מדווחים מהשטח
והפעם: שרון גולדברג, בת 21 מהרצליה | איפה: אוגנדה
אני שומע תרנגול ברקע.
כן, יש פה תרנגולים, חזירים, מה שבא לך. זה מבית לידינו.
איפה את?
במרכז של הסוכנות היהודית בכפר מחוץ לקמפלה הבירה. אני מתנדבת פה ל־3 חודשים וכל יום נוסעת למקום אחר. ככה אני רואה צדדים שלא הייתי רואה כתיירת. קודם הייתי חודש באתיופיה וגיליתי ש"אפריקה" זו מילה גדולה עם מדינות ומקומות מגוונים. באתיופיה יש יותר מ־70 קבוצות אתניות שונות, וככה בכל מדינה אחרת באפריקה.
מה עשית היום?
הייתי בסלאם מחוץ לעיר. עליתי על מיניבוס והייתה לי עז מתחת למושב. בשכונה עצמה אתה רואה איך אנשים מעבירים את היום ברחוב, ילדים רצים בלי מכנסיים בחבורות ענקיות. כמויות של ילדים. 50% מהאוכלוסייה היא מתחת לגיל 16.
איך זה קרה?
קודם כל כי הם מתים מוקדם. אמצעי מניעה זה לא דבר מובן מאליו פה, וכל אישה יולדת בממוצע שישה ילדים. אני עובדת בפרויקט בריאות. ללמד מה זה HIV, איך נדבקים בזה, מלריה, בריאות אם וילד. לתת להם ידע וכלים למנוע או להתמודד. באזור שאני נמצאת 10% מהאוכלוסייה עם איידס. צריך ללמד אותם שזה לא מדבק בנשיפה, ומצד שני להסביר שכל מיני טריקים לא ממש עובדים. אם אחרי לידה קושרים מהר את חבל הטבור זה עדיין עובר לילד.
מה הכי הפתיע אותך באפריקה?
שהרבה פעמים הם מעדיפים את שלהם ולא רוצים להיות כמונו. אם יש שירותים של בול־פגיעה או של אסלה הם יבחרו את הבול־פגיעה. הם יעדיפו את האוכל המוזר, ולא מה שנראה לנו הכי טוב. אתמול שמעתי ברדיו פרסומות לברית מילה, משהו כמו "תעשו אצלנו בקליניקה ברית מילה". הם עושים את זה בשבטים מסוימים לגברים בגיל ההתבגרות, כי הם חושבים שזה בריא יותר. רק אחרי זה אתה מוכרז כגבר.
מה הדבר הכי מצחיק שקרה לך?
נכנס בי אופנוע. יש פה תאונות על ימין ועל שמאל, מלא מכוניות והמון אופנועים. הלכתי באזור כפרי, אופנוע נסע מולי והדבר הבא זה שהייתי על הרצפה. הוא הסתכל עליי, עלה על האופנוע ונסע.
והדבר הכי מפחיד?
הכינו אותי שזה מפחיד גם כאישה וגם כלבנה, אבל זה לא מפחיד. אני מרגישה שהם בעיקר רוצים להכיר אותך. כלבן אתה הולך ברחוב ומקבל תשומת לב כי אתה פשוט זוהר שם. בנות נוגעות לי בשיער וזה מאוד מרגש אותן. אני מרגישה פה כמו מפורסמת.
מכירים מישהו רחוק?