שתף קטע נבחר

האוצר: רפורמת הסלולר פגעה בבעלי ההון ולא בעובדים

סקירת האוצר השבועית בחנה את השתלבותם מחדש של אלפי מפוטרי הסלולר בשוק העבודה. 86% מהמפוטרים מצאו עבודה חלופית תוך שנה ושכרם החציוני החדש היה נמוך ב-3%. לפי האוצר, הנתונים מצביעים שהרווחים הגדולים טרם הרפורמה הגיעו לכיסם של בעלי ההון ולא התבטאו בשכרם של העובדים

פתיחת שוק הסלולר לתחרות בשנים 2012-2010 הביאה לירידת מחירים חדה בענף שהיטיבה עם הצרכנים, אך במקביל הביאה לירידה בהשקעה בתשתיות סלולריות. כמו כן, במסגרת מהלכי ההתייעלות בחברות הסלולר, נפלטו אלפי מועסקים מהענף.

 

עוד בערוץ הקריירה

 

הממצאים המרכזיים העולים מהסקירה השבועית של האוצר מצביעים על השתלבות מהירה יחסית בשוק העבודה של מי שנפלטו מחברות הסלולר הוותיקות, וכי שכרם החציוני של אותם מפוטרים במקום עבודתם החדש היה נמוך ב-3% משכרם בחברות הסלולר.

 

על פי נתוני האוצר, עלות חודשית ממוצעת של מנוי בחברות הסלולר אשר עמדה בשנת 2009 על 145 שקל ירדה ל-64 שקל בלבד בשנת 2016. בהינתן מספר המנויים הנוכחי, בכלל זה של החברות החדשות שהחלו לפעול עם פתיחת השוק לתחרות, נאמד החיסכון המצטבר (בשש השנים האחרונות) של משקי הבית כתוצאה מהרפורמה ב-13 מיליארד שקל.

שר האוצר, משה כחלון. יוזם רפורמת הסלולר (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
שר האוצר, משה כחלון. יוזם רפורמת הסלולר(צילום: אוהד צויגנברג)

פתיחת השוק לתחרות חייבה את החברות לתהליך התייעלות, כאשר זה בא לידי ביטוי בין היתר בפיטורים של אלפי עובדים. כך, לפי נתוני האוצר, ממספר מועסקים שעמד על כ-27 אלף בשנת 2011 ירד מספרם ל-12 אלף בלבד בשנת 2015. 

 

ממצאי סקירת האוצר מצביעים על כך שלמעלה משליש (35%) מאותם עובדים נקלטו מיידית בשוק העבודה, 30% נוספים היו מובטלים עד חצי שנה ו-14% בלבד היו מובטלים למעלה משנה.

 

 (מקור: הכלכלן הראשי במשרד האוצר) (מקור: הכלכלן הראשי במשרד האוצר)
(מקור: הכלכלן הראשי במשרד האוצר)

 

מעבר לבחינת קצב הקליטה מחדש בשוק העבודה של מי שנפלטו מחברות הסלולר הוותיקות, נבחנה גם ההתפלגות הענפית של החברות שקלטו את אותם עובדים, כמו גם רמות השכר של עובדים אלו במקום עבודתם החדש. שכן, גם אם העובדים שנפלטו מצאו עבודה באופן מהיר, עדיין יתכן כי מדובר במשרה פחות מתגמלת מאשר זו בחברות הסלולר.

 

עפ"י הממצאים, הענפים המובילים אליהם נפלטו עובדי הסלולר הם ענף המסחר הקמעונאי, שהוא בעל השכיחות היחסית הגבוהה ביותר (כ-11% מהעובדים שנפלטו נקלטו בענף זה). בולט אחריו בדרוג זה ענף ההיי טק, בו נקלטו כ-9% מהעובדים.

 

שחיקה מזערית בשכר החציוני

עוד ניתן לראות מהנתונים כי בניתוח רמות השכר של העובדים שנקלטו במקום עבודה חדש עד שנת 2013 (כ-90% מהעובדים) נמצא כי נרשמה ירידה ריאלית ממוצעת של 9% בשכרם (בהשוואה לשכרם בחברת הסלולר ב-2011). עם זאת, כאשר בוחנים את השינוי ברמת השכר החציוני נמצא כי זה ירד בשיעור של כ-3% בלבד.

 

העובדים שנקלטו מחדש בחברות התקשורת הסלולרית (מרביתם לא בחברות הוותיקות) השתכרו שכר דומה לזה של 2011 (בחברות הסלולר הוותיקות), אף כי רווחי החברות בענף בשנת 2013 נמוכים משמעותית מאשר בשנים לפני פתיחת השוק לתחרות. זוהי עדות נוספת לכך שעובדי חברות הסלולר הוותיקות כמעט ולא נהנו מהרווחים בענף.

 

 (מקור: הכלכלן הראשי במשרד האוצר) (מקור: הכלכלן הראשי במשרד האוצר)
(מקור: הכלכלן הראשי במשרד האוצר)
 

 

הממצאים מסקירת האוצר מלמדים כי החשש לפיו הרפורמה המקיפה שנעשתה בענף הסלולר תהיה, לפחות בחלקה, על חשבון העובדים שיפלטו מהענף (כתוצאה מההתייעלות) לא התממש בפועל. למרות שאכן פוטרו כ- 15 אלף עובדים כתוצאה מהרפורמה. יותר משליש מהמפוטרים לא היו מצאו עבודה חלופית באופן מיידי ו-14% בלבד מהמפוטרים היו מובטלים למעלה משנה.

 

בנוסף, גם בבחינת השינוי בשכר נמצא כי לא חלה פגיעה משמעותית בשכר העובדים שנפלטו מהענף. לפי האוצר, הסבר מרכזי לכך נעוץ בכך ש"החלק הארי של הרווחים בענף הסלולר טרם התחרות, נשאר בידי בעלי ההון", נכתב בסקירה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים