"הילדים שיחקו עם הברז ואז נשמעה צעקה"

"עברנו לבית חדש ורבע שעה לפני שהאורחים היו צריכים להגיע הכנסתי את הילדים למקלחת ביחד. עתי בן שנתיים ואחיו הגדול בן חמש, הם בדרך כלל מתקלחים יחד", משתפת שני הנדלס ביסמוט מקיבוץ תל יצחק. "סיימתי כמעט לקלח אותם ויצאתי להביא בגדים מהקומה השנייה. אבא שלהם היה בקומה הראשונה אבל לא היה בשדה הראייה.

"אחרי שלושים שניות שמענו צעקה. הילדים כנראה שיחקו עם הברז במקלחון והעבירו למים החמים. השפופרת נפלה והתחילה להתיז מים מלמעלה. הבן הגדול הצליח לצאת ולקרוא לעזרה. עתי קיבל כוויה בכפות הידיים, באצבעות, בשליש מכף היד וקצת ברגל".

מה עשיתם באותו הרגע?

"השכבנו אותם ועטפנו אותם במגבת קרה. זוג חברים קרא לאחות של הקיבוץ ובעלה לאמבולנס וכולם הגיעו מהר מאוד. האחות קיררה את הידיים, שמה משחות וחבשה אותם. לאחר מכן נסענו לבית החולים באמבולנס. החשש הגדול הוא שהעור יפגע וכתוצאה מכך יפגע בתנועה בכפות הידיים, אבל זה לא קרה. עתי עבר מדי יום טשטוש וקרצוף של העור, במטרה לגרות את העור מלמטה כדי שיגדל. הייתה לו כוויה בדרגה 2 והוא קיבל משככי כאבים".

עתי ואמו. הילדים העבירו את הברז למים החמים(צילום: אלבום פרטי)

"כ-3,000 ילדים נכווים מדי שנה בשל כוויות שנגרמו בבית ומתוכם 500 ילדים מאושפזים בבתי חולים", אומר פרופסור יוסי חייק, מנהל מערך לכירורגיה פלסטית והיחידה לטיפול נמרץ כוויות בבית החולים שיבא.

"לא מומלץ לטפל בכוויה בבית משום שהילדים רגישים והם עלולים לאבד חום גוף. חשוב קודם כל לשטוף את האזור כמה שיותר עם מים קרים, לא קפואים, במטרה לקרר את המקום. כל כוויה שהגודל הוא מעל כף יד או כוויה שמערבת אזורים חשובים כמו: פנים, איזורי הרבייה, מפרקים או כפות ידים - יש לפנות לגורם רפואי בכדי שיטפל ויבין את הנזקים שיכולים להיות, כשהמטרה היא לרפא ולמזער נזקים שקרו".

עתי שוחרר לפני כמה ימים ללא חבישות מבית החולים אחרי שבועיים וחצי של אשפוז. העור מעט ורדרד אך ההשערה שלא יישארו צלקות. אמו מספרת על תחושות של אשמה ומחשבות מה הם היו יכולים לעשות אחרת.

"אני בנאדם מאוד משימתי, התמקדתי בעתי, היה לי חשוב שיהיה רגוע ומטופל. בעלי לעומת זאת היה רגיש יותר ממני. לא פשוט לראות ילד נסער ובוכה המון, ילד שלרוב הוא מאוד רגוע", אומרת הנדלס ביסמוט. "הבן הגדול הרגיש שהגן עליו משום שהוא קרא לעזרה. בנוסף, הקהילה בקיבוץ עטפה וחיבקה, דאגה לנו מאוד. הם לקחו את הגדול, טיפלו בו והוא ישן כל יום במקום אחר".

קראו עוד:

- בטיחות לתינוק - כללים שכל הורה חייב להכיר

- מאיזה גיל כדאי ללמד ילדים שחייה?

- מחקר: מתי התינוק צריך לעבור לישון בחדר נפרד?

כיום עתי חושש מאוד להיכנס למקלחת והמקלחות שלו נמשכות פחות מדקה. "אני חייבת לתת לו להרגיש את המים לפני שהוא נכנס להתקלח", מספרת אמו. "אמבטיה פחות מרתיעה אותו, כיוון שהמים לא זורמים. הוא מעיר על כל דבר חם - שמש על המדרכה, החגורה באוטו וכו'. זה תהליך שיצטרך לעבור עד שיירגע".

מה המסקנות שהגעת אחרי המקרה?

"אני חושבת שזה קרה בגלל השוני בין הבית הישן לבין הבית החדש: הרגלים אחרים, התארגנות שונה, ציוד חדש ולא מוכר. בבית הישן הצלחתי לראות אותם מכל פינה בזמן שהם מתקלחים. פתאום, בבית החדש, הייתי צריכה לעלות קומה ולא הייתי רגילה. חוסר מיומנות שלי ושלהם.

"בבית הישן הברזים היו ישנים, ברזים שקשה מאוד לסובב אותם, גם אם הם היו רוצים לשחק הם לא היו מצליחים. הם לא היו מודעים לסכנה במקלחת של הבית החדש וזו טעות שלנו שלא הסברנו מספיק, אולי זה היה נגמר אחרת. הכי חשוב להבין שזה יכול לקרות לכל אחד. אנחנו הורים אחראיים וזה קרה לנו, לכן אסור להוריד את העיניים בכל גיל ולא לעזוב את הילדים לרגע".

א' מהצפון (השם המלא שמור במערכת) לא היה בבית בזמן שבתו בת השנתיים נכוותה מכוס קפה חמה שנשפכה עליה. "בבית שלנו יש מטבח עם שיש קצת נמוך מהרגיל. אשתי הכינה לעצמה כוס קפה והרחיקה את הפינג'ן. לאחר מכן היא הלכה מספר צעדים להביא עוגייה לילדה בת השנתיים. בחצי שנייה הזו, הילדה הושיטה את היד עם הפנים למעלה, נגעה בכוס הרותחת ושפכה אותה על עצמה".

מה עשתה אשתך באותו רגע?

"היא שטפה את הפנים של הילדה עם מים קרים, פחדה שיש פגיעה בעיניים. לאחר מכן, לקחה מונית לבית חולים תל השומר. שם בדק אותה רופא עיניים, כדי לבדוק שהראייה בסדר, רופא ילדים בדק את הגרון וקנה הנשימה במטרה לוודא שהאיבריים הפנימיים לא נפגעו מהמים הרותחים, פלסטיקאית העניקה טיפול ראשוני, הורידה את שכבות עור שנכוו והילדה קיבלה תרופות נגד כוויות, זו הייתה כוויה דרגה 2 שטחית".

"ראיתי דברים קשים בחיי אבל אין דבר שמתקרב לראות את הילדה במצב כזה. הייתי במרחק של כמעט שעה כשזה קרה ונסעתי מהר לבית חולים. ניסיתי להיות חזק ליד אשתי אבל נשברתי, זה גמר אותי. היא הילדה היחידה שלנו, החיים שלנו. זו הרגשה קשה כי אנחנו שומרים עליה ודואגים לה וזה קרה גם לנו, אנחנו יכולים להיות הכי זהירים שיש אבל לא תמיד זה בשליטתנו. אני סומך על אשתי יותר מאשר על עצמי וזה יכול לקרות לכל אחד".

להורים הוא מציע להרחיק את הילדים בזמן בישול במטבח או הכנת קפה. לשים אותם בלול או מול הטלוויזיה ולהיות סופר זהירים, גם אם יבכו לרגע, כי הם זקוקים לתשומת הלב שלנו. "עדיף שיבכו מאשר שיתקרבו לאזור מסוכן", הוא אומר.

"יש בבית גורמים מרכזיים שיכולים לגרום לכוויות", מסביר פרופ' חייק. "מים רותחים באמבטיה, כוסות קפה או תה, מיחמים, פלטת שבת, חומרי ניקוי ועוד. "רוב הכוויות בילדים, קורות עד גיל ארבע וניתנות למניעה משום שלרוב הילדים תחת השגחת ההורים. לכן כדי להימנע חשוב להקפיד לבשל בחלק הפנימי של הגזייה, לדאוג שהתנור סגור, לשמור שהילדים לא יתקרבו ולא ישימו ידיים על הזכוכית ולא לתת לילדים לטפס על השיש כשהגז עובד.

"אם שותים קפה - לא לשתות בין הרגלים או כשהילד על הידיים משום שכל תנועה פתאומית יכולה לגרום לקפה להישפך. ברחצה של תינוק - לבדוק חום מים על גב כף היד לפני שמכניסים את הילד. לא להשאיר ילדים לבד במקלחת, לעזור לכוון את המים, להישאר צמוד אליהם בזמן מקלחת ולא להזיז את הראש".

מה הנזקים שעלולים להיגרם מכוויות?  

"אצל ילדים הגוף אמנם קטן אבל שטח הפנים גדול ביחס לגוף ולכן גם כמות מים קטנה עלולה ליצור נזק גדול. הכוויה מתבטאת בשני תחומים - שטח הכוויה ועומק הכוויה. אצל ילדים אומנם יש יכולת ריפוי טובה אך העור דק יותר, ולפיכך שטח הכוויה יכול להיות גדול יותר, גם אם הילד נכווה מכמות מים קטנה. לכן אם לרוב כוויה ממים היא בדרגה שנייה, שטחית ועמוקה, כאשר שטח הכוויה גדול יותר הוא יכול להחמיר לכוויה מדרגה שלישית והנזק והצלקות והנכויות לאורך זמן - חמור יותר.

"אם הכוויה נרחבת, חשוב להימנע מ'תרופות סבתא'. יש לפנות לגורם רפואי כדי שיוכל להחליף תחבושות בתנאים מיוחדים, חדר מחומם, מים סטריליים וכיום יש חבישות מתקדמות שמונעות כאב וזיהום. הילד יכול לקבל תרופות להרגעת כאבים והרבה טיפולים נעשים תחת הרדמה וטשטוש, בייחוד בילדים כדי שלא יישארו נזקים פסיכולוגים, וכמובן חשוב שהילד יקבל חיסון טטנוס כדי למנוע זיהומים".