מזומנים בבית הקפה, המתנ"ס שמימן את "דון טבק". שיטת פאינה קירשנבאום
מיליון וחצי שקלים מהחברה המרכזית לפיתוח השומרון, שהשקיעה בחברת הטבק של סגנית השר, 155 אלף מחברת הפקות אירועים, טיסות מסביב לעולם לכל המשפחה וגם משכורת לבן ("אוסף חומר באינטרנט") ולשייט המדליסט מיכאל קלגנוב על עבודה שלא ביצעו. כך עבדה השיטה העבריינית שהובילה ל-10 כתבי אישום חמורים
כספים במזומן, כרטיסי טיסה לכל המשפחה, תעסוקה לבן והעברות כספיות לחשבון חברה שנרשמה על שם הבת. סגנית השר ומזכ"לית ישראל ביתנו לשעבר, פאינה קירשנבאום, נאשמת בשורה של עבירות שוחד ובעבירות קשות נוספות. כתב האישום נגדה מפרט את מה שהוגדר כ"שיטה העבריינית" שבה התנהלה בפרשות השונות. הכספים שאותם גבתה מארגונים ומעמותות שימשו לא רק אותה ואת בני משפחתה. היא דאגה בין השאר שמיכאל קלגנוב, זוכה מדליית הארד האולימפית בשייט, יקבל 77 אלף שקלים על תפקיד שלא ביצע וביקשה עוד מאות אלפי שקלים עבורו.
קירשנבאום הייתה אמונה במפלגת "ישראל ביתנו" על הכספים הקואליציוניים של המפלגה. מדובר בתקציבי מדינה, שהוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת המפלגה. היא החליטה באילו גופים תתמוך המפלגה ובכמה כסף. חלק לא מבוטל מאותם כספים, כפי שהתברר בחקירה ובכתב האישום, חזרו לקירשנבאום ולבני משפחתה.
היא נעזרה בעוזרת המקצועית שלה, ויקטוריה (ויקה) רבין בעיקר בריכוז הקשר שבין המפלגה ובין פקידי משרדי הממשלה השונים, ונתנה לה הוראות. היא האיצה בעובדי ציבור אחרים, בראשי גופים ציבוריים, במנהלי עמותות ובאנשים פרטיים לפעול יחד איתה להגשים מטרות פסולות ולהסתיר אותן. בחלק מהמקרים דרשה לקבל כספים, מוצרים או טובות הנאה אחרות ובחלק מן המקרים מקבלת בתמורה לפעולות שקשורות לתפקידה הציבורי.
מזומן בבתי קפה
בין היתר קידמה קירשנבאום את עסקיה של חברת "אברורה הפקות" שקיבלה מימון בסך של 1.3 מיליון שקלים לאירועי תרבות - ובתמורה העבירה 155 אלף שקלים לקירשנבאום ולדוד (דאוד) גודובסקי, מנהל אגף הארגון של "ישראל ביתנו".
נלי דינוביצקי, בעלת חברת ההפקות "אברורה", שהפיקה אירועי תרבות הכירה עם בן זוגה איגור ריז את קירשנבאום. הם התיידדו ובעלת החברה ביקשה מקירשנבאום ומדוד (דאוד) גודובסקי שיסייעו לה במציאת עבודות ובהפעלת קשרים ברשויות. בתמורה סוכם שקירשנבאום וגודובסקי יקבלו 10% מתקציב כל הפקה. דינוביצקי וריז אינם נאשמים בתיק.
הבכיר גודובסקי הבהיר להם שהוא בקשר עם גורמים שונים. דינוביצקי ובן זוגה זכו למימון מטעם ועדת הארבעה (גוף המורכב מנציגים של משרד התרבות ושל משרד העלייה והקליטה) ל-19 מופעים בסך מצטבר של כ-1.3 מיליון שקלים. מהכסף שהוקצה לחברת ההפקה - הוקצה מעשר לקירשנבאום ולגודובסקי - חלק במזומן, חלק לחשבון של גודובסקי. חלק מהכסף אף נמסר לקירשנבאום במזומן בבית קפה בתל אביב. בסך הכול קיבלו כאמור 155 אלף שקלים.
דינוביצקי לא הסתפקה בכך וביקשה לקדם תוכנית להפקת אירועים במולדובה ובאוקראינה בהיקף של 12 מיליון שקלים. קירשנבאום, כך מתואר בכתב האישום, ארגנה פגישה בין דינוביצקי לבין שר התיירות דאז סטס מיסז'ניקוב. התנגדות הדרג המקצועי במשרד התיירות טרפדה את הפרויקט.
מועצה אזורית השקיעה כספים בחברת טבק
במקרים אחרים שיטת השוחד מורכבת יותר: היא ודאוד גודובסקי, בכיר ב"ישראל ביתנו", דרשו שוחד מגופים שונים שפנו לסגנית השר לקבל תקציבי מדינה. השניים דרשו בתמורה כי בעד העברת התקציבים, יקצו אותם גופים לשליטתם או יעמידו לשימושם נתח משמעותי מהתקציבים שיתקבלו. השוחד התקבל במספר דרכים, שהעיקריות שבהן: קידום מטרות פרטיות של קירשנבאום או המפלגה, שהוצגו כלפי חוץ באופן מטעה כמטרות של אותן גופים. מתן שירותים בחינם למפלגת ישראל ביתנו וגם העסקת מקורבים שלה או של המפלגה.
לפני שבע שנים החליטו איגור ריז ונלי דינוביצקי - הנזכרים גם בפרשת הפסקת האירועים - לייבא סיגריות בטעמים לישראל ולשם כך להקים חברה. הם עניינו את פאינה קירשנבאום במיזם והחליטו להקים חברה בשם "ר.ק. דון טבק בע"מ" (דון טבק). על מנת לטשטש את מעורבותה של קירשנבאום בחברה, נרשמה הבעלות בה על שם ריז ועל שם בתה של קירשנבאום, רנית. סוכם שקירשנבאום תשקיע 150 אלף שקלים ובני הזוג ריז ודינוביצקי ישקיעו סכום דומה.
אלא שקירשנבאום לא הוציאה את הכסף מכיסה. היא הבהירה שהסכום יגיע מהחברה המרכזית לפיתוח השומרון, מתנ"ס מועצת מטה בנימין וחברת ברק רעות השקעות (המצויה בבעלותו של רמי כהן - מנאשמי הפרשה וממקימי מפלגת ישראל ביתנו).
גרשון מסיקה, שהיה ראש המועצה האזורית שומרון בתקופה הזו, עמד מעת לעת בקשר עם קירשנבאום. "בין קירשנבאום לבין מסיקה נקשר קשר פלילי שלפיו תעביר קירשנבאום כספים קואליציוניים בסך שלושה וחצי מיליון שקלים לחברה המרכזית לפיתוח השומרון, בעד התחייבות של המועצה להעמיד מיליון שקלים וחצי לשימוש ישראל ביתנו", כך לפי כתב האישום. קירשנבאום הפנתה את שותפיה בחברת "דון טבק" לחברה המרכזית לפיתוח השומרון כדי שזו תעביר להם כספים להשקעה. הם נפגשו עם מנכ"ל החברה לפיתוח השומרון שהסכים להעביר את הכספים בכיסוי של "הסעות" מבלי שיבוצעו הסעות.
לפני שבע שנים פנו דינוביצקי וריז לגזבר מועצת מטה בנימין כדי שידאג לכיסוי כספי ההשקעה ב"דון טבק". הם הנפיקו חשבוניות בדויות בסך כ-57 אלף שקלים על אירוע מוזיקלי ואירוע קיץ לטובת מתנ"ס מטה בנימין. במרוצת הקשר בין קירשנבאום לבין ראש המועצה האזורית שומרון, פנתה קירשנבאום לראש המועצה דאז גרשון מסיקה, מעת לעת, על מנת לוודא כי כספי השוחד עוברים בהתאם לסיכום. בין השאר פנתה אליו במקרים שהיו לדעתה עיכובים בתשלום או מחלוקות לגבי דרך והיקף התשלום.
במסגרת הסיכום עם מסיקה, הפנתה קירשנבאום את בעלי אתר "יזרוס" אל מסיקה כדי שהאתר יקבל לידו חלק מהתשלום עליו סוכם. האתר אכן קיבל 156 אלף שקלים שהוגדרו כספי שוחד. גם במקרה של מועצת מגילות בצפון ים המלח, נקבע בכתב האישום כי קירשנבאום דרשה שאתר יזרוס יקבל 236 אלף שקלים. בעסקה עם ראש המועצה מרדכי דהמן ועם הלוביסט ישראל יהושע, נקבע כי המועצה תקבל תקציבים שמקורם בכספים קואליציוניים.
טיסות לבני המשפחה
בין 2014-2010 שימש דניאל אלינסון מנכ''ל עזרא העולמית וכנשיא עמותת עזרא ארה''ב שמטרתן קיום פעילות בקרב יהודים דוברי רוסית בארה''ב וקירובם לערכי היהדות ועידודם לעלות לישראל.
אלינסון שנאשם אף הוא בפרשה, הציע לקירשנבאום כי היא תדאג לכך שעמותת עזרא תקבל תקציבים למימון פעילותן ממשרד הקליטה, ממשרד הדתות, ממוסדות לאומיים, ואף מתורמים פרטיים. והיא דרשה כתנאי לקבל שוחד - כך שסכום השווה למחצית מהתקציבים שיושגו בסיועה יעמוד לרשותה, לטובת מפלגת ישראל ביתנו.
בשנים אלו העבירו משרד הקליטה, משרד הדתות ותורמים פרטיים סך כולל של כארבעה מיליון שקלים אל עמותות עזרא. על יסוד כספים אלה שהיו נתונים לשליטתה של קירשנבאום הם שימשו למימון מטרות של מפלגת ישראל ביתנו או טובות הנאה שניתנו במישרין לקירשנבאום ולבני משפחתה. עמותות עזרא מימנו בשורה של מקרים נסיעות לחו"ל של קירשנבאום, של בעלה, של ילדיה, של אחיה ושל גיסתה.בסך מצטבר של יותר מ-40 אלף דולר. בין השאר מומנו טיסות לניו יורק לה ולבתה, נסיעה שלה ללונדון, לקייב, נסיעה של בתה למוסקבה למשפחתה לקנדה וארצות הברית ועוד. בין היתר מומנה שהות של קירשנבאום במלון "OMNI".
כמו כן מומן נופש בארה"ב ובקנדה לפאינה, לבעלה מיכאל, לבתה מיטל קירשנבאום ולבנה טמיר - שנפשו עמה. העמותה גם מימנה לקירשנבאום מחשבים, טאבלטים, אייפונים, מצלמות ועוד.
קירשנבאום לא הסתפקה בכך, פנתה לדניאל אלינסון וביקשה ממנו שיעסיק את בנה טמיר בעמותות עזרא. הוסכם שמשכורתו של טמיר קירשנבאום תמומן מאותם כספים הנתונים לשליטתה. הוא תפקד כ"מנהל פורום אינטרנטי" וקיבל ב-2014-2013 סכום של כמעט 7,000 דולר. סכום זה הופחת מכספי השוחד ששולמו לקירשנבאום.
אלינסון גם מימן סקר של "ישראל ביתנו" בחברה של ארתור פינקלשטיין בסכום של 36 אלף שקלים.
המקרה של מיכאל קלגנוב
שמה של סגנית השר לשעבר קירשנבאום נקשר כמה פעמים בכתב האישום לעולם הספורט הישראלי. כך למשל צוין בכתב האישום כי השייט מיכאל קלגנוב, שזכה באולימפיאדת סידני במדליית ארד, פנה לקירשנבאום על מנת שתסייע לו במציאת מקור פרנסה. לפי כתב האישום, סגנית השר הבטיחה לקלגנוב שתסייע לו, שכן מדובר בפעיל מרכזי של מפלגת ישראל ביתנו באזור הצפון.
מעת לעת ניהל קלגנוב שיחות עם קירשנבאום ועם מנהל אגף הארגון של המפלגה דאז גודובסקי על אודות התקדמות מאמצי החיפוש אחר מקור פרנסה עבורו, והפעיל עליהם לחץ לפתור את עניינו. כדי להשיג מקור פרנסה לקלגנוב, ובמסגרת הסיכום בדבר החזרת כסף למפלגה בדרכים יצירתיות, פנה גודובסקי בעניין זה לעמותת "איילים".
בהתאם להחלטת מייסדי העמותה מתן דהן ודני גליקסברג, כך לפי כתב האישום, שילמה "איילים" לקלגנוב תשלום חודשי בסך 7,000 שקל החל מחודש ינואר 2014 ועד נובמבר 2014 לפחות. התשלום החודשי לקלגנוב הוצדק באמצעות הסכם העסקה בינו לבין העמותה, שבמסגרתו אמור היה קלגנוב לרכז כביכול עבור העמותה את תחום הסטודנטים מחבר המדינות. ואולם, בכל התקופה שבה שילמה העמותה תשלום חודשי לקלגנוב הוא לא נדרש לעבוד וממילא לא ביצע עבודה כלשהי.
לפי הפרקליטות, במעשים המתוארים לקחו קירשנבאום וגודובסקי שוחד מעמותת "איילים" בהיקף של 77 אלף שקל בעד פעולות הקשורות בתפקידם הציבורי. עוד צוין בכתב האישום כי "במעשים אלה פעלו קירשנבאום וגודובסקי בכספי השוחד, בצוותא עם דהן וגליקסברג, במטרה להסתיר או להסוות את מקורם, את בעלי הזכויות בהם, את מיקומם ואת העובדה שהם ניתנו להם כשוחד".
תקציב לאיגוד הכדורסל
בפרשה אחרת שכונתה "איגוד הכדורסל" צוין כי עסקן הענף משה קליסקי מצוי בקשרי חברות זה שנים עם הנאשמים רמי ובתיה כהן. לאחר מינויו של אבנר קופל לתפקיד יו"ר איגוד הכדורסל, פנה קליסקי לרמי כהן בבקשה כי יגייס כספים עבור איגוד הכדורסל. בסוף 2011 עדכן כהן את קליסקי כי יש באפשרותו להסדיר תקציב עבור איגוד הכדורסל, שמקורו בכספים קואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו. כדי לקדם עניין זה, הציע כהן לתאם עבור קליסקי פגישה עם קירשנבאום.
במועד שאינו ידוע במדויק לפרקליטות, פנה כהן לקירשנבאום וביקש ממנה לפעול להעברת תקציב אל איגוד הכדורסל. במועד אחר, שאף הוא אינו ידוע במדויק, התקיימה פגישה משולשת בהשתתפות סגנית השר, כהן וקליסקי. בפגישה זו הבהירה קירשנבאום כי איגוד הכדורסל אינו נמנה עם הגופים הנתמכים, אשר יכולים לפי חוק לקבל תקציב שמקורו בכספים קואליציוניים.
לפי כתב האישום, בין הצדדים סוכם כי כדי לעקוף מגבלה זו, יאתר קליסקי פרויקט לאומי שבאמצעותו ניתן יהיה לתמוך באיגוד בעקיפין. בהמשך פנה קליסקי לקופל ואמר שיש ביכולתו לגייס מיליון שקל עבור איגוד הכדורסל, שמקורם בכספים קואליציוניים. קליסקי הוסיף שהאדם שיסדיר את העברת התקציב דורש לקבל אחוז מסוים מן התקציב שיתקבל כעמלה.
לאחר מכן נערכה פגישה במשרדי איגוד הכדורסל בתל אביב, שבה השתתפו קופל, קליסקי וכהן. בפגישה זו הציג עצמו כהן כיועץ של ישראל ביתנו וכמי שבידו להסדיר את העברת התקציב מהמפלגה וכמי שביכולתו להחליט על ניתוב תקציבי מדינה. כהן דרש לקבל בתמורה להעברת התקציב עמלה בשיעור של 20 אחוזים. קופל מצדו הבהיר כי האיגוד יהיה מוכן לשלם עמלה בשיעור של 10 אחוזים בלבד, והפגישה הסתיימה בחוסר הסכמה.
לאחר זמן קצר פנה כהן לקליסקי והודיע לו שהוא בכל זאת נאות להסדיר את העברת התקציב בסך מיליון שקל מישראל ביתנו. כהן הוסיף כי במסגרת זו יידרשו אנשי איגוד הכדורסל להיפגש עם קירשנבאום ולהציג לה את פעילות האיגוד. קליסקי הודיע לקופל שכהן הסכים להסתפק בעמלה של 10 אחוזים, ובין לבין נמצאה הדרך לעקוף, שלא כדין, את האיסור על העברת תקציב מדינה לאיגוד.
משכורת לבן טמיר
כדי לנצל את התקציב לטובת איגוד הכדורסל, סוכם בין האיגוד למכון וינגייט כי לאחר קבלת התקציב – במכון וינגייט יופסק התשלום למאמנים מהאיגוד, והם יחלו לקבל את שכרם מהמכון עד למיצוי התקציב. לפי הנחיית קירשנבאום, העוזרת שלה ויקטוריה רבין פנתה במרס 2012 אל האחראי באוצר על תפעול הסכמים קואליציוניים, וביקשה ממנו להעביר מתוך כספים אלה תמיכה למכון וינגייט בסכום של מיליון שקל. במאי באותה שנה קיבל משרד התרבות והספורט תוספת של מיליון שקל, והכסף הועבר למכון וינגייט.
בתיה כהן, בעלי חברת ב.כ עומר, הוציאה ביוני 2012 חשבונית לאיגוד הכדורסל על סך של 98,600 שקל, סכום המהווה כ-10 אחוזים מהתקציב שהתקבל באקדמיה. כנגד החשבונית משך האיגוד לטובת חברת ב.כ עומר שיק על סך של 98 אלף שקל. בתיווכו של רמי כהן, הגיעה קירשנבאום לביקור באקדמיה. ביולי 2012 הועבר התקציב למכון וינגייט, ביום שבו הופקד השיק בחשבונו של כהן.
לפי כתב האישום, "במעשים המתוארים עשה כהן פעולות בכספי השוחד בהיקף של 98 אלף שקל, ועשה פעולות ברכש אשר שימש לביצוע עבירה או איפשרה את ביצועה בהיקף של מיליון שקל. קירשנבאום עשתה מעשה של מרמה והפרת אמונים, בכך שפעלה להעביר תקציב לאיגוד הכדורסל, בדרך עקיפה, ובידיעה שהעברה זו תיטיב עם כהן, שלה יש מערכת יחסים ממונית עמו".
בכתב האישום אף צוין כי קירנשבאום פנתה לכהן בבקשה שיעסיק את בנה טמיר בעת שהבן היה חייל בשירות סדיר. בהמשך הסדיר כהן את העסקתו של הבן בחברת ב.כ עומר בתור אוסף חומר באינטרנט. החל מחודש דצמבר 2012 ועד לחודש יוני 2013 שילמה חברת ב.כ עומר לטמיר קירשנבאום שכר חודשי בסך מצטבר של 27,850 שקל, על אף שהוא מעולה לא הגיע למשרדי החברה ולא פגש את בני הזוג כהן לצורכי עבודתו. עבודתו התמצתה בשליחת קישורים לכתבות.
פרשה נוספת בכתב האישום נקשרה לאיגוד הכדוריד. בפרשה זו צוין כי באמצעות קשריו בתחום הספורט, החל העסקן קליסקי לבצע פעולות יחסי ציבור לטובת קירשנבאום. הוא פעל לכך שהיא תזומן כנציגה רשמית מטעם המדינה לאירועי ספורט מרכזיים בעלי חשיפה תקשורתית רחבה. קליסקי פנה לקירשנבאום בבקשה כי היא תסייע לו במציאת עבודה או בקישורו לפרויקטים שבהם יוכל לשמש כיועץ.
מרמה בהעברת כספים לאיגוד הכדוריד
במועד שאינו ידוע לפרקליטות, פנה קליסקי ליו"ר איגוד הכדוריד דורון שמחי, והציע לו שהאיגוד יתקשר עם חברה שבבעלותו למתן שירותי מיתוג, שיווק ופרסום. שמחי סירב להצעה. בהמשך פנה קליסקי לחבר אחר באיגוד הכדוריד ואמר לו שהוא יכול להסדיר העברת תקציב בסך של חצי מיליון שקל לאיגוד דרך מפלגת ישראל ביתנו.
לאחר מכן נפגש קליסקי שוב עם שמחי. בפגישה זו אמר קליסקי לשמחי שבאמצעות קשריו עם קירשנבאום בכוחו לגייס כסף עבור איגוד הכדוריד, ואמר לשמחי כי הוא יכול להפגיש אותו עמה. קליסקי אף הבהיר לשמחי כי הוא יפעל מול קירשנבאום אך ורק אם תובטח לו תמורה כספית. קליסקי ושמחי סיכמו ביניהם שככל שהתקציב שיתקבל מקירשנבאום לא יפחת מחצי מיליון שקל, אזי קליסקי יקבל עמלה בשיעור של 20 אחוזים מהתקציב שיתקבל.
קליסקי פנה לקירשנבאום ועדכן אותה על אודות הרצון של איגוד הכדוריד לגייס כספים. במעמד זה הזכיר קליסקי לקירשנבאום את הבטחתה לסייע לו במציאת עבודה. קירשנבאום, כך לפי כתב האישום, הסכימה לקדם את העניין וביקשה מקליסקי לתאם לה פגישת היכרות עם שמחי. קירשנבאום ושמחי נפגשו, ובמהלך הפגישה הציג לה היו"ר את פעילות האיגוד וביקש ממנה להעביר לאיגוד תקציב בסך של חצי מיליון שקל.
לאחר פרק זמן מסוים, יצרה העוזרת המקצועית רבין עם שמחי והודיעה לו כי קירשנבאום החליטה להעביר תקציב בסך חצי מיליון שקל לאיגוד הכדוריד. גם הפעם, כמו במקרה של איגוד הכדורסל, הוצע שהתקציב יועבר בעקיפין דרך מכון וינגייט. בהמשך לכך תיאם שמחי מול מכון וינגייט כי ספקים של איגוד הכדוריד יפנו חשבוניות שיצאו אל האיגוד לעבר מכון וינגייט.
רבין פנתה לפי הנחיית קירשנבאום אל נציג האוצר שאחראי על הכספים הקואליציוניים, וביקשה ממנו להעביר סך של חצי מיליון שקל מתוך הכספים המצויים בשליטת ישראל ביתנו כתמיכה למכון וינגייט. בדצמבר 2012 אושרה העברת התמיכה למכון וינגייט. בינואר 2013 הוציא קליסקי חשבונית למכון וינגייט על סך של 188 אלף שקל. החשבונית הוצגה, באופן כוזב, ככזו שמוצאת בעקבות "מיתוג/שיווק כדוריד 2013". בהמשך התקבל בחשבונו של קליסקי הסך האמור.
לפי הפרקליטות, "במעשים המתוארים עשתה קירשנבאום מעשה של מרמה והפרת אמונים, בכך שפעלה להעביר תקציב לאיגוד הכדוריד, שלא כדין, בדרך עקיפה, על פי בקשתו של קליסקי מקורבה ובידיעה שהוא ייהנה מהעברת התקציב הזו באופן אישי".
לפנייה לכתב/ת 
