כוסות הפלסטיק ייעלמו מפארק הירקון? כך נשמור על הופעה נקייה
הופעות הענק מחו"ל שנחתו הקיץ בארץ השאירו אחריהן אלפי מעריצים מרוצים אבל גם כמויות ענק של פסולת חד-פעמית. איך אפשר ליהנות מפסטיבל או הופעה בלי לפגוע בסביבה, וכיצד מנסים מפיקי ההופעות בתל אביב להגן קצת יותר על כדור הארץ?
השנה התברכנו בקיץ מלא בהופעות של אמנים גדולים מחו"ל. אולי יצא לכם כבר למצוא את עצמכם בין עשרות אלפי האנשים שעושים את דרכם החוצה מההופעה, נאחזים בתחושת ההתעלות של ההדרן האחרון, ואז אתם מביטים מטה ומבחינים שהדשא או הרצפה עמוסים במספר עצום של כוסות פלסטיק חד-פעמיות שבורות ורמוסות, משהו שמזכיר מפעל כוסות פלסטיק אחרי שהופצץ מהאוויר.
הופעות ופסטיבלים מוזיקליים גדולים עלולים לגרום לנזק רב לסביבה. למשך ערב אחד או מספר מוגבל של ימים, אזור תחום מתפקד למעשה כסוג של עיר קטנה, משרת עשרות אלפי אנשים ומייצר פסולת בהתאם. בין היתר, באירוע כזה נעשה שימוש בכמות גדולה של כלים חד-פעמיים, ובעיקר בכוסות פלסטיק רבות שבהן מוגשת שתייה קלה או אלכוהולית.
"כוס פלסטיק היא בדרך כלל דקה, והיא חומר גלם נחות לתעשיית המיחזור. אף מפעל מיחזור לא ייקח כוס פלסטיק וימחזר אותה", מסבירה פרופ' אופירה אילון, ראשת החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה וראשת תחום סביבה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. וכך, מרבד כוסות הפלסטיק מההופעה מוצא את דרכו למטמנות האשפה - שם הוא יישאר כמעט לנצח. "בגדול, הכוסות האלה לא יתפרקו. הן יכולות להתפורר, הן יכולות להידחס, אבל הן יישארו שם - אין להן לֵמה להתפרק ואין מה שיפרק אותן".
לנוכח המציאות הקשה הזו, בחו"ל הולכת וגוברת בשנים האחרונות המודעות לנושא פסולת הפלסטיק בהופעות ובפסטיבלים, וכך ניתן למצוא אמנים, מארגני פסטיבלים ומפיקים שנוקטים בצעדים ממשיים לצמצום ההשפעה הסביבתית שלהם. גם בארץ נעשים צעדים ראשונים בכיוון, אך הדרך עוד ארוכה.
שתייה חינם תמורת כוס ריקה
פסטיבל גלסטנבורי הוא אחד מפסטיבלי המוזיקה הגדולים והוותיקים באנגליה, שאליו מגיעים כ-175 אלף איש מדי שנה. לאחרונה, אסרה הפקת הפסטיבל על מוכרי המזון להגיש אוכל בכלים או בסכו"ם שעשויים מפלסטיק, והמארגנים מקפידים לא להשתמש בשקיות פלסטיק ולייצר לפחות חלק מהאנרגיה הנדרשת לקיום הפסטיבל באמצעות פאנלים סולאריים.
במקביל, גם האמנים לא יושבים בחיבוק ידיים. הזמר ג'ק ג'ונסון פעל להפסקה מוחלטת של שימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים בכל סיבובי ההופעות שלו, ופועל לקידום נושאים סביבתיים בקהילת המוזיקאים. אמנים מוכרים אחרים אף מדברים על הנושא ישירות עם הקהל שמגיע להופעותיהם. פסטיבלים מסוימים אוסרים לחלוטין על השימוש בכלי פלסטיק. כך לדוגמה, פסטיבל פיקאת'ון,
שנערך לאחרונה באורגון שבארה"ב והשתתפו בו בין היתר גם A-WA הישראליות, מציע בירה למכירה אך ורק בכוסות פלדת אל-חלד שנמכרות במקום.
"פסטיבלים באופן כללי זה לא דבר נקי כל כך, אבל אנחנו מקפידים מאוד", אומר אסף בן דוד, מנהל פסטיבל המוזיקה העצמאית "אינדינגב" שמתקיים מדי שנה באתר המורשת הלאומי מצפה גבולות שבנגב. "אנחנו מתמרצים את בעלי דוכני האוכל להביא כלים רב-פעמיים ולא חד-פעמיים. מעבר לכך, רוב הפסטיבל מבוסס על אנשים מהאזור. מצפה גבולות הוא אתר לשימור ואזור שכולם מכירים מילדות. אנחנו לוקחים חלק פעיל לאורך כל השנה בתחזוקה ובשימור של האתר, שהוא המצפה הראשון בנגב ואחד מאתרי המורשת המרכזיים בארץ. חוץ מזה, אנחנו דואגים לכל הניקיון בעצמנו, לא רק של הפסטיבל עצמו, אלא גם בסביבתו, ולרוב משאירים את השטח נקי יותר מאיך שקיבלנו אותו".
בן דוד מפרט לגבי הפעולות שנוקטים בהפקת הפסטיבל כדי לגרום למשתתפים להשתתף במאמצי הניקיון. "אנחנו נותנים לכל באי הפסטיבל שקיות זבל, כדי שישמרו על הניקיון בעצמם, וגם במהלך סוף השבוע עוברים במתחם הקמפינג אנשים שמעודדים את הקהל לקחת חלק ולעזור. אנחנו נותנים גם תמריצים לקהל לשמור על הניקיון ועל הסדר בזמן הפסטיבל - מי שאוסף כוסות בירה ריקות, סיגריות וכדומה בכמות מסוימת זוכה לשתייה חינם. זה תמריץ שעובד ממש טוב".
גני יהושע: נבקש מהזכיין לעבור לכוסות מתכלות
מי שנכח בפארק הירקון באחת מהופעות הענק הקיץ לא יכול היה להתעלם ממרבדי כוסות הפלסטיק החד-פעמיות שכיסו את את מתחם ההופעה לאחר שזו הסתיימה. החברה שמפיקה רבות מההופעות הגדולות בפארק הירקון היא "בלוסטון גרופ", שהפיקה בין היתר את ההופעות של גאנז אנד רוזס, בריטני ספירס ואירוסמית'. "אנחנו לא מגישים את השתייה בהופעות, אז זה לא באחריותנו", אומר גיא בסר, בעלי החברה. "הנושא של ההגשה בכוסות תלוי רק בזכיינים עצמם, וקשה לנו להשפיע עליהם. כל הפארק הוא תחת זיכיון אחד, וכשיש מופע שם, מקבלים איתו את הזכיינים", הוא מסביר.
מחברת גני יהושע נמסר בתגובה: "מאחר והכוסות האלה מאושרות על פי חוק, כלומר - המדינה מאפשרת להשתמש בכוסות האלה, משפטית אנחנו לא יכולים לקבוע לזכיין באילו כוסות להשתמש. עם זאת, אנחנו נפנה לזכיין בפנייה מיוחדת של הנהלת גני יהושע ונבקש ממנו להחליף את כוסות הפלסטיק הלא מתכלות בכוסות מתכלות. גני יהושע היא חברה ששומרת על איכות הסביבה ואינה עוד מקום כשאר המקומות, אלא מקום ירוק ופתוח. מנכ"ל גני יהושע יפנה לזכיין ואנחנו מקווים שהוא יענה ויסכים".
עם זאת, כוסות הפלסטיק אינן הגורם היחיד שעלול לפגוע בסביבה בהופעות ענק כאלה. בין היתר, אירועים כאלה יכולים לגרום לזיהום אוויר מתחבורה, בשל השימוש הנרחב ברכבים פרטיים לצורך ההגעה אל האירוע ובחזרה ממנו. תחומים אחרים הם תחום הטיפול בפסולת ובמים, וייצור אנרגיה. בתחומים אלה התמונה בפארק חיובית יותר: "יש לנו פחי מיחזור, במיוחד בכניסות - כשהקהל נכנס הוא צריך לזרוק את הפחיות, כי אסור להכניס אותן פנימה", מסביר בסר. "בנוסף, בשירותים אנחנו משתמשים במיחזוריות של מים – מתקן שממחזר את המים של השירותים לשימוש נוסף בשירותים. לגבי התחבורה, אנחנו עובדים המון עם חברת 'פאנזון', שמארגנת תחבורה שיתופית אל ההופעה וממנה. כמובן שאנחנו מעודדים תחבורה ציבורית בכל דרך אפשרית, ומיקומי ההופעות שלנו נגישים לתחבורה ציבורית תמיד". עם זאת יש לציין כי הופעות שמתקיימות במוצאי שבת לעתים מתחילות לפני תחילת פעילות התחבורה הציבורית.
גם ב"אינדינגב" מקדישים תשומת לב מיוחדת לטיפול בפסולת ובמים. "יש לנו תאי מיחזור שאנחנו מפעילים בעצמנו בזמן הפסטיבל", אומר אסף בן דוד, מנהל הפסטיבל. "אנחנו מקפידים מאוד להפריד בין סוגי הפסולת השונים בזמן הפסטיבל, ואחריו כמובן פועלים לשלוח את הפסולת לאתרי מיחזור. יותר מזה, אנחנו בונים כל שנה מערכת מים מאפס, שנוגעת לכל הביוב, כי הפסטיבל הזה הוא בעצם באמצע המדבר. אנחנו דואגים לאכסן את השפכים ואחר כך להוביל אותם לאתרים מוגדרים של המועצה. יש עשרות אנשים שמתעסקים בכל התחום הסביבתי גם לפני הפסטיבל וגם בזמן הפסטיבל".
קוד סביבתי להופעות
המודעות לבעיית הפסולת בהופעות כבר מקודמת בחו"ל על ידי האמנים עצמם, והדבר לא פסח גם על האמנים שמבקרים בישראל – אם כי המסר הסביבתי שלהם נשאר בינתיים בעיקר מאחורי הקלעים. בסר מספר מניסיונו עם האמנים שהביא ארצה: "להקות רבות מתייחסות לנושא השמירה על הסביבה. פעמים רבות הן מבקשות פחי מיחזור ליד האוהלים, וחשוב להן השימוש מאחורי הקלעים בכוסות חד-פעמיות מתכלות ובתאורה שהרבה ממנה סולארית. יש כל מיני דרישות של להקות שיש להן מודעות גדולה לנושא".
ומה קורה אצל אמנים ישראליים? "לצערי איננו מתייחסים לנושא הזה כלל", אומר שאנן סטריט, סולן להקת "הדג נחש". "אנחנו מודעים לחשיבותו אבל טרם פעלנו בכיוון, בוודאי שלא בצורה שיטתית. בזמנו, בימי 'פסטיבל בשקל', נהגנו לבנות תפאורה לבמות הפסטיבל מחומרים ממוחזרים. אבל לפי דעתי, נכון יהיה לנסח קוד סביבתי - ובו התייחסות לנושאי המיחזור והתחבורה, שעל פיו יעבדו בעתיד מפיקי הפסטיבלים הגדולים".
אם כן, נראה שהשינוי כבר התחיל, בצעדים קטנים. המודעות לנזקים הסביבתיים של הפסטיבלים וההופעות הגדולות גדלה לאטה, במקביל למודעות לפתרונות האפשריים שיכולים לצמצם את הנזקים הללו. ואולי יש גם משהו שהמדינה יכולה לעשות בנושא. "בצרפת יצאה חקיקה שלפיה החל משנת 2020 לא יהיה שימוש בכלים חד-פעמיים במדינה", מספרת פרופ' אילון. "זו חתיכת אמירה. אני לא יודעת מה היה הבסיס הכלכלי-סביבתי שהביא את הצרפתים לקבל על עצמם כזאת חקיקה, אבל זה לא נבחן פה בארץ. יכול להיות שזה צריך להיות הפתרון - לאסור באופן גורף שימוש בכלים חד-פעמיים".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
