שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מזכרת מדאעש: עיראקים חוזרים לבתים מתפוצצים
    לפני שהסתלק ממוסול ומערים נוספות הטמין דאעש אין ספור מוקשים ומטענים בבתי מגורים ובתי ספר - ומשפחות שמעזות לחזור מסתכנות במוות מיידי. מאות כבר נפגעו, וסכנה גדולה במיוחד נשקפת לילדים סקרנים המרימים חפצים מהרצפה

    המוני עיראקים חוזרים בימים אלה למוסול ולאזורים אחרים בצפון ארצם ששוחררו מידי דאעש, אבל שם – מתברר כעת – ממתינים להם המוני מוקשים ופצצות מאולתרות שהטמינו הג'יהאדיסטים לפני מנוסתם, והם גובים מאות קורבנות ומקשים את השבת החיים לסדרם.

     

    בתי מגורים, בתי ספר, מסגדים ורחובות מולכדו במוקשים, והבעיה גדולה במיוחד במערב מוסול, האזור שאותו שחררו החודש הכוחות העיראקיים בעיר אחרי תשעה חודשי לחימה נגד דאעש. אזורים ממוקשים נוספים מלבד מוסול הם כפרים ושדות ממישור ננווה ועד לחבל האוטונומי הכורדי.

    חזרה לבתים ההרוסים במוסול. דאעש עדיין מורגש (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    חזרה לבתים ההרוסים במוסול. דאעש עדיין מורגש(צילום: AFP)

    "יש קילומטרים על גבי קילומטרים של מטעני חבלה פעילים, והם רגישים מספיק כדי להתפוצץ ממגע של ילד וחזקים מספיק כדי להשמיד משאית", אומר קרייג מקינלי, מנהל המבצעים של ארגון סיוע נורבגי העוזר לנטרל מטעני חבלה.

     

    מוקשים נהוג להטמין בשורות בשטחים פתוחים, אבל מטעני חבלה מאולתרים בבניינים מחוברים בכבלים למכשירים ביתיים כגון מקררים, תנורי חימום וטלוויזיות. הם מתוכננים כך שיתפוצצו עם כל לחיצה על מתג או פתיחת דלת.

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    מאז אוקטובר שעבר נהרגו או נפצעו כבר כ-1,700 בני אדם מפיצוץ מטענים כאלה. על-ידי הפגיעה באזרחים מקווה דאעש להכשיל את הניסיון לייצב את העניינים ולהשיב את התושבים לבתיהם, לעבודותיהם וללימודיהם. הפצצות שנשארו מאחור מקשות גם את שיקום התשתיות והנהגתו המחודשת של שלטון החוק.

     

    הכפר שייח אמיר, על הכביש הראשי שבין ארביל למוסול, הוא אזור נטוש והרוס מהפצצות. בבוקר לוהט אחד עובד חסקים חזים, בן 37, עם אחיו וכמה חברים בשיקום ביתו. הוא מערבב מלט ומשתמש בו להקמת חומת לבנים. פעם היו בכפר הזה 120 בתי אב סוניים ושיעיים, אבל נכון לעכשיו רק משפחתו של חזים ומשפחה נוספת חזרו לכפר מאז שחרורו מידי דאעש באוקטובר.

     

    כשהוא חזר הוא גילה שביתו, הבניינים הסמוכים ואפילו מכלאות לבעלי חיים מולכדו: "הכל היה מחובר. מְכָל שהם השאירו שימוש כפצצה". אנשי דאעש גם חפרו מנהרות סביב הכפר. צוות של ארגון Mines Advisory Group עבר בהן ופינה את הפצצות מרובן, אבל לדברי חזים המצב עדיין מסוכן.

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    רק לפני כמה שבועות אירע אסון: ילד בן 12 שהוביל כבשה הרים חפץ מהקרקע – והוא התפוצץ וקטע את אצבעות אחת מידיו. "אנחנו לא יודעים מה יש תחת ההריסות", אומר אחיו של חסקים, ג'סאן עבאס חזים, בן 35, ומצביע על בתים שנהרסו בהפצצות הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש ובפעולות דאעש עצמו.

     

    משפחותיהם משתכנות בינתיים בחדרים שכורים בארביל ובקרקשה. "אין כאן כלום – לא בית ספר, לא שירותי בריאות, לא מים, רק באר", אומר חזים. "אני מקווה שעוד אנשים יחזרו". בקרקשה, באותו האזור, נהרגו שתי משפחות חוזרות כשכלי הרכב שבהם הן חזרו עלו על מוקשים. כעת רק משפחת רועים אחת חיה שם באופן רציף.

     

    לקברלי הסמוכה חזרו מאז פברואר כ-20 משפחות, אחרי שצוותים של Mines Advisory Group פינו פצצות מבתי ספר ומבתים. בבית ספר בפלוג'ה הוטמנו חומרי נפץ מתחת למרצפות של כיתה כדי להרוג ילדים כשיבואו ללמוד. הן התגלו בזמן.

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    במשרדי Mines Advisory Group בארביל מציג מקינלי – חייל לשעבר בצבא ארה"ב – אוסף של מטעני חבלה שנוטרלו. הוא מספר כי מייצרי הפצצות לומדים את שיטותיהם של מסלקי המוקשים – ועושים התאמות כדי להקשות עליהם.

     

    בבית הספר קדיז עבדולג'ד שבמערב מוסול, בית ספר שנפתח לאחרונה אחרי שלוש שנים של שלטון ג'יהאידסטי-איסלאמיסטי, מקבלים הילדים שיעורים על זהירות ממוקשים וממטעני חבלה. ארגונים שונים מלמדים תושבים כיצד להגיש סיוע ראשוני למי שנפגע ממטען חבלה.

     

    יעבור עוד זמן רב את שהסכנה תתפוגג. אולי אפילו עשרות שנים, אומרים מומחים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    "מטענים שיכולים להתפוצץ במגע של ילד"
    צילום: AFP
    מומלצים