שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מורים בעד הרפורמה: "התלמידים לא יודעים לדבר אנגלית"
    התוכנית החדשה ללימודי אנגלית זוכה לתגובות חיוביות מצד אנשי הוראה: "מה שהיה עד עכשיו עם הבגרות בעל פה זה מחדל". אך יש להם גם ביקורת: "אנחנו אלה שצריכים ליישם את התוכנית, מוזר ששמענו עליה דרך התקשורת"

     

    השר בנט מציג את הרפורמה באנגלית    (צילום: אבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שר החינוך נפתלי בנט השיק אתמול (ד') את התוכנית החדשה ללימודי האנגלית - Give Me Five. במסגרת תוכנית זו תשים מערכת החינוך דגש רב על אנגלית מדוברת. מורים לאנגלית מברכים על התוכנית החדשה, אך טוענים: "שמענו על זה דרך התקשורת".

     

    במערכת החינוך בישראל מתחילים ללמוד אנגלית באופן רשמי בכיתה ד'. התוכנית החדשה מתחילה גם היא מגיל זה, ותלמידי היסודי ייהנו מספריות אנגלית שיוקמו בבתי הספר. במסגרת התוכנית תבוצע הבגרות בעל פה בסקייפ או באופן מתוקשב אחר, תלמידי התיכון יזכו לקורס באנגלית מדוברת, ובכיתה ז' תתווסף שעת לימוד.

    דגש על אנגלית מדוברת. השר בנט ומנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב במסיבת העיתונאים לרגל השקת התוכנית (צילום: שאול גולן)
    דגש על אנגלית מדוברת. השר בנט ומנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב במסיבת העיתונאים לרגל השקת התוכנית(צילום: שאול גולן)

     

    בגבעתיים צוחקים עם החזרה ללימודים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מורה לאנגלית בתיכון ממרכז הארץ, שמגיש תלמידים לבגרות זה 30 שנה, בירך על התוכנית. בין היתר ציין כי הוא תומך בשינוי הפורמט של הבגרות בעל פה. "מה שקרה בשנים האחרונות לבגרות בעל פה באנגלית זה מחדל, מורים פשוט הכינו את התלמידים לבחינה כדי שהם יעברו אותה. לא באמת נעשתה עבודה לאורך זמן כדי שתלמידים יוכלו לדבר אנגלית, כי המורים היו צריכים להכין את התלמידים לבגרות בכתב. עומס העבודה היה כל כך גדול, שהבגרות בעל פה הפכה להיות שולית מאוד".

     

    על רמת האנגלית של התלמידים, גם אלה שלומדים חמש יחידות, אמר: "אני מסכים לחלוטין שהם לא יודעים לדבר אנגלית. לאורך השנים העמיסו על התלמידים בעיקר מטלות שקשורות בכתיבה ובקריאה. כל הנושא של לדבר בכיתה הפך להיות שולי, ורק בי"ב הוא הופך אקוטי כי הם צריכים לגשת לבגרות בעל פה, ואז המורים עושים הכנת בזק - מכינים אותם לתשובות מאוד מלאכותיות וזה מאוד לא פרקטי לחיים".

     

    "שואלים מה דעתי על הרפורמה ואני לא יודע על מה מדובר"

    ביקורת אחת שיש לאותו מורה מתייחסת לעובדה שהוא שמע על הרפורמה דרך כלי התקשורת. "בסוף אנחנו אלה שצריכים ליישם את השינויים הללו בשטח, וזה מוזר בעיניי שאני שמעתי על זה היום בחדר המורים, בזמן יום היערכות. אף מורה לאנגלית, לפחות מאלה שאני מכיר, לא ידע על זה".

     

    מנהל בית ספר במרכז הארץ הצטרף לדבריו. "שואלים אותי מה דעתי על הרפורמה באנגלית, ואני לא יודע על מה מדובר. למה להודיע על דבר כזה גדול וחשוב יומיים לפני פתיחת השנה? ייתכן שמדובר ברפורמה ממש טובה ומבורכת, כי המצב של התלמידים באנגלית באמת לא טוב, אבל איך אני יכול להיערך לשינויים האלה יומיים לפני פתיחת השנה? בית הספר שלי בכלל משתתף בפיילוטים השונים? אפילו את זה אני לא יודע".

     

    במהלך מסיבת העיתונאים שבה הושקה התוכנית התייחס בנט לטענות הללו ואמר: "פגשתי בעשרת הימים האחרונים כמעט את כל מנהלי בתי הספר בארץ, זה היה מסר מאוד ליבתי וזה עבר. זאת אומרת, זה לא נוחת עליהם כהפתעה. העברנו את עקרונות התוכנית, ועכשיו הם יקבלו את הפרטים כי היה צריך לפתור בעיות תקציביות. ואני יכול להגיד שהם מאוד התלהבו מזה".

     

    "אם באמת רוצים מהפכה - צריך להתחיל בגילים צעירים יותר"

    בוורלי טופז, ראש המחלקה להוראת האנגלית בסמינר הקיבוצים ולשעבר מפקחת על הוראת האנגלית במחוז תל אביב במשרד החינוך, מכירה את הנושא מקרוב. "העובדה ששמים דגש על הוראת האנגלית זה חיובי וחשוב מאוד, וההתייחסות לאנגלית מדוברת מבורכת. ברגע שהמורים יודעים שנושא האנגלית המדוברת בעדיפות עליונה - השינוי ייעשה", היא אומרת.

     

    על הבגרות בעל פה אמרה: "כשבוחן יושב מול תלמיד, מאוד קשה להתעלם מהחן של הילד ומהאישיות שלו. אי אפשר גם להקליט את המבחן, ולכן לא ניתן לערער על הציון. עד היום היו הציונים בבגרות בעל פה מאוד גבוהים וממש לא שיקפו את הידע האמיתי של התלמידים. הבחינה הזו בעיניי כבר שנים לא תקפה. מי שבוחן את התלמידים אלה מורים שמגיעים מבתי ספר אחרים, שמכירים את המורים בבית הספר, ובדרך כזו או אחרת כל התלמידים מקבלים 90 ומעלה. אני חושבת שבחינה בסקייפ או באופן מתוקשב אחר תהיה הרבה יותר אובייקטיבית ותשקף באמת את רמת התלמידים".

    טופז שמחה באופן כללי על השינויים, אך טוענת שהיה נכון להחילם כבר בגילים צעירים יותר: "הוחלט להכניס אנגלית מדוברת למיצב, אבל רק בכיתות ח' ולא ביסודי. אני חושבת שזו החלטה שגויה ושאם רוצים לעודד אנגלית מדוברת בקרב התלמידים חייבים להתחיל את זה בגיל כמה שיותר צעיר. גם באשר לתוספות השעות בכיתות ז' - אני תוהה למה את השעות האלה לא הוסיפו בכיתות ד', למשל. אם באמת רוצים לעשות מהפכה, צריך להתחיל אותה לפחות בכיתה ג', אם לא בכיתה ב'. היום לומדים אנגלית במערכת באופן רשמי רק בכיתות ד', שזה ממש מאוחר, ולכן אני קצת תוהה לגבי אופן חלוקת המשאבים".

     

    היא מתייחסת לבעיה נוספת - גודל הכיתות. "אם אנחנו רוצים לתרגל שפה מדוברת, התלמידים חייבים לדבר - ובשביל זה צריך 'זמן דיבור'. אם יש לך בכיתה 38 תלמידים וכל שיעור הוא 45 דקות, תעשה את החישוב המתמטי ותראה כמה זמן יוצא לתלמיד לדבר נטו. למעשה לא ממש יוצא לו".

     

    בהקשר של החלת לימודי האנגלית בכיתות הנמוכות יותר אמר בנט במסיבת העיתונאים: "כרגע, במסגרת התקציבית, זה מה שאנחנו עושים. אנחנו בהחלט נבחן בהמשך החלת האנגלית גם בגילאים מאוד צעירים. יש דילמה גדולה בנוגע להחלת השפה כבר בגיל הרך, ובכלל באיזה גיל אתה מציג את זה, פה אני כן נוטה לגיל הרך, וזה בהחלט דבר שייבחן".

     

    בגרות בסקייפ, קורס אנגלית מדוברת בתיכון

    במסגרת התוכנית החדשה, החל משנת הלימודים הקרובה יוקמו ספריות אנגלית ב-250 בתי ספר יסודיים בארץ - לרווחתם של תלמידי כיתות ד'-ו', והתלמידים יוכלו לשאול ספרים, לקרוא ולהציג את העלילה בפני הכיתה. בשנת הלימודים תשע"ט תורחב התוכנית ל-250 בתי ספר נוספים.

     

    בחטיבות הביניים תתחלק התוכנית לפי שכבות הגיל: משרד החינוך יקצה ל-447 חטיבות ביניים תוספת של שעה שבועית בכיתות ז' כדי לפתח בקרב התלמידים מיומנויות שיח דבור ולחיזק את הביטחון בדיבור באנגלית. בסך הכול מדובר בתוספת של אלף שעות לימוד בשכבת גיל זו ברחבי הארץ. בשנת הלימודים תשע"ט תורחב התוכנית ל-110 חטיבות נוספות.

     

    בכיתות ח', החל משנת הלימודים הבאה (תשע"ט) ייגשו התלמידים במסגרת בחינת המיצ"ב לבחינה מתוקשבת בעל פה באנגלית. המהלך יחל בפיילוט ב-30 בתי ספר, והשאיפה היא שבתוך ארבע שנים יוטמע הנוהל בכל בחינות המיצ"ב בשכבת ח' בכל הארץ.

     

    בכיתות ט', כבר בשנת הלימודים הקרובה, יפעיל המשרד 130 מועדוני דיבייט באנגלית לתלמידים בכל רחבי הארץ. בשנת הלימודים תשע"ט תורחב התוכנית ל- 200 מועדוני דיבייט.

     

    בתיכונים יתמקדו כמובן בבחינות הבגרות. בכיתות י', שנה שבה התלמידים לא ניגשים לבגרות, יעברו כל 120 אלף התלמידים קורס של שלושים שעות שיתמקד באנגלית מדוברת. את השיעורים יעבירו בתוך בתי הספר ולאחר שעות הלימודים מורים ואנשי מקצוע השולטים היבט בשפה האנגלית.

     

    בכיתות י"א-י"ב יחול משנת הלימודים הקרובה שינוי בחלק של הבחינה בעל פה בבגרות. עד היום התבקשו התלמידים להציג עבודה שעשו בפני בוחן, אך מעתה יעמדו לרשות בתי הספר כלים חדשים לבחינה: שיחה של התלמידים עם בוחנים בסקייפ, או בחינה מתוקשבת שבה התלמידים יידרשו להתייחס לסרטון שיראו ועליו יגיבו בעל פה באמצעות הקלטת תשובותיהם. בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ז, התקיים פיילוט בנושא, והשתתפו בו כ-350 תלמידים. השנה הוא יורחב ל-1,500 תלמידים עד להטמעה בכל התיכונים ב-2020.

     

    השר בנט הבהיר כי היעד לתוכנית הוא שבתוך ארבע שנים ילמדו כ-70% מכלל תלמידי התיכון אנגלית ברמת ארבע או חמש יחידות. לצורך כך יתווספו בחטיבות העליונות עוד 2,000 שעות לימוד. מלבד זאת יגייס משרד החינוך מאות מורים לאנגלית מהארץ ומחו"ל, יינתנו מלגות לסטודנטים להוראת האנגלית, ויעלה רף הכניסה למקצוע זה במכללות לחינוך.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מורים בעד הרפורמה: "התלמידים לא יודעים לדבר אנגלית""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים