שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ואם הוא בוכה? 7 עצות שיעזרו לילד בימים הראשונים בגן
    כניסה לגן חדש היא דבר לא פשוט להרבה ילדים וגם להורים שמציצים מהחלון ומקווים שהילד יסתגל כמה שיותר מהר. איך בכל זאת אפשר להקל עליו בתהליך?

     

    תגובות של הורים לטלפון מהגן

    תגובות של הורים לטלפון מהגן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    נסו לדמיין איך נכנסתם לראשונה לעבודה חדשה, לבית חדש, למקום בו יש סביבה משתנה, אנשים שונים וכללים חדשים. מה נדרש מכם כדי להסתגל. לרוב יש תחושות של חרדה, חשש, התלהבות (אדרנלין מוגבר) ובעיקר - רצון להתבונן רגע מהצד. לדמיין לרגע איך אני "רואה ואינו נראה". נדרש מאיתנו, וכמובן בהקבלה, מהילד, לוותר מעט על העקרונות שלנו, על החלק "היודע" שלנו ולהיות במקום ה"לומד".

     

    ההבדל הגדול ביננו לבין הילדים הוא העובדה המשמעותית - לנו כבר יש ניסיון חיים, אנחנו כבר למודי ניסיונות מרובים של מעברים, פרידות וכניסה למקומות חדשים. הבדל נוסף הוא היכולת שלנו לשלוט בעצמנו, גם אם אולי לפעמים בא לנו לבכות מרוב יאוש. בנוסף, לנו יש יכולת להכיל כמות גדולה יותר של שינויים והצפת גירויים. ילד עדיין בעל יכולת נמוכה בהרבה משלנו, על אחת כמה וכמה ילד עם צרכים מורכבים, כגון ילד בעל ליקוי בוויסות החושי, הרגשי, ליקויי קשב, בעיה מוטורית, תקשורתית, שפתית או פעלתנות יתר.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    אז איך עוזרים לילד?

     

    1. ראשית מבינים את הקושי, לא מבטלים אותו ולא מקטינים אותו, ולוקחים בחשבון כי כל ילד מגיב באופן שונה מרעהו.

     

    2. מבינים שצריך לעזור ולהפחית חרדה, אבל לדעת שזה תהליך ושהיא קיימת, אם ברובד גלוי (בכי) או סמוי (צרחות מתוך חלום בלילה).

     

    3. רצוי לדבר על מה מצופה לילד בכל יום בגן ולהזכיר שוב ושוב: " בוקר טוב, עוד מעט הולכים לגן "שעועית". בגן נפגוש את שולה הגננת, החברים וכדומה. בכניסה לגן תזהה את השם שלך, נתלה את התיק ...." וכן הלאה.

     

    4. מעבר להמלצתי לפעול בסדר זהה בכל יום, מומלץ לומר את הדברים בקול גם לאחר הכניסה לגן. כאשר ילד בוכה בגן, כדאי לומר: "אני מבין שקשה לך כשאנחנו נפרדים, אבל שולה תעזור לך ואמא/אבא יבואו בסוף היום. זוכר שבגן יש טרקטורים, פאזלים וכו'?", ולנסות להסית אותו לעבר פעולה אבל לעולם לא לברוח ולהיעלם, תמיד להיפרד ולומר שהגיע הזמן להיפרד.

     

    לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    5. לילדים המתקשים במיוחד במעברים מומלץ לסגל טקס פרידה קצר אך נוקשה עם משחק/ספר שסיומו מובחן ומסמל שהגיע הזמן להיפרד. ממש אותו ספר בכל יום.

     

    6. יש לאפשר להביא צעצוע מהבית, משהו קטן שניתן להכניס למגירה. החפץ ישמש מעבר בין העולם החיצוני, הבית הבטוח, הפנמת דמות בטוחה ובין העולם החדש - הגן. חפץ המעבר הוא מעין "שק ביטחון" מטאפורי לילד. חשוב לסגל פרידה מהחפץ בגן גם באופן טקסי וקבוע (יש ילדים שיוכלו לעשות זאת תוך כדי הפרידה מההורים, יש שיזדקקו לעשות זאת רק כאשר הגננת תאמר למשל: "עוד מעט ניגשים לשטוף ידיים. אני מזכירה שזה גם הזמן לשים את החפצים מהבית במגירה").

     

    7. אם מתעוררים קשיים מיוחדים צריך לנסות ולהבין מה מקורם ולא למהר לשנות. קשיים אפשריים:

     

    • ההורה שמביא את הילד לגן מתקשה להיפרד ממנו.

     

    • ילד רגיש במיוחד שזקוק לזמן יותר ארוך. במקרה כזה יש צורך לעשות התאמת צרכים מחודשת.

     

    • ההורה לא בטוח בגן - ילדים מרגישים הכול. יש לשדר להם ביטחון, להרגיע ולשדר (ללא מילים גם) את המסר: "זה המקום בשבילך. כאן בטוח ונעים, אימא ואבא אוהבים אותך ושמו אותך בידי הטובים ביותר עבורך".

     

    • אם יש שינויים רבים בבית, כגון לידת אח חדש, שימו לב לתיווך. הרי התינוק החדש מקבל את אימא לכל היום כי "הוא צריך" ואילו הילד הבוגר הולך לגן כי "הוא יכול".

     

    הכותבת היא מטפלת רגשית, בעלת תואר שני והכשרה מתקדמת בטיפול במוסיקה, בעלת תואר בחינוך מיוחד ומוסיקה וגננת לשעבר בחינוך הרגיל והמיוחד


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אל תלכו מהגן מבלי להיפרד מהילד
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים