שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עבר התקף לב בוויכוח – ויוכר כנפגע עבודה
    קבלן שיפוצים התעמת בקללות וצעקות עם עמית לעבודה ולאחר מכן עבר ניתוח מעקפים. שופט חייב את ביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה
    בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את הביטוח הלאומי להכיר כנפגע עבודה בקבלן שסבל מהתקף לב חמור בעקבות ויכוח קשה שניהל באתר שיפוצים. למרות התנגדות הביטוח הלאומי, השופט דורי ספיבק אימץ את דעתה של מומחית רפואית שסברה שהיה קשר ישיר בין הוויכוח לבין אירוע הלב.

     

    ביולי 2011 הגיע התובע, אז בן 54, לאתר השיפוצים והמתין לקבלן המשנה בשעה שנקבעה ביניהם מראש. אלא שעמיתו לא הגיע ולא ענה לטלפונים. רק לאחר שלוש שעות של המתנה, שבהן התגבר זעמו של הקבלן, הופיע קבלן המשנה. על רקע זה התפתח ביניהם ויכוח בן כמה דקות שכלל צעקות וקללות, ובמהלכו חש הקבלן כאבים בחזה והתיישב. למחרת הוא פנה לבית החולים ושם נמצא שהוא סבל מהתקף לב חמור שמצריך ניתוח מעקפים.

     

    לאחר האירוע הגיש הקבלן בקשה לביטוח הלאומי להכיר באירוע הלב שעבר כתאונת עבודה אך נענה בשלילה. בנסיבות אלה הוא תבע את הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה, שמינה מומחית לרפואה פנימית וקרדיולוגיה לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הוויכוח לבין אירוע הלב.

     

    המומחית ציינה שלדעתה קיים קשר סיבתי: מהתשתית העובדתית שעליה הסכימו הצדדים עולה שהכאבים שחש התובע בחזהו צצו במהלך הוויכוח, וסמיכות זמנים זו מלמדת על קשר סיבתי בין המצב המנטלי והנפשי שבו היה שרוי התובע לבין ירידה בהספקת הדם ללב, שהביאה בסופו של דבר לאירוע.

     

    הביטוח הלאומי לא השלים עם מסקנת המומחית והפנה לכך שהתובע היה מעשן כבד ושסבל מטרשת עורקים, גורמים שבעיניו היו דומיננטיים יותר בהתפרצות אירוע הלב. עוד לדבריו, מהמסמכים הרפואיים שנערכו בזמן אמת עלה שהתובע חש בכאבים רק לאחר ארוחת הערב של אותו יום, ועניין זה היה צריך לערער את קביעת המומחית בעניין הקשר הסיבתי.

     

    המומחית ענתה שאמנם מחלת התובע והרגלי העישון שלו מעלים את הסיכון למחלת לב, אך מאחר שהאירוע התפרץ בסמוך לוויכוח, סביר להניח שאלמלא הוא היה התקף הלב נדחה לזמן מאוחר יותר. היא הוסיפה שגם אם האירוע התחיל במהלך הוויכוח והמשיך לאחר ארוחת הערב, עדיין יש סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין האירוע המלחיץ בעבודה לבין התקף הלב.

     

    ואכן, השופט דורי ספיבק אימץ את חוות דעת המומחית במלואה. הוא הדגיש את ההלכה הפסוקה שלפיה "בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן".

     

    לדבריו, חוות דעתה של המומחית בעניין הקשר הסיבתי הייתה ברורה ואין סיבה לסטות ממנה. השופט ספיבק הבהיר שחוסר הוודאות בשאלה מתי חש התובע בכאבים אינו רלוונטי מאחר שהצדדים עצמם הסכימו כהנחת מוצא שהכאבים התעוררו במהלך הוויכוח.

     

    בסיכומו של דבר קיבל השופט את התביעה וקבע שהאירוע יוכר כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד צבי הלוי, עו"ד טל כהה
    • ב"כ הנתבע: עו"ד ענת משלב מרזוק, עו"ד רועי הררי
    • עו"ד יהושוע בלנגה עוסק בביטוח לאומי
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים