שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא רק מגנומטר: הסיבות שהפכו את הר הבית לחבית נפץ
    ליהודים הוא מסמל את בית המקדש, למוסלמים את עליית מוחמד לשמיים. ואולם, ברקע הסערה הנוכחית בהר הבית מבארים מומחים כיצד הפך האתר הקדוש לזירת התנצחות. מה בין אל אקצה למכה, מדוע הציונים ויתרו, אילו מהומות הציתו בערה ולמה גלאי המתכות הם מניע. תולדות ההר שהבעיר את השטח

     

    תפילות מוסלמים ליד שער האריות    (צילום: גיל יוחנן)

    תפילות מוסלמים ליד שער האריות    (צילום: גיל יוחנן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "הר הבית משלב את המיתוס הקדום של צלאח א-דין ובין התלכדות ערבית, מוסלמית ופלסטינית סביבו", כך מסביר ערן צדקיהו, חוקר בפורום לחשיבה אזורית ומומחה להר הבית, את חשיבותו של המקום שמבעיר את ירושלים בעת האחרונה. "בעיניים המוסלמיות הציונים נתפשים כצלבנים מודרנים, שיש להגן על אל-אקצה מפניהם".

     

    מתחם הר הבית כולל את כיפת הסלע, מסגד אל-אקצה ומבנים נוספים. לפי המסורת היהודית, מן הסלע הושתת העולם ולכן הוא נקרא אבן השתייה. עליו נערכה עקדת יצחק. בית המקדש נבנה על הר הבית. לפי המסורת המוסלמית, מוחמד עלה מן הסלע לשמיים במהלך המסע הלילי שלו ממכה לירושלים. כיפת הסלע נבנתה מעליו במאה השביעית על ידי שושלת הח'ליפים בית אומיה, והיא נחשבת לאחד המבנים הקדומים והיפים ביותר בירושלים. מסגד אל-אקצה שעומד לצדה הוא בית התפילה השלישי בחשיבותו באיסלאם, אחרי מסגד אל-חראם אל שריף במכה ומסגד הנביא במדינה.

     

    ההר שבמחלוקת (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    ההר שבמחלוקת(צילום: רויטרס)

    בינתיים מתפללים מחוץ למסגד אל-אקצה (צילום: AP) (צילום: AP)
    בינתיים מתפללים מחוץ למסגד אל-אקצה(צילום: AP)

    כוחות הביטחון מול המתפללים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    כוחות הביטחון מול המתפללים(צילום: גיל יוחנן)

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

    "השורשים של הקדושה של הר הבית נעוצים עמוק בהיסטוריה המוסלמית המוקדמת", אומרת ד"ר דניאלה טלמון-הלר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "המוסלמים הראשונים התפללו לעבר ירושלים  ורק בהמשך מכה הפכה לכיוון התפילה. גם במסורת המוסלמית, לסלע שעל הרהבית חשיבות מיוחדת. ממנו התחיל העולם. נביאים רבים שקדמו למוחמד וגם מוחמד עצמו קשורים אליו ובו יתחילו אירועי יום הדין. שכר מיוחד מובטח למי שמתפלל בקרבתו. מהסיבות האלה המקום קדוש למוסלמים, אבל לא כמו מכה. הביקור בירושלים הוא מצוות רשות, בניגוד לעלייה לרגל למכה, החג', שמחייבת כל מוסלמי ומוסלמית".

     

    לדברי צדקיהו, מראשית ימי הציונות נתפסו הציונים כאיום דתי שיש להתלכד ולהתנגד לו. הוא ציין כי במכתבים שהועברו אז לפלסטינים, טענו ראשי הציונות כי הם לא מעוניינים באל-אקצה, אלא רק רוצים להקים בית לאומי בארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות, הנרטיב הזה דעך מכיוון שהר הבית היה בידי הירדנים, אך משנת 1967 הוא התעורר מחדש. "הר הבית הוא סמל דתי שמבסס את הזהות הפלסטינית, זה מה שמייחד אותה כקהילת ייעוד ששומרת על המקומות הקדושים ומה שמבדיל אותה ממצרים, לבנון וסוריה", הסביר צדקיהו. "בכל פעם ההתלכדות סביב המסגד, בין אם יש איום אמיתי או לא אמיתי, מאחדת אותם".

     

    צדקיהו הוסיף כי לאורך השנים, ככל שתהליך השלום מתקדם, יש התלכדות בשני הצדדים סביב אל-אקצה. "זה נכון גם בציונות הדתית, מפינוי ימית דרך הסכמי אוסלו, וגם בצד הפלסטיני", הוא אומר ומציין אירועים כמו מהומות הר הבית בשנת 1990 בשל פעילות של נאמני בית המקדש, פתיחת מנהרות הכותל בשנת 1996 שהובילה לשלושה ימים של מהומות אלימות, עליית ראש הממשלה המנוח אריאל שרון להר הבית ובעקבותיה פריצת האינתיפאדה השנייה ועוד. הוא גם רואה מגמה של הרחבת הקדושה לכל המתחם כולל החומות והשערים. כך למשל, הכותל שבעבר נקרא קיר הדמעות, מכונה כיום כותל אל-בוראק, על שם החיה שעליה רכב מוחמד במסעו הלילי.

     (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    (צילום: MCT)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    (צילום: אלכס קולומויסקי)


     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    את המשבר הנוכחי מבין צדקיהו כמאבק על השליטה לכניסה להר הבית. ב-1996 השיק שייח ראאד סלאח את "פסטיבל אל-אקצה בסכנה", והתחיל את מערך הסעות ההמונים להר הבית. המגנומטרים הם סמל למי שולט על הסדרי הכניסה להר הבית, בשנת 2000 הר הבית נסגר למבקרים על ידי הווקף, והמשטרה פתחה אותו מחדש בשנת 2003, ומאז המבקרים נתפשים כפולשים. יש מאבק על הכניסה להר הבית, כשהמשטרה שולטת בשער המוגרבים, ממנו נכנסים היהודים והתיירים, והווקף על שאר השערים שמהם נכנסים אך ורק המוסלמים כשהמשטרה עומדת בחוץ.

     

    "בשנים 2015-2014 המשטרה אסרה על עליית המוראביטון והמוראביטאת, אנשי התנועה האיסלאמית שעולים להר הבית, ולכן המוסלמים אומרים שכל שינוי בכניסה להר הבית הוא שינוי בסטטוס קוו. גם מומחי ביטחון ממליצים על מגנומטרים, אבל כל ההמלצות היא להתקין אותם בשיתוף פעולה עם הווקף. ברגע שהמשטרה ניסתה לכפות אותם בלי הידברות על הווקף הם נתפשים כהתרסה".

     

    עימותים באזור שער האריות    (צילום: קובי ריכטר TPS)

    עימותים באזור שער האריות    (צילום: קובי ריכטר TPS)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ד"ר טלמון-הלר מציינת בנוגע לגלאי המתכות כי "זה לא עצם הצבת גלאי המתכות. המוסלמים תופשים את הפעולה הזאת כהפגנת ריבונות של ישראל. מבחינתם אין לשלטון הישראלי זכות לחולל שום שינוי. הדברים לא תמיד היו כך, בימי הביניים לא הייתה בעיה למוסלמים להכיר בכך שבמיקום של כיפת הסלע היה קיים בעבר מקדש דוד ושלמה. היום מתכחשים באופן נרחב בעולם המוסלמי לזיקה יהודית להר הבית ומתנגדים לכל הפגנת ריבונות שלנו".

     

    היא אומרת עוד כי "הבעיה היא לא גלאי מתכות, אלא הצבתם על ידי ישראל. המוסלמים תופסים את הפעולה הזאת כהפגנת ריבונות של ישראל. מבחינתם אין לשלטון הישראלי לגיטימציה כלשהי לשלוט במקום. רבים מהם מתכחשים לכך שליהודים יש זיקה כלשהי להר הבית (המכונה בפיהם אל אקצה), כיום או בעבר הרחוק. הדברים לא תמיד היו כך, בימי הביניים לא הייתה בעיה למוסלמים להכיר בכך שבמיקום שבו עומדת כיפת הסלע עמד בעבר מקדש דוד ושלמה. גלאי מתכות לא מחללים את קדושת המסגד.

     

    "ההתנגדות כלפיהם נובעת מהתנגדות לכל צעד שישראל עושה במתחם הקדוש ובקרבתו. יש חשדנות עצומה וחוסר אמון גמור כלפי הכוונות של השלטון הישראלי, ובמצב כזה תאוריות קונספירציה, לפיהן שאנחנו חופרים מתחת למסגדים ומתכוונים להרוס אותם - פורחות בקלות ומתסיסות את השטח. ובפרט שתושבי הארץ המוסלמים רואים את עצמם ואולי גם נתפסים בעולם המוסלמי כולו, כמי ששומרים על המקומות הקדושים בירושלים עבור האומה המוסלמית כולה".

     

    רגיעה בשטח, לצד איומים

    בשטח עצמו חלה רגיעה מסוימת. אחרי התפילה האחרונה של המוסלמים ליד שער האריות ומחוץ למסגד אל-אקצה, לא אירעו עימותים בין המתפללים לכוחות הביטחון. כמה אנשי דת שהגיעו למקום ביקשו להימנע מעימות עם השוטרים ולשמור על רגיעה ושקט. נאסר מחמוד, תושב מזרח ירושלים, אמר: "מבחינתי, האווירה עדיין מתוחה מאוד. היום לא היו אירועים חריגים כי אנשי דת ומכובדים פנו אלינו כדי שנשמור על הרגיעה עד שנדע מה צפוי להתפתח בכל מה שקשור למסגד אל-אקצה".

     

    חאמזה, תושב המשולש שהשתתף אף הוא בתפילות, אמר: "אני מקווה מאוד שהממשלה והמשטרה ייענו לדרישות שלנו כדי שהכול יחזור לשגרה. בתפילה האחרונה היו אלפים שהגיעו מכל האזורים אבל בחרנו להשתתף במאבק עם צעקות בלי להתעמת עם השוטרים. אנשי דת אמרו לנו היום 'בואו נחכה לראות מה יהיה מחר, אולי נראה שינויים בצד הישראלי'. אנחנו מכבדים את זה, אבל אם המצב יישאר כמו שהוא אז המלחמה הגדולה למען מסגד אל-אקצה לא תהיה רחוקה".

     

    במקביל, שר החוץ הירדני איימן ספדי הזהיר אתמול כי להתמהמות במציאת פתרון למצב באל-אקצה יהיו השלכות מסוכנות עבור כל הצדדים. הוא הבהיר כי על ישראל לכבד את הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי בירושלים ולפתוח את מסגד אל-אקצה בפני המוסלמים ללא מכשולים.

     

    ספדי הוסיף כי אמנם חלה התקדמות מסוימת מבחינת ביטול הצעדים הישראליים, אך לדבריו נותרו כמה עניינים לא פתורים והעמדה העממית של ארצו לא תסכים לפחות מביטול כל הצעדים שאותם נקטה ישראל.


    פורסם לראשונה 26/07/2017 23:27

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים