ט' באב מתוח
אחרי שבשבועות האחרונים נראה היה שממזרח ירושלים תגיע המהומה החדשה, בצום ט' באב השבוע הגיעו יותר מתפללים מאי פעם. איך עבר המשבר האחרון בשלום? ראיון
על פי נתונים שמסר המטה המשותף של תנועות המקדש עמד מספר היהודים שעלו להר הבית בבוקר יום הצום על 1,263 - שיא מאז מלחמת ששת הימים.
תשעה יהודים הורחקו מהמתחם בטענה שלא שמרו על כללי הביקור בהר. ארבעה יהודים ומוסלמי אחד נעצרו בשל עימות שנפתח ביניהם ובשל כך שתקפו שוטרים שביקשו להפריד. היום הזה מגיע אחרי שנראה היה שהאיזור סוער ובוער כל כך, עד שלרגע חשבנו שהקיץ הזה יהפוך לנפיץ במיוחד.
רק לפני שבועיים עוד היינו בעיצומה של מציאות מפחידה כאשר המשטרה ביקשה לפתוח מחדש את שערי הר הבית, אחרי שנסגרו בעקבות אותו פיגוע רצחני בו נהרגו שני השוטרים הישראלים, רס"מ כמיל שנאן ורס"מ האיל סתאוי. השערים נסגרו לשתי יממות, לראשונה מאז ניסיון ההתנקשות בפעיל הר הבית יהודה גליק.
סגירת המתחם עוררה זעם רב בקרב הפלסטינים ונתפסה כערעור הסטטוס קוו במקום הקדוש למוסלמים.
כשנפתח מחדש בהוראת המשטרה, הוחלט בקבינט לתגבר בו את האבטחה באמצעות גלאי מתכות ומצלמות חכמות. עם הידיעה יל ההחלטה, בלחץ ההמון, סירבו השייחים מהווקף לחזור ולנהל את המקום כתמול שלשום, כל עוד בשערים מוצבים השערים המגנטיים שהציבה ישראל. כמה שעות אחרי כבר היה ברור, מדובר במאבק עממי עיקש. אלפי תושבים התכנסו בשער האריות מדי יום לשביתת שבת, תפילות המוניות, ונאומים. שוב הינו עדים להפגנות סוערות בירושלים ועימותים בין פלסטינים לכוחות הביטחון בשכונות במזרח העיר. בעימותים נהרגו ארבעה מפגינים פלסטינים מירי, ושלושה בני משפחה ישראלים נרצחו בפיגוע דקירה בהתנחלות חלמיש כשהמחבל טען כי עשה זאת בשל הפרת הריבונות בהר הבית מצד ישראל.
כל אלו, בדרך כלל נשמעים לנו כמו מתכון לאסון וכמו יריית פתיחה של עוד מבצע או מהומות שאף אחד לא יודע כמה רחוק הן יגיעו. בתחילה פורקו גלאי המתכות ובהמשך המצלמות. כך הגיע לסיומו השקט משבר שנראה היה שמתדרדר אל עבר תלולית מסוכנת.
אז מה בעצם הפך משבר נפיץ כל כך לתקרית שכבר הספיקה להסתיים? היועץ האסטרטגי יורם דורי, שהיה שם מאחורי הקלעים שנים ארוכות עם מקבלי ההחלטות בישראל, מנסה לעשות לנו סדר. ״אל אקצה זה מקום נפיץ״, הוא מסביר. ״כל פסיכופת יכול להדליק אותה עד השמיים, לכן חייבים להשגיח באלף עיניים וכשמדובר באיזור הזה, צריך לספור עד עשר ולהידבר. אם הייתה מלכתחילה הידברות של מפקד המשטרה עם הווקף, היו מוצאים פתרון להסדיר את סידורי הביטחון ולא להרגיז או לפגוע ברגשותיו של איש. כשלא מדברים ורוצים להראות שאנחנו ריבונים, אנחנו הופכים את עצמנו. לטרף קל והפסדנו ריבונות״.
אחרי ההחלטה של נתניהו להיענות ללחצים של מנהיגים כמו מלך ירדן ולהוריד את המצלמות והאבטחה המוגברת הביקורת לא איחרה להגיע, והיא הגיעה מבית. סקר של חדשות 2 הצביע על כך ש-77% מהציבור סבורים כי הסרת המגנומטרים שהוצבו באתר הקדוש בעקבות פיגוע הירי בשוטרים הייתה בגדר "התקפלות" של ישראל. ״בימים האחרונים הנחיתי לתגבר את כוחות הביטחון בהר הבית ובעיר העתיקה״, הודיע ראש הממשלה נתניהו כשהסביר את החלטתו להיענות לדרישות. ״זאת כדי למנוע פיגועים והפרות סדר וגם לפעול בתקיפות נגד פורעי חוק״.
נתניהו הוסיף והדגיש, תוך שהוא עונה לביקורת שנשמעה נגדו: ״אני מבין את תחושות הציבור״, אמר, ״ואני מבין גם מה היא חובתה של מנהיגות, של מי שיושב בכיסא הזה ונושא על כתפיו את האחריות העליונה לביטחון ישראל וכך אני פועל, מתוך ראייה של המפה כולה. ראייה רחבה של האתגרים והאיומים שעומדים בפנינו. שחלקם אינם ידועים לציבור ומטבע הדברים אינני יכול לפרטם.
דורי מסביר את המשפט השגור: ״פרטים שאינם ידועים לציבור וטוען; ״ברוב המקרים השימוש במשפט הזה אומר שאין לזה הסבר הגיוני שמתאים לדעת קהל, בעיקר כשמדובר בהחלטה לא פופולארית. זו החלטה שכלתנית ולא מהראש או הבטן. המשפט הזה מסייע להפחית את להבות המהומה בציבור שלא אוהד את ההחלטה ומשמש את ראש הממשלה שצריך להסביר למה שינה את דעתו כמה פעמים. הוא הלא לא יכול להגיד ׳לא חשבנו מספיק׳. זה, אגב, נכון לכל ראש ממשלה״.
נראה היה שמדובר במשבר שיכול להצית את האיזור אבל יחסית מהר, האש דעכה. מה נעשה כאן שונה?
״לאף אחד לא היה אינטרס להצית את האזור ואלו תמיד שיקולים טקטים. כל אחד צריך להסביר את עצמו. בצוק איתן מה שהצית, היה התגובה הישראלית ובמלחמת לבנון השניה הטעות הייתה של חיזבאלה שחשב שישראל תכיל את הפיגוע. ברוב המקרים מדובר בטעות בהערכת המצב של הצד השני״.
במרכז המהומה צפה סוגיה דתית. האם הטיעונים הדתיים מסבכים משברים מהסוג הזה? אילו מניפולציות הם מובילים?
״תמיד אומרים שלא רוצים מלחמת דת, אבל למעשה, כל הזמן אנחנו במלחמת דת. חמאס נלחם מלחמה דתית וממשלת ישראל ברובה היא ממשלה דתית שרואה את זכותנו על ארץ ישראל מזווית דתית. עצם זה שאנחנו אומרים ׳הר הבית׳ ולא ׳אל אקצה׳ זה גם אומר משהו. אם אנחנו קוראים לזה ככה, אנחנו מבינים שזה לא ויכוח חילוני ובויכוח על נרטיב אי אפשר להגיע לפשרה. עם הפלסטינים אגב, ברמה העקרונית, אין לנו ויכוח דתי״.
יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, תקף את החלטת הקבינט להסיר את אמצעי האבטחה ואמר כי "ישראל יוצאת לצערי מוחלשת מהמשבר הזה, במקום לחזק את הריבונות שלנו בירושלים הועבר מסר שאפשר לערער על הריבונות". אליו הצטרפו גם השרה רגב ויו״ר הקואליציה דוד ביטן, כשהם מבקרים גם את השב״כ והמשטרה.
אילו השלכות יש למתקפה כזו של חברי ממשלה על רשויות אכיפה וביטחון בישראל?
״אפשר לא להסכים איתם, אבל אין שום דבר חדש בביקורת הזו ובכזו שמגיעה מבכירים בממשלה. אני לא חושב שיש בישראל אדם או גוף שעל אף שתרומתו להישרדותנו חשובה, חף מביקורת ואני לא מבין מה הויכוח והסערה סביב ההערות הללו. מה תפידו של חבר כנסת אם לא למתוח ביקורת על יסודות השלטון. לא יכול להיות שאצלכם בקונגרס האמריקאי מישהו מעביר ביקורת? זה תמיד מנוצל לצרכים פוליטים. בעבר שמענו ביקורת כזו פחות בארץ, כנראה כי זו הייתה עוד מדינה בחיתוליה, בה מפחדים להעביר ביקורת על מפקדים ומעצבי המדינה, אבל אנחנו עכשיו מדינה נורמלית. הבעיה היא שמפקד הארגון, הלא הוא ראש הממשלה, צריך היה להגן על השב״כ. אם נתניהו חושב כמו ביטן שיחליף את ראש השב״כ ואם לא אז שיעצור את זה או יעמוד לצד השב״כ. לרגב או ביטן הייתה ביקורת אז מתחו אותה, אבל אני מעריך שהשב״כ יחזיק מעמד. לכל אחד יש את התפקיד שלו וכולם חיים עם זה בשלום״.
דורי מוסיף ואומר שהביקורת הפומבית מצד השרים תואמת את העולם הפוליטי החדש. ״זה חלק מהמשחק של היום והם חייבים לקבל בולטות וחשיפה ארצית. החיים נהיו תכיניות ריאליטי והציבור מסתכל על דברים באופן הזה. נראה להם שככה זה החיים״. במשך כל ימי המשבר בהר הבית עמד עבדאללה על קשר עם גורמים בישראל וברשות הפלסטינית במטרה להשיב את המצב לקדמותו. דווח גם על שיחה עם הנשיא טראמפ והתערבות של היועץ הבכיר קושנר.
האם החלק שלקחו ארה״ב וירדן בפתרון המשבר היה שונה מבעבר?
״ירדן נתנה סולם לישראל. לישראל אין שר חוץ וזו בעיה מאוד גדולה. לפי כל המודלים, לכל ארגון יש אינטרסים שהוא מייצג ולו היה שר חוץ שאיננו גם ראש הממשלה, הוא היה מציג מלכתחילה את כל הבעיות שהתגלו רק מאוחר יותר בפני ראש הממשלה והרבה מהבעיות שעלו כאן יכולות היו להימנע. בנוגע לארה״ב״, מסכם דורי, ״הבדלנות שהיא דוגלת בה בולטת יותר. פעם היה מזכיר מדינה שכבר היה מתרוצץ ונציגים שמנסים להוביל להידברות או פיתרון אבל נראה שהם לקחו צעד אחורה״.
בעבר אמר טראמפ שקושנר הוא זה שאולי יזכה להביא את השלום למזרח התיכון ולכן גם במשבר הזה, רבים ניסו לזהות את מהלכיו מקרוב. עם תום המשבר נשמע קושנר מסכם ואומר "תראו מה קרה בעשרת הימים האחרונים. נלקחו הרבה צעדים הגיוניים, שבסופו של דבר הבעירו מעט את השטח". קושנר הוסיף וטען שבאמצעות דיאלוג הצליח הממשל האמריקאי להרגיע את המצב אך לא שכח להדגיש שאולי לא יהיה פתרון. ״זה אחד הדברים שהנשיא מבקש מאיתנו להתמקד בהם. אז אנחנו הולכים להתמקד בזה ולנסות להגיע למסקנה הנכונה בעתיד הקרוב".
