שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    דו"ח חריגות השכר: 85% חריגה לסמנכ"ל בכיר בעיריית טייבה
    חריגות שכר של עשרות אלפי שקלים במגזר הציבורי נחשפו גם השנה בדו"ח האוצר ל-2015. מוסדות ההשכלה הגבוהה כיכבו גם השנה בדו"ח, והשיבו 35 מיליון שקל. עובדי חברת נמלי ישראל השיבו כחצי מיליון שקל. בראש הדירוג – סמנכ"ל בכיר בטייבה ששכרו עמד על 32 אלף שקל, ואחריו מזכירת אגף ברשות שדות התעופה עם חריגת שכר של 80% ושכר של 31 אלף שקל

    סמנכ"ל בכיר בעיריית טייבה מרוויח שכר בחריגה הגבוהה ביותר במגזר הציבורי, בשיעור של 84.8%, בעוד המוסדות להשכלה גבוהה מככבים גם השנה עם מספר החריגות הגבוה ביותר. כך עולה מדו"ח חריגות השכר לכאורה בגופים הציבוריים לשנת 2015, שמפרסם היום (ג') אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

     

    בשנת 2015 נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-10% מהגופים הציבוריים – עלייה לעומת 9% בשנת 2014. בכ-60% מהגופים החורגים לכאורה נמצאה בין חריגה אחת לשתיים לגוף. מהדו"ח עולה כי המגזר בו נמצא שיעור החריגות הגבוה ביותר הוא מגזר הגופים הנתמכים, המורכב מהמוסדות להשכלה גבוהה ומגופים שעוסקים בחינוך – ב-33% מהגופים במגזר זה נמצאו חריגות, רובן במוסדות להשכלה גבוהה.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    שביעיית הגופים בהם נמצאו חריגות בחמש השנים האחרונות ברציפות מורכבת כולה ממוסדות להשכלה גבוהה: אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן, מכון טכנולוגי חולון ועיריית תל אביב-יפו.

     

    ב-10% מהגופים הציבוריים, כאמור, נמצאו חריגות שכר ב-2015, כלומר מדובר ב-73 מתוך 719 גופים ציבוריים. מבין 73 הגופים החורגים, ב-54 מהם החריגות נמצאו בשכרם של בעלי תפקיד, בשישה מהם נמצאו החריגות בשכרם של בעלי שכר גבוה וב-26 מהם נמצאו חריגות בשכרם של עובדי דירוג. הרשויות מקומיות הן המגזר עם מספר הגופים הגדול ביותר בהם נמצאו חמש חריגות ויותר לגוף. כך, ב-16 רשויות מקומיות חורגות מתוך 36 רשויות מקומיות חורגות נמצאו חמש חריגות ויותר לגוף.

     

    החריגה לכאורה בשכר בגופים הציבוריים מחושבת על ידי השוואת אחוז השינוי בשכר הממוצע ברוטו של בעלי התפקידים ומקבלי שכר גבוה של עובדי הדירוגים בגופים הציבוריים, והשוואת אחוז השינוי בשכר מקביליהם במגזר הממשלתי. הסייג בכותרת הדו"ח, "לכאורה", נובע מכך שייתכן שימצאו גופים שלמעשה אינם חורגים. אלה מופיעים בדו"ח משום שתגובתם לאוצר התקבלה באיחור, או משום שבחרו שלא להגיב. חריגות לכאורה שלא הוסברו, או שהוסברו באיחור, ייבדקו על ידי האוצר לאחר פרסום הדו"ח.

     

    עיריית תל אביב בראש

    הרשות המקומית עם מספר חריגות השכר הגבוה ביותר היא עיריית תל אביב-יפו עם 15 חריגות שכר שנעות בין 5.47% ל-9.95%. רשות מקומית נוספת, עיריית טייבה, מככבת בראש רשימת החריגות השנה, שם סמנכ"ל בכיר בחוזה בכירים ובמשרה מלאה הרוויח בשנת 2015, בתקופת הוועדה הממונה, 84.8% יותר ממקביליו במגזרת הממשלתי. שכרו החודשי ברוטו ב-2015 היה 32,233 שקל. מלשכת של ראש העיר בטייבה נמסר כי "הידיעה מדברת על החלטה בתקופת הוועדה הממונה, ולא מתקופת העירייה הנוכחית".

     

    במקום השני בחריגות השכר נמצאת מזכירת אגף בדירוג מפעלי ובמשרה מלאה ברשות שדות התעופה, עם חריגה של 79.9% לעומת מקביליה בסקטור הממשלתי. שכרה החודשי ברוטו בשנת 2015 עמד על 31,407 שקל.

     (נתונים: משרד האוצר)
    (נתונים: משרד האוצר)
     

    ברשות שדות התעופה מחו על הופעתה של עובדת הרשות בדירוג החריגות, בציון תפקידה כמזכירת אגף עם חריגה של 79.9%. לדברי הרשות, מדובר בעובדת שאמנם עבדה בעבר כמזכירה, אולם עברה לתפקיד תפעולי כראש משמרת וכבר שנים אינה עובדת כמזכירה. בתפקידה התפעולי היא עובדת בשעות היקרות של עבודה בערבי שבת, בשבתות, בלילות, בערבי חג ובחגים - שעות שהשכר בגינן במשק "מנפח" את הברוטו. לדברי הרשות, האוצר קיבל הסבר זה ועל כן הפליאה על הימצאותה של בעלת התפקיד בדירוג, בנוסף לעובדה שמזה תקופה ארוכה איננה ממלאת תפקיד של מזכירה כמצויין בדו"ח.

     

    במקום השלישי מדורגת משרה באוניברסיטת תל אביב המכונה "סטודנטים שעות" עם חריגה של 77.30% ושכר חודשי ברוטו בסך 17,588 שקל. מדובר ב-120 משרות כאלה. דירוג "סטודנטים שעות" מתייחס להעסקה של סטודנטים שלא בחלקיות משרה מסויימת (משרה מלאה או חלקית), אלא לפי מספר שעות. נתוני שכרם מתוקננים למשרה מלאה של 184 שעות עבודה לחודש ועל פיהם נקבעת החריגה.

     

    חריגה זו גבוהה, אבל במקרה הספציפי הזה ובמקרה של עובדים שעתיים באופן כללי, השכר שמקבלים הסטודנטים בפועל הוא נמוך משום שהם עובדים מספר שעות מועט. השכר מתוקנן לאורך כל הדו"ח למשרה מלאה, ובמקרה של עובדים שעתיים שכרם יוצא לרוב גדול משמעותית מהשכר שהם מקבלים בפועל.

     

    הבא בדירוג מבחינת שיעור חריגת שכרו הוא מנהל פיקוח בחוזה אישי של מנכ"לים ומקביליהם בתאגיד המים מי אונו בע"מ. זה עובד במשרה מלאה בשכר חודשי ברוטו של 16,909 שקל – שכר גבוהה ב-56.68% ממקביליו במגזר הממשלתי.

     

    במקום החמישי נמצא מנהל מחלקת משאבי אנוש של מכון וינגייט לחינוך גופני וספורט, שעובד ב-75% משרה, בדירוג מח"ר (מדעי החברה והרוח) ובתפקיד מנהל מחלקה. שכרו חורג ב-46.47% לעומת מקביליו במגזר הממשלתי ועומד על 20,170 שקל לחודש ברוטו.

     

    הבא בדירוג הוא מנהל מחלקת תפעול ברשות שדות התעופה, שעובד במשרה מלאה בדירוג מפעלי, ושכרו חורג ב-43.71% ממקביליו בסקטור הממשלתי. גובה שכרו עומד על 40,218 שקל ברוטו בחודש.

     

    ברשות שדות התעופה נמצאו 10 חריגות, כולן נעות בין 27% ל-79.90%. רשימה זו כוללת את מנהל מחלקת תפעול עם חריגה של 37.76%, מנהל מדור פיקוח טיסה עם חריגה של 36.20%, מנהל מדור פיקוח טיסה נוסף עם חריגה של 34.24%, מנהל מדור פיקוח טיסה שלישי עם חריגה של 33.66% ומנהל מדור פיקוח טיסה רביעי עם חריגה של 30.83%. כמו כן ברשות שדות התעופה נמצא ראש מחלקת שכר עידוד ששכרו חורג ב-31.90%.

     

    חריגה של 40.26% נמצאה במשרה מלאה של עובד בדירוג הנדסאים וטכנאים בעיריית גדרה, המרוויח 19,301 שקל בחודש ברוטו במשרה מלאה.

     

    חמישה עובדים בדירוג אחיד-מינהלי במועצה הדתית זכרון יעקב מרוויחים שכר שחורג ב-30.05% ממקביליהם בסקטור הממשלתי, עם 10,253 שקל בחודש ברוטו כל אחד.

     

    בנוסף שלושה עובדים בחוזה בכירים בעיריית הוד השרון עובדים בשכר שחורג ב-30% ממקביליהם בסקטור הממשלתי, ומרוויחים 21,391 שקל בחודש ברוטו.

     

    מנהל מדור רכש במשרה מלאה באוניברסיטת תל אביב, שעובד בדירוג מח"ר, מקבל שכר החורג ב-28.86% ממקבליו בסקטור הממשלתי, שעומד על 25,201 שקל ברוטו בחודש.

     

    מבין המוסדות להשכלה גבוהה, באוניברסיטת תל אביב נמצא מספר החריגות הגבוה ביותר, שעומד על 15, והן נעות בין 5.14% ל-77.30% (כאמור, במשרת "סטודנטים שעות").

     

    פעילות האכיפה חסכה 1.3 מיליארד שקל בשנה

    יחידת האכיפה באגף שכר והסכמי עבודה של האוצר מבצעת פעילות לשמירה על הקופה הציבורית ולהשבת כספי ציבור ששולמו כחריגות שכר לטובת קופות הגופים הציבוריים. סך החיסכון מפעילות האכיפה במהלך שנת 2016 עומד על כ-1.3 מיליארד שקל.

     

    כחלק מפעילותה הושג חיסכון כולל של חצי מיליארד שקל בעקבות מכתב שימוע בנושא חריגות בפנסיה התקציבית שנשלח להנהלת האוניברסיטה העברית ונציגי הסגל האקדמי הבכיר, שלאחריו התקבלה החלטת הממונה על השכר שמורה על הפסקת תשלום רכיב חורג אחד מתוך הרכיבים שהוזכרו בשימוע. בהמשך התנהל משא ומתן עם הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית להסדרת החריגות בפנסיה התקציבית, ואליו הצטרפו גם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה והטכניון, שגם בהן יש בעלי פנסיה תקציבים בקרב הסגל האקדמי הבכיר.

     

    במסגרת המשא ומתן נחתמו ארבעה הסכמים קיבוציים להסדרת חריגות הפנסיה התקציבית, וכך בוטלו תשלומים חורגים בתשלומי הפנסיה התקציבית ואילו בתשלומים אחרים נעשו שינויים. במסגרת צעד זה השיבו מוסדות השכלה אלה 35 מיליון שקל, וכמו כן הוא יביא לחיסכון אקטוארי (חיסכון העלות של המשך החריגה בעתיד) שמוערך בכחצי מיליארד שקל.

     

    פעילות נוספת של יחידת האכיפה הביאה להשבת כספים מרשות השידור. במסגרת הסדרה בהסכמה בעניינו של עובד בכיר ברשות השידור, מנה הממונה על השכר באוצר הענקת דרגה וחצי לעבוד לכשיפרוש מהרשות. החיסכון השנתי כתוצאה מכך מוערך בכ-30 אלף שקל, והחיסכון האקטוארי מוערך בכ-404 אלף שקל. בנוסף, ברשות השידור נדרש עובד במסגרת הסכם פשרה להשיב סכום של כ-30 אלף שקל ששולם לו בגין שעות כוננות שקיבלו שלא כדין.

     

    גם בשירותי בריאות כללית פעלה יחידת האכיפה, ובבדיקה שנערכה התגלה כי רכיב מסויים משולם לרופא בכללית באופן חורג לכאורה. התברר כי רכיב השכר לא הופחת כתוצאה מתקלה טכנית. ברגע שנמצא הליקוי הופחת רכיב זה משכרו של הרופא בהסכמתו באופן מיידי – בסך כ-6,700 שקל ברוטו לחודש. רופא זה גם השיב כ-60 אלף שקל. החיסכון השנתי והאקטוארי עומדים על כ-110 אלף שקל בגין פעולה זו.

     

    עובדת במועצת מבשרת ציון השיבה 60 אלף שקל 

    בתעשייה האווירית התברר לאחר בדיקה שערך הממונה על השכר כי קיימות חריגות לכאורה ברכיבי שכר שמשולמים לעובדי החברה באופן רוחבי. לאחר משא ומתן הושגה הסכמה עם נציגי העובדים והנהלת החברה על הפחתת חלק מרכיב הוצאות הרכב ושינויים בנושא שעות עבודה בחברה. כך הושג חיסכון שנתי של כ-33 מיליון שקל ברוטו וחיסכון כולל שמוערך בכ-725 מיליון שקל ברוטו.

     

    במסגרת פעילות השבת סכומי החריגות, מבין הרשויות המקומיות, הסכום הגדול ביותר שהושב הוא מעיריית חולון, בסך 12.4 מיליון שקל. זאת לאחר ש-38 עובדי תברואה בעירייה הגישו תביעה משפטית בה דרשו לקבל הפרשי שכר בעקבות עדכון ערך השעה, כך שחישוב ערך השעה יכלול תוספות שכר חורגות שתשלומן התאפשר מכוח הסכם שנחתם במארס 1999. אולם עמדת הממונה על השכר, לפיה התובעים לא זכאים לכלול את התוספות בחישוב ערך השעה, התקבלה על ידי שופט והביאה לחיסכון של 12.4 מיליון שקל, כאמור.

     

    בדוגמא נוספת של פעילות יחידת האכיפה, הופחתו כ-5,000 שקל משכרה הפנסיוני של עובדת המועצה המקומית מבשרת ציון, שקיבלה את שכרה על פי דירוג חורג. היא נדרשה להשיב 60,720 שקל - השבה שמביאה לחיסכון שנתי של 83 אלף שקל וחיסכון אקטוארי של לא פחות מכ-2 מיליון שקל.

     

    חיסכון מתמשך ועתידי של יותר מ-3 מיליון שקל הושג מפעולת יחידת האכיפה בעניין תוספות ששולמו לעובדי חברת נמלי ישראל באופן חורג. דו"ח ביקורת פנימי בחברה העלה חשד שתוספות אישיות שולמו לעובדים בכירים בחברת נמלי ישראל שלא כדין. בדיקה שנערכה בחברה העלתה שהתוספות שלומו באופן חורג לעובדים ולגמלאים בחברה. במסגרת הסדרה בהסכמה עם העובדים והגמלאים, הופחת גובה התוספות האישיות בכ-9,000 שקל ברוטו בממוצע לחודש לעובד, והושבו לחברה כספים ששולמו ביתר בעבר, בסך כ-480 אלף שקל ברוטו. החיסכון השנתי כתוצאה מפעולה זו עומד על כ-330 אלף שקל ברוטו בעוד החיסכון האקטוארי עומד על כ-3.08 מיליון שקל, כאמור.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דו"ח חריגות השכר: 85% חריגה לסמנכ"ל בכיר בעיריית טייבה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים