לעשות את זה אחרת", הוא מתגונן, "זה הרי אימוץ. בודקים כל דבר מיליון פעמים. הכל מסודר".

     

    - נטען שכולן ילדו בניתוח קיסרי, אצל אותו רופא.

    "שקר וכזב".

     

    - מי משלם את ההוצאות? כמה זה עולה?

    "משלמים מה שהחוק מאפשר. אני יודע שהחוק שם מאפשר להורים מאמצים לשלם, ולפעמים העסקנים הם אלה שמשלמים. בכל מקרה הכל עובר דרך עורכי דין. אלה אנשים יראי שמיים, לא אנשים של כסף ולא ארגונים. זה הכל כדי לטפל בבנות שנקלעו למצוקה".

     

    - אבל אם הזוגות משלמים, לאן הולך הכסף?

    "יש לרופא, לבית חולים. זה מותר. על הילד אי אפשר לשלם, אסור. חותמים על תצהירים. יכול להיות ששילמו על הוצאות, זה אני מאמין".

     

    - 250 אלף דולר הוצאות?

    "לא, 250 אלף דולר נשמע לי הזוי. נשמע לי הזוי. יכול להיות בין 40 ל־100 אלף דולר, אם זה ניתוח קיסרי ועוד. עם בחורה כמו יעל, זה יכול לעלות יותר".

     

    - דווקא אצלה הייתה יותר זול, הטענה היא שכלאו אותה במרתף, ולפחות למשפחה שאיתה אני דיברתי לא שילמו.

    "היו שם כל מיני תקופות. לא רוצה להיכנס לזה. היה לה צל, 24 שעות ביממה, כדי להעסיק אותה. אני יודע יותר טוב ממך איפה ואיך החזיקו אותה. היא הייתה בכמה מקומות, בכמה שלבים, ואף פעם לא הייתה כלואה. אפילו לא לשעה".

     

    כשאני לוחצת אותו מעט, הוא מודה שהיה שותף ל"ארבעה או חמישה מקרים, לא יותר. זה מקרה שקורה פעם בשנה־שנתיים ממה שאני יודע".

     

    לדבריו, בכל המקרים שבהם הוא טיפל — מלבד יעל — מדובר בנערות חרדיות שנכנסו להריון לא רצוי, וכדי לא לעשות הפלה מחד, אבל לשמור על כבודן ושם משפחתן מאידך, הן נוסעות מיוזמתן לארצות־הברית ושם יולדות בסתר והתינוקות מועברים למשפחות מאמצות. כשאני שואלת אותו על הרבנית ס' ועל המקרה של יעל, הוא מגמגם.

     

    "אני לא יודע כל מה שהיא עושה", הוא אומר. "נכון שהמקרה היחיד שאני מכיר שהוא לא נערה נורמלית, זה המקרה הזה. בשאר המקרים מדובר בבנות נורמליות שנקלעו למצב, והן רוצות את זה, ואפילו אסירות תודה אחר כך. חוזרות לארץ, מתחתנות, מקימות בתים לתפארת. הרי מה כבר קורה, הן מוסרות ילד לאימוץ, למשפחה חרדית שזה מאוד חשוב להן. ועושות את זה בצורה אנונימית".

     

    - למה שנערה חרדית תרצה לעשות דבר כזה?

    "קחי לדוגמה בחורה בת 19, מוצלחת, טובה, שנקלעה למצב ויש לה עכשיו שתי אפשרויות. הראשונה היא להחזיק את הילד והחיים שלה נגמרים. אנחנו חיים בעולם מאוד אכזרי. בחורה בהיריון לא מתקבלת בקהילה. אין מה לדבר. האפשרות השנייה היא למסור את התינוק לאימוץ למשפחה טובה שאין להם ילדים, והן אפילו יוצאות בהרגשה שהן עשו מצווה גדולה".

     

    - מי מלווה את הנערות האלה לארצות הברית?

    "כל סיפור לגופו. יש בחורה שיכולה לבד, לפעמים האמא נוסעת איתה. לא יודע. אני זוכר מקרה של ילדה מסמינר טוב בירושלים, בת 17, שנקלעה למצב, ובסוף אמא שלה נסעה איתה והן חזרו אסירות תודה ממש".

     

    - אבל איך הן יודעות על הפיתרונות האלה, שאתה או אחרים מציעים? איך באורח פלא כולן מגיעות לאותם אנשים או לאותו ארגון?

    "אני לא יודע מי מגיע למי. פעם אחת הגיע אליי מפה, פעם הגיע משם. לא היה מישהו ספציפי שהוא שלח. אין משהו מאורגן, ואין שום תעשיה. יכול להיות שיש הרבה מקרים שאני לא מכיר, אבל ממה שאני מכיר הכל עובד בצורה מסודרת, לשם שמיים", הוא נמנע מתשובה ישירה. "בדרך כלל זה משבר ענק בתוך המשפחה, אז מישהו אחר צריך לקחת את הסיפור לידיים. ככה זה עובד".

     

    "רוצה לדעת שהילד בסדר"

    הרבנית ס' עצמה לא השיבה לבקשותינו להגיב לכתבה, אבל אנשים שמכירים אותה טענו כי לא ייתכן שהיא עשתה משהו עבור בצע כסף. "הכל אצלה לשם שמיים", אמר אחד מהם. "הסיפור הזה בעיקר עצוב, טרגדיה". גם אברהם, שכנראה שיתף איתה פעולה בפרשה, הגדיר אותה כ"צדיקה", וטען שהמקרה הספציפי של יעל מורכב, ואי אפשר להסתמך עליה או על קובי.

     

    עו"ד חוה קליין, שמייצגת את משפחתו של קובי: "איני יכולה להתייחס לנעשה בתיק ספציפי זה, מטעמים משפטיים. אך אוכל להתייחס לאופן בו הדברים מתנהלים בכל המקרים האחרים. פנו אליי נשים שנקלעו למצוקה קשה, לאחר שגורמים אכזריים ניתקו אותם מילדיהם. התברר שמדובר בשיטתיות מניפולטיבית, אכזרית, כוחנית וחולנית, ככת ולה חוקים משלה, כאילו שחוקי מדינת ישראל לא חלים עליהם. אני מקווה שחקירה משטרתית תביא עימה בשורה והקלה, כאשר המעורבים בחטיפות וסחר בילדים, ישבו מאחורי סורג ובריח לשנים רבות, והילדים האבודים ישובו לזרועות משפחתם בקרוב".

     

    קובי עדיין מייחל לאיזו תפנית בעלילה, אבל יודע שהזמן לא פועל לטובתו. "חשוב לי לדעת שהילד בסדר, אוכל ושותה, ואני לא יכול להיות בטוח בשום דבר בגלל שאני יודע שהידיים שלקחו אותו ממני היו לא בסדר", הוא אומר. "תראי איך הוציאו אותו מכאן. אני מאשים את המדינה. אתם לא דאגתם, והילד נחטף תחת המשמרת שלכם. אתם אשמים".

     

    אתמול, לפני ירידת הכתבה לדפוס, ביקשה יעל לומר עוד משפט, כשדמעות בעיניה: "אני ראיתי את הילד שלי ממש לשנייה, ולקחו אותו ממני. אני רוצה את הילד שלי בחזרה, רוצה ששני הילדים שלי יגדלו ביחד, כמו שצריך". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים