שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מוות, אנונימיות וגזענות: מאחורי הקלעים של תעשיית הפעלולנים
    בחודשיים האחרונים, אחרי 15 שנה של שקט יחסי, הכו שני מקרי מוות בקהילת הפעלולנים. האם בעקבות הביקוש לסרטי אקשן עתירי תקציב כמות התאונות עולה? איך מבצעים קפיצות מסוכנות עם חצאית מיני ועקבים? מה המשקל של צבע העור בליהוק לתפקיד? ומה הפעלולנית של גל גדות חושבת עליה? מבט מקרוב על חולי האדרנלין שמסכנים את חייהם בהוליווד

     

    טום קרוז נוקע את הקרסול במהלך פעלול שמשתבש

    טום קרוז נוקע את הקרסול במהלך פעלול שמשתבש

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הרבה דברים רעים אפשר להגיד על סרטי האקשן עתירי התקציב שממלאים את אולמות הקולנוע בשנים האחרונות, אך על דבר אחד אפשר להסכים - גם אם הם לא לטעמכם, סצנות הפעולה שבהם כל הזמן משתדרגות ומתפתחות. כשבכל שנה יוצאים לפחות שלושה סרטי מארוול, שני סרטי די סי, ועוד כמה המשכונים עם וין דיזל, התעשייה חייבת למתוח את הגבולות שלה ולחדש את עצמה בסצנות פעולה מקוריות. אף שיש שחקנים כמו טום קרוז, שגם בגיל 55 מתעקש לבצע את הפעלולים שלו בעצמו (וגם נכווה מכך: לפני כשבועיים הוא שבר את הקרסול בצילומי "משימה בלתי אפשרית 6" כשנפל מגג בניין), מי שמהווה חלק מרכזי בסרטים הללו, ונותר בדרך כלל מאחורי הקלעים, הם אנשי הפעלולנים - זן מיוחד של חולי אדרנלין שעפים באוויר, מרסקים מכוניות, קופצים מגגות, וכל זה כשהם מסכנים את חייהם למען תעשייה שמותירה אותם אנונימים לחלוטין.

     

    זה מסוכן, אבל לא כמו פעם

    במהלך החודשיים האחרונים קהילת הפעלולנים בהוליווד הרכינה את ראשה פעמיים בעקבות שתי תאונות קטלניות שהתרחשו במהלך צילומים. הראשונה הייתה לפני כחודש וחצי, כאשר ג'ון ברקנר, פעלולן מנוסה בן 33, נפל מגובה של שבעה מטרים בלבד בזמן צילומי הסדרה "המתים המהלכים". לפי הדיווחים, ברקנר, שהשתתף בהפקות הוליוודיות רבות כגון "משחקי הרעב", "תברח", "מהיר ועצבני 8" ועוד, נפל על ראשו כשפספס בכמה סנטימטרים את מנחת הנחיתה הרך שיועד לפעלול ונפל על משטח בטון במקום. הוא הוטס לבית החולים, שם לא הצליחו להציל את חייו ואיבריו נתרמו.  

     

    זירת התאונה ב"דדפול 2" (צילום: AP) (צילום: AP)
    זירת התאונה ב"דדפול 2"(צילום: AP)
     

    כחודש לאחר מכן, הפעלולנית ג'ו סי ג'יי האריס (40) נהרגה על סט הצילומים של "דדפול 2" בעודה מנסה לבצע פעלול על אופנוע. לפי פרטי החקירה שהתפרסמו עד כה, הפעלול כלל תעופה על אופנוע, במהלכו האריס איבדה שליטה והתנגשה בחלון ראווה. היא לא חבשה קסדה לראשה כי דמותה של השחקנית זאזי ביטס (ואן מ"אטלנטה"), אותה האריס החליפה לטובת הפעלול, רוכבת בסצנה ללא קסדה. זה היה סרטה הראשון של האריס, נהגת אופנועים תחרותית מנוסה שימים לפני מותה התלהבה ברשתות החברתיות שהיא משתתפת בהמשכון המצליח. 

     

     

    ג'ו סי.ג'י האריס. נהרגה במהלך פעלול ב"דדפול 2" ()
    ג'ו סי.ג'י האריס. נהרגה במהלך פעלול ב"דדפול 2"

    ניתן היה לחשוב לפי כמות סרטי האקשן שיוצאים בשנים האחרונות שמקצוע הפעלולנות יהפוך למסוכן יותר, אך שתי התאונות האחרונות לא מעידות על מגמה כזו. למעשה, המצב הפוך. בזכות הטכנולוגיה והמודעות לבטיחות בעבודה, תאונות מסוג זה נחשבות לנדירות ביותר עד כדי כך שהמוות האחרון על סט צילומים של סרט אמריקני בעקבות פעלול (לפני שני המקרים האחרונים) היה ב-2002, בסרט הראשון בסדרת "XXX". אז כפילו של וין דיזל התנגש בעמוד על גשר בניסיון לבצע פעלול. באופן טרגי, זה היה טייק שני שצולם לצורך ביטחון, אחרי שבטייק הראשון הוא דווקא הצליח (וזה גם הטייק שנכנס בסוף לסרט).

     

    עוד תאונה טראגית במיוחד, שאמנם לא הובילה למוות אבל הותירה את הפעלולן משותק עד היום, התרחשה בסט הצילומים של "הארי פוטר ואוצרות המוות", לאחר שדיוויד האריס נפל מגובה רב מהמטאטא שלו ושבר את הצוואר.

     

    מוות על הסט של xxx ()
    מוות על הסט של xxx
     

    למרות שזה נשמע קשוח, יחסית למקצוע שמשלב ספורט אקסטרים, אפשר להגיד שמדובר בתעשייה בטוחה, או כזאת שהפכה לבטיחותית עם השנים. לשם השוואה, בין שנות ה-80 וה-90 היו כעשרה מקרי מוות של פעלולנים על סט בסרט אמריקני, פי שלושה משנות האלפיים, כך גם במספר התאונות הקטלניות. כאמור, הטכנולוגיה הפכה הכול לבטוח יותר. יחד עם זאת היא נשאה עמה איום לקהל הפעלולנים - רבים חששו שהאפקטים ינגסו להם בפרנסה. בסופו של דבר הם התבדו וחלקם בהפקות הקולנועיות נותר כשהיה, בעיקר משיקולים כלכליים - פעלולנים עדיין זולים יותר מאפקטים אמינים. ובכל זאת, לא הכול ורוד בין קפיצה מגג ביניין לבעיטה קטלנית.

     

    עולם הפעלולנים כה-לבן

    מקרה המוות של האריס היכה כותרות - לא רק כי מדובר בפעלול שהשתבש בסרט מוכר ואהוב, ולא רק כי הוא בוצע בלי קסדה ותנאי בטיחות הולמים (גם אם כוכבת הסרט לא חובשת קסדה, אין זה אומר שהפעלולנית לא זקוקה למגן ראש), אלא כי הוא העלה שאלות נוספות, בעיקר על ייצוג וגזע בקהילת הפעלולנים.

     

     

    זאזי ביטס. השחקנית שלפני הפעלול ב"דדפול" (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    זאזי ביטס. השחקנית שלפני הפעלול ב"דדפול"(צילום: gettyimages)

    בראשית ימי הקולנוע נהגו לצבוע את עורם של שחקנים לבנים בשחור כדי שיגלמו דמויות אפרו-אמריקניות שלא הורשו להשתתף בסרטים - זה נקרא "בלאקפייס". הפרקטיקה הזו נחשבת לגזענית במיוחד והיא זוכה לגינוי חריף היום, אפילו כשמדובר בחלק מתחפושת לליל כל הקדושים. אבל מה אפשר לעשות כשיש שחקן שחור בסרט ומיעוט של פעלולנים שחורים (שלא נדבר על כמות הפעלולניות)? אם יש מקום אחד שעדיין יש בו בלאקפייס בתעשיית הבידור - זה סצנת הפעלולנים בהוליווד.     

     

    פעלולנים שחורים מחו על כך לא פעם, והאולפנים הגדולים מתקשים לטאטא את העניין מתחת לשטיח. בשנת 2014 אולפני האחים וורנר פרסמו התנצלות רשמית אחרי שצבעו את פניה של פעלולנית לבנה בסדרה "גותהם" בכיכובה של ג'יידה פינקט-סמית. "נעשתה טעות, ואנחנו מצטערים עליה. אנחנו נתקן את הטעות הזאת", הודיעו לתקשורות עם החשיפה. הפעלולנית הקבועה של סמית, שהוציאה את הסיפור לתקשורת, אמרה כי "מקרים כאלה קורים הרבה יותר ממש שאתם חושבים".

     

     

    פניה של הפעלולנית בסדרה בכיכובה הושחרו. ג'יידה פינקט-סמית (צילום: AP) (צילום: AP)
    פניה של הפעלולנית בסדרה בכיכובה הושחרו. ג'יידה פינקט-סמית(צילום: AP)

    עם התגברות המודעות לניואנסים מסוג זה, האולפנים מנסים להימנע מאי נעימויות כאלה, ובוחרים בפרקטיקה בעייתית לא פחות (אם לא יותר) - הקלה בתנאי הקבלה של הפעלולנים השחורים.

     

    כאמור, האריס בכלל לא הייתה פעלולנית במקצועה. היא הייתה רוכבת אופנועים תחרותית. לפי המומחים שהתראיינו לכלי התקשורת השונים, הפעלול שלה לא נחשב למסוכן במיוחד, אך מאחר והיא לא הייתה מיומנת בעבודה על סט קולנועי והאופנוע שלה היה כבד משמעותית מאופנועי השטח אליהם היא רגילה, היא איבדה שליטה. לדבריהם, היא לא הייתה אמורה להיות שם - היא לא מספיק מיומנת לשם כך, וזה לא מספיק שפעלולן יידע לעשות פעלול. הוא גם צריך לדעת מה עושים במקרה של אובדן שליטה. השערה סבירה בהחלט היא שאם היו יותר פעלולניות שחורות, האריס בכלל לא הייתה נבחרת לתפקיד.

     

    פעלול על עקבים

    עוד סוגיה מעניינת בתחום קשורה לבטיחות הפעלולניות שמבצעות את תפקידן כשהן לובשות חצאיות קצרות ועקבים. בעוד שהקאסט הגברי לרוב מסוגל להסתיר מגני ברכיים מתחת למכנסיים ארוכים, לפעלולניות הנשיות אין את הפריבילגיה הזו. תמי בורד, אחת מהפעלולניות המפורסמות בהוליווד, סיפרה בריאיון ל"גרדיאן" כי לפני שהשתתפה בסרט "מר וגברת סמית" היא קנתה לעצמה ציוד בטיחות מתקדם. כשהגיעה לסט הבינה שאין סיכוי שתוכל להתשמש בו כי כמעט כל הסצנות שלה כללו חצאית מיני. בתגובה היא אלתרה מגיני ברכיים ויריכיים מג'לי שקוף - טריק שלמדה מנשים בענף ההחלקה על הקרח.

     

    תמי בורד, פעלולנית בכירה בהוליווד

    תמי בורד, פעלולנית בכירה בהוליווד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בנוסף, יש את סוגיית מבנה הגוף והמשקל שמתווספת למשוואת הסיכון כשמדובר בפעלולניות. כפי ששחקניות הוליוודיות בדרך כלל רזות, כך גם הפעלולניות שלהן. וישנם סיפורים בתעשייה על פעלולניות שמרעיבות את עצמן לפני אודישנים ולפני סרטים, בדיוק כמו חברותיהן על המסך.

     

    והפרס על הפעלול הכי טוב הולך ל... אף אחד

    "וונדר וומן" סצנות לחימה

    "וונדר וומן" סצנות לחימה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    למרות כל אלה, בסופו של דבר, רוב הפעלולנים יסכימו כי מדובר בעבודה כיפית ומתגמלת. הפעלולנית של גל גדות בסרט "וונדרוומן" למשל, קייתלין דאשל (26), סיפרה בריאיונות שונים כי ההשתתפות ב"וונדר וומן" הייתה התגשמות חלום. מגיל שש היא מתאמנת באומנוית לחימה שונות, ולרוב היא מלוהקת לסצנות קרב. על גדות יש לה רק דברים טובים להגיד: "היא תפסה את הסצנות ממש מהר", אמרה בריאיון לאתר הספורט ESPN והוסיפה כי "זה לא קל לעשות משהו שלא עשית אף פעם, אבל היא (גדות) הפגינה רצון ללמוד ותמיד עמדה בקצב".

     

    האישה מאחורי גל גדות. קייתלין דאשל ()
    האישה מאחורי גל גדות. קייתלין דאשל

    רבות דובר בתעשייה שמבוססת על אנונימיות. הפעלולנים עדיין רוצים לקבל הכרה על פעולותיהם ופעלוליהם, בעיקר בטקס האוסקר. בזמן שכולם הפגינו תחת ההאשטאג Oscars So White לפני שנתיים, קהילת הפעלולנים הפעילה מחאה משלה שלא זכתה להצלחה (או תהודה). הם דורשים קטגוריה משלהם על הפעלול הטוב ביותר. מבחינתם, אם יש פרס על איפור ותלבושות גם הם זכאים להכרה ביכולות שלהם, במיוחד כשסרט אקשן כמו "מד מקס: כביש הזעם" מועמד לעשרה פרסי אוסקר, ואם ניקח בעירבון מוגבל את התחזיות האופטימיות - אז אולי גם "וונדר וומן" השנה.

     

    עד שהמחאה הזאת תעבוד הם מסתפקים בטקס משלהם - ה-TAURUS, שמתקיים משנת 2001. בטקס הפעלולים מתחלקים לקטגוריות רבות כמו "הפעלול הכי טוב באוויר" או "הקרב הכי טוב". היריבות הגדולה בשנה שעברה לא הייתה בין "לה לה לנד" ל"אור ירח" אלא בין "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" ל"הסרבן" של מל גיבסון. מי ניצח, ובגדול? "קפטן אמריקה", שלקח ארבעה פרסים מתוך התשעה. רק בריאות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים