"קורא לקהל הישראלי לקחת חלק"

בשיתוף המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

לפני שנתיים הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי תנועת החרם נגד ישראל (BDS) היא איום אסטרטגי על המדינה. על מנת להיאבק בתנועה, שנוסדה רשמית ב-2005. את האחריות להקמת המשרד קיבל השר גלעד ארדן שגייס לתפקיד המנכ"לית את תא"ל במיל. סימה ואקנין גיל. בניגוד לשנים עברו, קיבל המשרד תקנים משמעותיים ותקציבים משמעותיים, המאפשרים לו לפעול בשיא הכוח כנגד תנועת ה-BDS.

"האידיאולוגיה של התנועה היא התנגדות מוחלטת לקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל", אומר צחי גבריאלי, ראש המערכה נגד הדה-לגיטימציה והמשנה למנכ"ל במשרד. אחרי שנים בתפקידים שונים בממשלה, בין היתר כעוזרו האישי של אהוד אולמרט וכיועצו של בנימין נתניהו בתקופת כהונתם כראש ממשלה, גבריאלי לקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים לטובת עולם הסטארט-אפים, אך נקרא שוב לדגל כדי להקים גוף בתוך המשרד בשם "המערכה". 

מדובר בקבוצה יזמית של אנשים ממגוון תחומים, בהם משפטנים, כלכלנים, אנשי אסטרטגיה ואנשי ניו מדיה. "מכנים אותנו 'סטארט-אפ ממשלתי' ויש בזה משהו, זהו גוף שמדבר בשפה אזרחית. מטרתנו היא להתעורר וללכת לישון עם נושא הדה-לגיטימציה וה- BDS. אנחנו מפתחים תשתיות מחקר, עוקבים אחרי מגמות החרם ומנהלים סדרה של פעילויות, בין אם חשאיות ובין אם גלויות", מספר גבריאלי.

בין הפרויקטים שהושקו ביוזמת המשרד הם קמפיין 4IL, במסגרתו פותחו ערכות הנעה לפעילים הרוצים לתמוך בישראל, ומיזם Act IL,

אפליקציה פרי יוזמתם של ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית IAC והמרכז הבינתחומי בהרצליה, ליצירת קהילה תומכת ישראל עם כבר למעלה מעשרת אלפים משתמשים רשומים. "הגישה שלנו היא שאנחנו לא מגיבים יותר, אנחנו במצב התקפי ולא מתביישים להגיד את זה", הוא אומר.

אל קמפיין ה-BDS גבריאלי מתייחס במונח "מכונת כביסה". לטענתו, התנועה פועלת כגוף הקורא לדה-לגיטימציה של ישראל במסווה של ארגון זכויות אדם. "אף אחד לא מדבר בתנועת ה-BDS על שלום או על מדינה דו-לאומית. הם לא מקבלים את הרעיון שארץ ישראל היא מדינה יהודית. כיוון

שאי אפשר לסחוף את ההמון הצעיר והליברלי ב-2017 עם הגישה הזאת, נולד מסר מתחכם. הם לא מדברים על חיסולה של ישראל בפומבי, אלא על זכויות הפלסטינים. הדרך היחידה לעשות זאת לטענתם היא על ידי החרמת ישראל, אם באמצעות משיכת השקעות, סנקציות כלכליות וכיוצא בזה".

התנועה מבוססת למעשה על החרם על שלטון האפרטהיייד בדרום אפריקה, שמבחינת התנועה הייתה מוצלחת ויעילה.

"ההשוואה הזאת מופרכת מיסודה. אפילו גורמים דרום אפריקאיים נעלבים מזה שמשתמשים במונח 'אפרטהייד' שכל-כך נטוע בתרבות שלהם. הם מכירים את מה שקורה בישראל ואומרים שזה אפילו לא קרוב. הם לא מבינים למה משתמשים בו ומכתימים את האפרטהייד שבשבילם הוא מאוד משמעותי".

מלבד הקריאה לחרמות תרבותיים, כלכליים ואקדמיים, תנועת ה-BDS פועלת במישור מדאיג נוסף – ניסיונות להשחרת ישראל בקרב יהדות העולם. "מספרים להם שישראל היא כבר לא ישראל שהם מכירים, הבית היהודי של סבא וסבתא שהיו שמים מטבע בקופת הצדקה. אומרים להם שישראל שינתה את פניה והם לא יכולים להתחבר אליה רגשית וערכית", אומר גבריאלי.

ולמרות זאת, נראה כי בשנתיים האחרונות מעמדה של תנועת ה-BDS מתחילה להתערער ולהפוך למוקצה. בארצות הברית מגמת ההיחלשות הזו ניכרת בעיקר בחקיקה: עד היום 22 מדינות בארצות-הברית חתמו על חוק דרקוני שאוסר על אפליה כנגד ישראל;

באירופה קולם של פוליטיקאים וראשי ממשלות רבים נשמעים בשנה האחרונה, בין היתר, קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל שטענה כי תנועת ה-BDS היא אנטישמית, וראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, שהכריזה גם היא כי ה-BDS הוא קמפיין אנטישמי נגד ישראל וכי היא תאמץ את ההגדרות החדשות של אנטישמיות שהתקבלו על ידי הארגון הבינלאומי להנצחת השואה.

תנועת ה-BDS נחלשת גם בגזרה התרבותית: רק לפני חודש הגיעו רדיוהד להופעה בארץ לאחר ניסיונות עיקשים לשכנע אותם שלא להופיע בישראל. "קאדר מפואר של אמנים הגיע לכאן השנה. כל אחד מהם מקבל מכתב ופנייה אישית מאחד מראשי החרם התרבותי, רוג'ר ווטרס, קן לואץ' או אליס ווקר, והם דוחים אותם", מציין גבריאלי.

יחד עם זאת, הוא מדגיש כי יש עוד עבודה רבה במיגור הדה-לגיטימציה, שהוא נושא יותר מורכב מהחרם, כיוון שהוא מאיים לחלחל באופן יותר עמוק. גבריאלי מעודד ישראלים להצטרף למערכה ולהיות פעילים במאבק: "הישראלים צריכים להגיב לא רק שיורים טילים פיזיים, אלא גם כשיורים טילי שנאה. אני קורא לקהל הישראלי שמרגיש מחויב לקחת חלק".

בשיתוף המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה