שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אלפיים שנות אבל: אתם יודעים על מה אתם בוכים?
    זכרון החורבן החי בנו עד היום חושף את הצלקות שאנו עוד מצולקים בהן, לאור אירועים נוראיים שאירעו לאורך ההיסטוריה, שראשיתם בחורבן ואחריתם בשואה. קריסתה של האומה הישראלית נבעה מתהליכים פנימיים קשים, שהכינוי "שנאת חינם" מנסה לכלול את כל העוול המוסרי והחברתי שפשו בה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מה בין היסטוריה לזיכרון? כאשר אנחנו עוסקים בהיסטוריה – אנו מבקשים לחזור אחורה, ולנסות ככל יכולתנו לספר את הסיפור כפי שהתרחש. אנו מודעים לכך שיכולתנו מוגבלת, ולא זו בלבד, אלא ש"הכל בעיני המתבונן", וההיסטוריה היא לא מדע מדויק אלא יצירתו של נרטיב. אך ביסודו של דבר, המטרה שלנו היא לחזור במנהרת הזמן ולנסות לעמוד על טיבה של תקופה מסוימת.

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    העולם היהודי לא עסק בהיסטוריה. אין אנו מכירים ספר היסטוריה משמעותי, במובן המקובל של המילה הזו, שצמח במסגרת חוט השידרה של העם יהודי. התנ"ך איננו ספר היסטוריה, ולא נועד להיות כזה. ספרים מהתרבות היוונית-רומית לא צמחו בתוך המסורת היהודית. רק עם תחילתה של תנועת ההשכלה החלו להיכתב ספרי ההיסטוריה, כגון אלה של גרץ ודובנוב. הסיבה לכך טמונה בעובדה שמה שמעסיק אותנו הוא הזיכרון.

     

    היכנסו לעמוד תשעה באב:

     

    ימי הזיכרון הם הימים שבהם אנו בוחנים את המשקעים שהצטברו בנו לאור האירועים ההיסטוריים. אין אנו מנסים לחזור אל העבר, אלא להביא את העבר אלינו, ולהתבונן על המציאות שלנו במשקפיים אחרות. כמו תאריכים חשובים אחרים בלוח השנה היהודי - יום תשעה באב הוא יום זיכרון, יום שבו אנו בוחנים את נוכחותם של ההתרחשויות לפני אלפי שנים גם בתודעה שלנו היום.

     

    ומה אנו מגלים?

    בין שאר העניינים, שני דברים: אנחנו חושפים שבד בבד עם תקופת התחייה, ועם הזכות הגדולה להיות חלק מהתנועה הציונית, השיבה לארץ וכינונה של מדינת ישראל – חסרים לנו עוד דברים הרבה. העולם התנ"כי מתאר חיי אמונה אחרים, שבהם מתרחש קשר דו-סטרי שבין אלוהים ואדם, נביאי אמת חיים בתוכנו, ויצירות רוחניות עצומות נולדות מכך.

     

    לא זו בלבד, אלא שזכרון החורבן החי בנו עד היום חושף את הצלקות שאנו עוד מצולקים בהן, לאור אירועים נוראיים שאירעו לאורך ההיסטוריה, שראשיתם בחורבן ואחריתם בשואה, ועוד לא נרפאנו מהם, והמודעות ההיסטורית מחטטת בהם שוב, על כל המשקע הנורא שהותירו.

     

    והעניין השני נוגע לכל מערכת הסיבות שהביאו לחורבן הנורא. אנו מחדשים ביום זה את ההכרה כי אף שבפועל החרבת האומה הישראלית נעשתה בידי הבבליים (בית המקדש הראשון) והרומאים (הבית השני) – אלו היו מכות שנחתו על חברה רקובה מבפנים.

     

    שלא נמצא את עצמנו חרבים בשנית

    קריסתה של האומה הישראלית נבעה מתהליכים פנימיים קשים, שהכינוי "שנאת חינם" מנסה לכלול את כל העוול המוסרי והחברתי, את כל השנאה והפירוד, ואת כל הניצול וההרס שנכחו בתוך החברה, עד שכבר לא היה ביכולתה לשאת את עצם קיומה.

     

    יום תשעה באב אפוא הוא גם יום קריאה להתעוררות, ופינוי התודעה מטלטלות היומיום אל החובה להסתכל על תהליכים רחבים יותר, ולהטמיע את ההכרה כי הרס החברה מתחיל מבפנים, ואנו נתבעים לעשות את הנדרש כדי שחס ושלום לא נמצא את עצמנו חרבים.

    פורסם לראשונה 31/07/2017 22:04

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים