שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הפסלים הבוערים של אמריקה
    המהומות של ווירג'יניה פרצו בעקבות הסרת פסל של גיבור הקונפדרציה וחשפו פצע עמוק בחברה האמריקאית. מה באמת עומד מאחורי המחלוקת הגדולה של ארה"ב?

    לפני הבחירות האחרונות של ארה"ב, נראה שהכל מסביב בער. בכל רגע היה עוד טוויסט בעלילה, עוד סיפור חם ועוד פרק חדש שנראה היה שישנה את התמונה. טעינו לחשוב שהשקט היחסי והמוכר כל כך של ארבע שנות נשיאות יבוא עלינו לטובה ועד 'העונה הבאה', נסתפק במיני סדרה בסגנון ביטוח בריאות, מיסים או חומה. אבל זו הייתה טעות שנולדה פשוט כי, כנראה, לא ממש יכולנו לשרטט את הקווים לכהונתו של הנשיא דונלד טראמפ., ואולי זה היה כי לא ממש ידענו באמת אילו נושאים טעונים בקרב האומה האמריקאית יצופו להם במהלך התקופה הזו.

     

    על הפסלים וסמלי הקונפדרציה שמענו? סביר להניח שלא, ואם היינו צריכים לנחש מהן 10, אפילו עשרים הסיבות שעלולות לעורר מהומות באמריקה, ספק אם היינו מצביעים על זו.

    נכון לכתיבת שורות אלו (כי לכו תדעו איפה תתלקח הדליקה הבאה) הבעיה החמה של אמריקאה היא הדיון בנוגע לסמלי הקונפדרציה. לא רק בדרום, גם במקומות כמו אל. איי או ניו יורק. רק בסוף השבוע האחרון נעצר די ג'יי ממנהטן בחשד שהצית דירה שבחלונה נתלה דגל הקונפדרציה.

     

    בשבוע שעבר המהומות בשארלוטסוויל, ווירג'יניה, פרצו אחרי הסרת הפסל של האלוף רוברט אי. לי. במקביל גם בלקסינגטון קאנטאקי, זירז ראש העיר את הסרת כמה מהפסלים, בולטימור מיהרה להסיר כמה מפסליה ובצפון קרולינה כמה פעילי מחאה הסירו בכוח פסל שהוקדש לחיילי הקונפדרציה.

     

    מה קרה שלאמריקאים לפתע כל כך לא נעים להביט בפסלים וסמלים שסובבים אותם מאות שנים?

     

    מומחים מסבירים שהמהומה האחרונה התחילה ברצח ההמוני של שנת 2015 כשפעיל התנועה לעליונות הגזע הלבן white supremacist נכנס ערב בהיר אחד לכנסיה של שחורים בצ'לסטון דרום קרולינה והרג תשעה חברים בכנסיה שהגיע לשיעור דת.

    בהמשך נראה הרוצח בתמונות עם שלל פסלי קונפדרציה, שמסמלים עבור רבים את העבדות ואת ההפרדה בין שחורים ולבנים באמריקה, היסטוריה מכאיבה ופוגענית עבור רבים כל כך.

     

    הסרת הפסל במרילנד.  (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    הסרת הפסל במרילנד. (צילום: רויטרס)

     

    אותן תמונות וגאווה לבנה שהובילו את הרוצח לכנסיה, העלו ויכוח בעיר האם יש להסיר את אותם פסלים וסמלים שטומנים בחובם כל כך הרבה כאב ופחד.

    אחרי שנים ארוכות בהן התנופף לו בגאווה דגל הקונפדרציה ברחבי דרום קרולינה, הסכימו במדינה, באופן רשמי, להסיר את הדגל לאלתר.

    מאז, בערים רבות, בעיקר בדרום בערים רבות עלה הדיון שרק הלך והעמיק. הטענות היו כי הקונפדרציה נלחמה לשמר את העבדות של השחורים באמריקה ושל העליונות הלבנה. לכן, קראו, אסור שבארה"ב של שנות האלפיים יכבדו או ינציחו זכרונות כואבים שכאלו.

     

    מנגד, טוענים מבקרים שאותם סמלים ופסלים נועדו להנציח את גאוות הדרום, לא להנציח ולעודד פרו-עבדות. הטענה היא שהסרת אותם סמלים ופסלים מוחקת בלא צדק נתחים משמעותיים מההיסטוריה האמריקאית, שמורכבת הרבה יותר מהזווית של העבדות באמריקה.

    הנשיא, שכנראה שותף לדעה הזו, טען באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת במגדל טראמפ בשבוע שעבר, וגם מעל חשבון הטוויטר שלו, שמדובר בגחמה "מטופשת". "אתם חייבים לשאול את עצמכם", טען, "היכן זה נגמר?"

     

    רבים תהו והתווכחו. ויכוחים שעד כה היו מקומיים, התפשטו ברחבי אמריקה. מה בדיוק הייתה המהות של הקונפדרציה? עבור מה נלחמה ואם היא הנציחה עבדות ונלחמה לשמר את העליונות הלבנה, האם הסמלים והפסלים של בכירה מעודדים ומלבים את תקוותם ופועלם של חברי התנועה לעליונות הגזע הלבן באמריקה של 2017?

     

    אחד המומחים כתב השבוע באתר ווקס, כי אין ספק שהקונפדרציה מאז ומעולם קידשה את העליונות הלבנה, וכך גם הסמלים המוקדשים לה. רק עכשיו, הוא טוען, אמריקה מתחילה להתמודד עם העובדות הללו. "האמריקאים מפחדים לראות את אמריקה הופכת יותר ויותר חומה", טענה אחת הפרשניות של MSNBC כשהיא מתארת את השיחות שלה עם המתנגדים להורדת הסמלים.

     

    "אתם חייבים לשאול את עצמכם: היכן זה נגמר?". טראמפ במסיבת העיתונאים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    "אתם חייבים לשאול את עצמכם: היכן זה נגמר?". טראמפ במסיבת העיתונאים(צילום: רויטרס)

     

    רבים עלולים לחשוב שמדובר בשאלה שהתשובה עליה פשוטה. אם המסר של אותם סמלים הוא חוסר שווין, ואמריקה מעניקה שוויון מלא לתושביה, הרי שלסמלים הללו אין מקום בנוף המקומי. אבל הויכוח הוכיח שמדובר בבעיה מורכבת, שנוגעת בדיוק בנושאים שמפריעים בימים אלו לאמריקאים רבים, כאלו שגם במידה רבה, הובילו לבחירה בנשיא ה-45 של ארה"ב.

     

    בבדיקה שנערכה, נמצא כי ישנם לפחות 1500 מקומות ציבוריים או סמלים שקרויים על שם הקונפדרציה ואנשיה. לא בטוח ששמענו על זה, אבל ממש לפני

    מהומות הורדת הפסל בווירג'יניה, הייתה גם מהומה בניו אורלינס, סביב הסרת ארבע אנדרטאות קונפדרציה.  "אלו אינם רק זכרונות תמימים של היסטוריה. המונומנטים הללו מציינים התעלמות משעבוד, ממוות, מטרור" אמר אז ראש עיריית ניו אורלינס. "ייתכן שהיו אלו לוחמים, אבל במקרה הזה, הם לא היו פטריוטים". בתגובה אגב, כתב אז נציג רפובליקני ממיסיסיפ שמי שקורע את סמלי הקונפדרציה, ראוי שיעבור לינץ'.

     

    זו גם אחת הסיבות שבמהומות האחרונות צעקו המפגינים מתנועות השנאה כמו הנאצים, והתנועה לעליונות הגזע הלבן 'לא תחליפו אותנו'. “you will not replace us” .הם טוענים שלא ניתן למחוק את ההיסטוריה של הלבנים ושמחוקקים לא יכולים להחליט החלטות שכאלו ולצאת מזה מבלי לשאת במחיר.

     

    בשארלוטסוויל, ישנן תכניות להסיר כמה סמלים נוספים, אחרי שכמה שמות של פארקים כבר הוחלפו,אך כעת ממתינים להכרעת בית משפט בנושא.

    חשוב לציין שמרבית הלבנים באמריקה לא מאמינים שהסרת אותם סמלים פוגעת בכבוד ההיסטוריה הלבנה של אמריקה. למעשה, רבים מאותם פסלים, ידוע שנבנו בתקופת המלחמה לזכויות השחורים כתגובת נגד למאבק לשיווין בדרום.

     

    נאצים בשמי ווירג'ניה.  ()
    נאצים בשמי ווירג'ניה.

     

    הפסלים אינם הולכים להריסה, ברוב המקרים, הם מגיעים למוזיאונים שונים ונשמרים בקפידה, לעיתים הם גם נמכרים לאנשים פרטיים.

    מומחים דיברו השבוע על המהות האמיתית של המלחמה הקשה שראינו בשבוע האחרון באמריקה סביב אותם סמלים. הם טוענים שהקונפדרציה הייתה ללא ספק מעוזם של לבנים שראו עצמם עליונים ושימרו את העבדות של השחורים באמריקה בכל מחיר. המלחמה, הם טוענים, היא על מה בעצם הייתה מלחמת האזרחים. האם היא הייתה על זכויות של המדינות השונות באמריקה או שמא הייתה למעשה על עבדות וזכויות אדם.

    ההיסטוריה, טענו, מוכיחה שהמלחמה הגדולה של אזרחי אמריקה  הייתה, מצד הקונפדרציה, לשימור העליונות הלבנה. לא במקרה הקו קלוקס קלאן, אימץ את דגל הקונפדרציה, כאשר הנשיא טרומן נשבע להילחם לזכויות ושוויון.

     

    ישנם גם פרשנים שטוענים שדגל הקונפדרציה, הפך עם השנים לסמל שדרכו 'קורצים', אנשי הציבור לציבור בנוגע לאמונותיהם ולמורשת שבשביליה הם רוצים לצעוד.

    אחרי השבוע שעבר, הקריצות הפכו לעובדות בשטח ונראה שמתגבשת קהילה גדולה וגאה של עליונות הגזע. למרות הגינוי הרשמי של טראמפ, ביותר מהזדמנות אחת, של כל תנועה שקוראת לחוסר שיוויןן, הטענה היא שהיה זה הוא שירה את יריית הפתיחה לכל אותם ארגונים שמרגישים עכשיו, בטוח מתמיד, לחשוף את הגזענות ואת המטרות שלמענן נלחמים, עד כה, מתחת לפני השטח, שנתן להם את הקול אחרי ששנים הרגישו שהשווין באמריקה הותיר אותם מאחור.

     

    סוציולוגים הסבירו שרבים מהם מאמינים שהשיוויון של נשים, שחורים, מהגרים ועוד קבוצות שונות באמריקה, נגס בנתח שלהם, וזו הסיבה שאינם מרוויחים מספיק ומוערכים מספיק במדינה שלהם. רובין דיאנג'לו, מאוניברסיטת ווסטפילד, חקרה את הנושא וכתב עוד ב-2011, שהולכת ומתחזקת תופעה שנקראת 'שבירות לבנה' באמריק. "רבים מהאמריקאים חיים באיזורים שברובם לבנים ומאבדים את היכולת לסובלנות כלפי האחר. לכן, השבירות הלבנה הזו גורמת לכל נוכחות בין גזעית להפוך לבלתי נסבלת כמעט. כל פעולה כנגד, מחזירה להם את תחושת השליטה".

     

    דיאנג'לו טענה שישנם מספר טריגרים שמעוררים פעולת נגד של אנשים בעלי 'שבירות לבנה'. ביניהם שחורים בעמדת שליטה, תנועות שנלחמות עבור שחורים או עליה של מנהיגים שתומכים בדעותיהם.

     

    ומה קורה באמריקה של היום? רבים מהם ראו איך נשיא שחור נבחר לשתי כהונות בבית הלבן, הם שמעו על הדמוגרפיה המתחדשת של ארה"ב לפיה בעוד כמה שנים הרוב באמריקה לא יהיה לבן, הם רואים את המלחמה לשיוויון והם רואים את הסמלים שייצגו את העליונות שלהם והגאווה המקומית שלהם נרמסים ובזויים. כל אלו מחזקים את כל האמונות הישנות הללו, וקשורים באותם 'טריגרים' שסימנה דיאנג'לו.

     

    בעוד יותר ויותר ערים ומדינות באמריקה מאתרות פסלים וסמלים להסיר, נשאלת השאלה, האם יש פעולות אחרות שכדאי לבחור בכדי לטפל בפצע העמוק של אמריקה

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים