דו''ח הסנגוריה הציבורית: התעלמות מתלונות על שוטרים, אישום על זריקת נייר
"חקירה של ממש רק בשליש מהתלונות נגד שוטרים, כתבי אישום על זוטות ושימוש מופרז במעצר עד תום ההליכים". דו"ח הסנגוריה מתאר שחיקה בזכויות הפרט בישראל
אישומים על החזקת פחות מגרם אחד של חשיש, אישום על זריקת ניירות בפניה של אישה או על שבירת תריס - מדגימים את אחת הבעיות במערכת המשפט, כפי שעולה מדו"ח הסנגוריה הציבורית שפורסם היום (א').
הסנגוריה הציבורית היא הגוף במשרד המשפטים המעניק ייצוג משפטי לנאשמים וחשודים מחוסרי אמצעים או לזכאים לכך לפי החוק. בדו"ח השנתי, בסנגוריה מתריעים עוד מפני שימוש מופרז במעצר עד תום ההליכים, שלעיתים מתמשך חודשים ארוכים, ומקשה על הנאשם להגן על עצמו. כמו כן נמתחת ביקורת על המשטרה שלא מיידעת עצורים לגבי זכות להתייעץ עם עו"ד, ונכללת אזהרה מפני השלכות מיעוט אפשרויות השיקום לבני נוער.
דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2016 סוקר את פעילותה של הסנגוריה בשנה שעברה. כאלף סנגורים פועלים תחתיה. בשנה החולפת הם ייצגו נאשמים וחשודים בכ-32,741 תיקים פליליים, במימון המדינה.
הגשת כתבי אישום על זוטות
בדו"ח מתואר כיצד הסנגוריה נתקלת שוב ושוב בהגשת כתבי אישום העוסקים בדברים שוליים שלא מגיעים כלל לרף הפלילי או במקרים שבהם עושה המדינה שימוש במשפט הפלילי אף שיש כלים אחרים, מידתיים יותר, לפעולה.
כך למשל בשנה האחרונה אדם הועמד לדין בגין עבירה של "היזק בזדון לרכוש", וזאת משום שכאשר היה תחת השפעת אלכוהול ובתום ריב עם אשתו, הכה בתריס בסלון במטרה לסגור אותו, אך זה נפל לחצר ונשבר. הנאשם הורשע בבית משפט השלום אך זוכה בהסכמת הפרקליטות בבית המשפט המחוזי.
במקרה אחר הועמדה לדין נאשמת בעבירת תקיפה בשל כך "שקרעה דפי נייר לחתיכות וזרקה אותם לעבר פניה של המתלוננת וחתיכות הנייר פגעו בפניה".
דוגמה נוספת לכתבי אישום שלפי הסנגוריה ספק אם ראוי שיוגשו, גם לאור המדיניות החדשה שעליה הכריז המשרד לביטחון פנים, נוגעים להחזקת כמויות זעומות של סם. הסנגוריה טיפלה בשנה האחרונה במספר רב של כתבי אישום הנוגעים להחזקת פחות מגרם אחד של חשיש.
רק שליש מהתלונות על אלימות שוטרים נחקרות
לפי הדו"ח, על פי משטרת ישראל בשנת 2016 נפתחו 2,255 תיקים נגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר ו-925 תיקים נוספים נפתחו נגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.
מנגד נטען כי כאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי - נמוך יחסית. "מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש לשנת 2016, ניתן ללמוד על כך שתלונות רבות המוגשות למח"ש אינן נחקרות. למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה, כאשר תוצאות החקירות שמתקיימות מאופיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים".
בדו"ח ציינו עוד: "מצב שבו תלונות של אזרחים בנושא זה לא נחקרות עד תום, משדר מסר בלתי ראוי לאזרחים ומביא לאובדן האמון שלהם במערכת. אי מיצוי החקירה משדר גם מסר בעייתי לשוטרים אלימים", נכתב.
גורמים לחשוד להודות בדברים שלא עשה
לפי הדו"ח, על פי המשטרה בשנת 2016 נערכו 61 אלף מעצרים במדינה (לשם השוואה, בשנת 1998 נערכו 38 אלף), מחצית מהמעצרים הללו לא הסתיימו בכתב אישום.
בדו"ח נכתב: "הסיכוי לשבור רוחו של חשוד באמצעות מעצר לצורכי חקירה ולגרום לו להודות בדברים שלא עשה - גדול יותר כשמדובר במי שחירותו נשללה".
בנוסף פורטו נתונים לגבי מעצר עד תום ההליכים, מעצר עד תום המשפט – שקובע למעשה שנאשם ייכלא לעיתים חודשים ארוכים בטרם הוכחה אשמתו. מספר מעצרים אלו גדל מ-6,080 בשנת 1998, ל-19,758 בשנה שחלפה.
על כך נכתב: "מעצר עד תום ההליכים, שלעיתים מתמשך חודשים ארוכים, מקשה על הנאשם לנהל הגנתו ומהווים לעיתים לחץ חזק לוויתור על טענות ההגנה ועריכת הסדרי טיעון שתוצאתו אינה חמורה מן המעצר שבו צפוי הנאשם להיות ממילא".
הדו"ח מציין כי בתי המשפט התריעו כי פעמים רבות "קל להתפתות ולפנות להליך הפלילי" בעניינם של אנשים בעלי מוגבלות נפשית, במקום למצות את הכלים האזרחיים הקיימים.
רק 13% מהאסירים משתחררים לתוכנית שיקום
מרכז המידע והמחקר של הכנסת ניפק דו"ח, שממנו עלה כי על פי נתוני שב"ס רק 13% מבין האסירים משתחררים לתוכנית שיקום במסגרת שחרור על תנאי. נכתב כי "ירידה זו בשימוש בכלי החשוב של שחרור על תנאי, נובעת כנראה מתפיסה שגויה הרואה בשחרור זה בעיקרו מעין 'פרס' לאסיר, ולא מכירה בחשיבותו של השחרור על תנאי, המאפשר יציאה הדרגתית, מפוקחת ומוגבלת בחזרה לחברה, ככלי ראשון במעלה להפחתת חזרתיות ולשיקום אסירים".
בעיה חשובה נוספת שעלתה היא השמדת מוצגים לאחר המשפט. הכוונה למסמכים וראיות שהוצגו בו. הסנגוריה מתריעה על כך שבישראל נוטים להשמיד מוצגים או לאבדם בתום ההליך המשפטי. "תופעה זו יוצרת מכשול משמעותי המקשה ולעתים אף מונע חשיפה של הרשעות שווא, בהיעדר אפשרות לבצע במוצגים בדיקות מדעיות שבכוחן להוכיח קיומה של עילה למשפט חוזר".
הסנגוריה גם מבקרת את הפרקליטות, "הפועלת מכוח הנחיה חדשה של פרקליט המדינה – להורות על השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי אף שלא חלפו המועדים הנקובים בחוק (לעיתים אף לפני שההליך הפך חלוט)". נטען כי "הפרקליטות חולקת על דבריו הברורים של בית המשפט העליון, בהחלטות שיצאו מלפניו במהלך השנים, כי השמדת מוצגים עומדת בניגוד להוראות החוק".
אין מספיק מסגרות שיקומיות-טיפוליות לקטינים
החוק מאפשר להכניס קטינים למעונות נעולים במקום לשלוח אותם למעצר או לכלא. אבל לפי הדו"ח קטינים רבים נאלצים לשהות במאסר ובמעצר רק כיוון שחסרים מקומות במעונות מותאמים ותקופות ההמתנה אליהם אורכות חודשים. "משמעות הדבר היא גזירת עתידם של קטינים רבים, שבמקום לשהות במסגרת טיפולית, המקדמת שיקומם וחזרתם לחברה, נשלחים למסלול של כליאה".
בתי המשפט ובכלל זה בית המשפט העליון מתחו ביקורת חריפה על תופעה זו. המחסור במקומות במעונות נובע מחוסר תקציב ומיטות אבל גם ממצוקת העסקה ואיוש תקנים של אנשי הדרכה.
בידוד קטינים בכלא
קיים שימוש מוגבר ובלתי מידתי באמצעי הבידוד במאסר לקטינים. " אמצעי זה הוכר על ידי האו"ם כבלתי אנושי. במדינות מערביות מתקדמות נאסרה או הוגבלה משמעותית האפשרות להחזקת קטינים בבידוד. תנאי ההחזקה בעת השהייה של קטינים בבידוד בישראל - קשים".
בנוסף נטען כי קטינים רבים אינם זוכים לשחרור מוקדם ולתוכנית שיקום. הסנגוריה טוענת כי הגיעו אליה תלונות חמורות של אסירים קטינים על אלימות מצד סגל בית הסוהר, בכלל זה סגל כלא אופק. "ממעקב שבוצע עולה כי חלק מהתלונות נסגרו לאחר שהקטינים חזרו בהם מתלונתם. החשש שמא החזרה מהתלונה נובעת מלחצים המופעלים על הקטינים או מחששות שלהם שמא יבולע להם, הובילו לקיום מפגש עם הפרקליטות. במהלך הפגישה הודגשו פערי הכוחות בין האסירים הקטינים לבין הסוהרים והצורך ברגישות יתרה בעת בחינת התלונות".
המשטרה לא מיידעת עצורים על זכות היוועצות עם עו"ד
"מרבית העצורים עדיין אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסנגור לפני חקירתם במשטרה", נכתב. זאת "למרות פסקי הדין של העליון, ועל אף הוראות החוק והתקנות, משטרת ישראל עדיין לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסנגור בכלל ובסנגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם, ולאפשר להם היוועצות כזו. התוצאה היא כי מרבית החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שקיימו את זכותם החוקית להתייעץ. כמו כן, מתעורר החשש כי אופן יידוע החשודים על זכותם להיוועץ בסנגור לפני תחילת החקירה פגום, וכתוצאה מכך העצורים "מוותרים" עליה.
שימוש מופרז במנגנון מאסר לנאשמים שלא שילמו קנס
לפי הדו"ח, בשנת 2016 בלבד נכלאו 481 אנשים שלא שילמו קנס שהוטל עליהם בהליך פלילי. עולה כי בתי המשפט בישראל משתמשים כעניין שבשגרה בסמכותם להורות במסגרת גזר הדין על אפשרות נשיאת מאסר מקום בו הקנס לא שולם.
הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "בדו"ח הפעילות השנתי שזורים הישגיה הרבים של הסנגוריה הציבורית בשנה החולפת. לצד זאת, אנו מתריעים על שורה של אתגרים ובעיות שעדיין ניצבים לפתחה של מערכת המשפט הפלילית בישראל, מתוך תקווה כי הגורמים האמונים על הנושא יידרשו אליהם בהקדם".
ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בטענות ממוחזרות בשילוב הכללות חסרות בסיס עובדתי ואשר בינן לבין המציאות אין דבר וחצי דבר. משטרת ישראל פועלת כדין תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזון מתמיד בין טובת החקירה והאינטרס הציבורי. במבחן התוצאה, התביעה המשטרתית מגישה מדי שנה כ-40 אלף כתבי אישום, כאשר 97% מהם מסתיימים בהרשעה.
"גם טענת עודף השימוש בהליך הפלילי מנותקת מן המציאות, שכן שמאז תחילת שנת 2016 החל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כשרק בשבוע שעבר הורחב סל העבירות בהליך. הליך זה מאפשר במקרים המתאימים, העדפת תהליכי מניעה במקום ההליך הפלילי הרגיל, ומקדם בזירה הפלילית והמשפטית בישראל מגמה הפוכה לחלוטין מזו שהדו"ח מנסה להציג".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "מאז 2015 נרשמה ירידה של 85% בהיקף האירועים השליליים בבית הסוהר 'אופק', הודות לפיקוד בית הסוהר, לתפיסה מותאמת ולפעולות נכונות שנעשו. בשנים האחרונות ישנה הקפדה מיוחדת בנושא השיקום והרוב המוחלט של האסירים משתלב במסגרות החינוך מדי יום בבית הספר ב'אופק' ובמסגרות הטיפוליות השונות, שהיקפן עלה בעשרות אחוזים. על מנת לממש את תכניות הטיפול והשיקום לצמצם את היקף החזרה של האסירים לפשיעה, נדרשת הקפדה על סדר יום ועל משמעת, עובדה שמחייבת גם שימוש בענישה במידת הצורך. הבידוד הוא כלי ענישה שנמצא בשימוש אך ורק במקרה הצורך, לפרקי זמן קצרים מאד, תחת הקפדה על נהלים ברורים. יצוין כי במקרים רבים, מתוך גישה חינוכית וניהולית, ניתנת הקלה בעונש על ידי פיקוד בית הסוהר.
"אנשי הסגל בבית הסוהר, בשיתוף ותמיכה מלאה של שב"ס, יוזמים אין ספור תכניות ופרויקטים שנועדו להתמודד עם בעיות יסוד של האסירים ובהם: מרכז קשב חדשני להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, תכנית לגיוס אסירים משוחררים לצה"ל ולהשתלבות במכינות קדם צבאיות, תכניות טיפול שונות חדשניות, מסלולי הכשרה מקצועית ועוד".
עוד נמסר משב"ס כי "אין שחר לטענה על ניסיונות של הסגל למשוך תלונות של אסירים ואם ישנה טענה קונקרטית כזו נשמח להכיר אותה ולטפל בה. בבית הסוהר 'אופק' משרתים אנשי סגל מקצועיים ומנוסים המבצעים משימה קשה, מורכבת וסיזיפית, ומבצעים את משימתם הביטחונית, החברתית והאנושית באמונה ובמסירות ראויים לציון".
בשב"ס הוסיפו כי "מן הראוי, כפי שהיה נהוג בדוחות קודמים, כי הדוח יועבר לגוף המבוקר לפני פרסומו בציבור. מצער הדבר כי הסנגוריה הציבורית בחרה שלא לעשות כן".
ההתייחסות לדו"ח בסיכום השנתי של המחלקה לחקירות שוטרים: "נתוני השנה החולפת מצביעים על אלפי פניות שנבדקו וטופלו במקצועיות על ידי הגורמים המוסמכים במח"ש, מתוכן למעלה מ-750 תיקים שבהם נחקרו אנשי משטרה באזהרה, כ-30% מתיקים אלה הסתיימו בהחלטה להעמיד לדין שוטר אחד או יותר, ובסך הכול כ-230 תיקים בהם הועמד שוטר אחד או יותר לדין פלילי או משמעתי. נתונים אלה ביחס לכמות השוטרים, ובהתחשב בעובדה שמדובר בארגון נורמטיבי שומר חוק, מצביעים על אכיפה אפקטיבית ומשמעותית.
"גישה המשקיפה על דרך התנהלות השוטרים מבעד לפריזמה הצרה של המשפט הפלילי, עלולה להסיט את תשומת הלב מהאחריות הכוללת של הפיקוד המשטרתי לפועלם של השוטרים. לעיתים גם כאשר מח"ש מעבירה למשטרה תיק שלא הבשיל להליך פלילי אך נאספו בו ראיות המצביעות על התנהגות בלתי ראויה של שוטר, מידת האפקטיביות של החקירה והשפעתה על ציבור השוטרים תלויה במידה רבה בתגובת הפיקוד, שבסמכותו לבחון את הממצאים ברמה הערכית ולהכריע לגבי עתידו של השוטר. מח"ש תוסיף לעמוד על המשמר ולחתור לחקר האמת מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי אלימות מיותרת, התעמרות ושימוש לרעה בכוח ובסמכות. כל זאת מתוך הבנה עמוקה לצורך לשמור על אמון הציבור במערכת האכיפה".
לפנייה לכתב/ת 
