שתף קטע נבחר

לפיד על פסיקת בג"ץ: "הערכים ניצחו, גיוס זה לא רק לפראיירים"

יו"ר יש עתיד, המפלגה שהובילה את נושא השוויון בנטל בכנסת, בירך על הפסיקה נגד הפטור לגיוס חרדים – ותקף נחרצות את חברי הקואליציה וראש הממשלה. "נתניהו לא יכול להתחמק ולהתפתל", אמר. "הגיוס הוא לכולם – לא רק לפראיירים שמחוץ לקואליציה. נתניהו בגד בערכי צה"ל והציונות"

 

 

 

"בית המשפט העליון עשה היום צדק", הצהיר הערב (יום ג') יו"ר יש עתיד יאיר לפיד בתגובה לפסיקה הדרמטית של שופטי בג"ץ שלפיה התיקון לחוק הגיוס, שבמסגרתו צעירים חרדים אינם מחויבים להתגייס לצבא, אינו חוקתי ודינו להתבטל. מפלגת יש עתיד היא שהגישה את העתירה נגד התיקון לחוק יחד עם התנועה לאיכות השלטון.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
  • לעתירה שהגישה "יש עתיד" נגד התיקון לחוק הגיוס - לחצו כאן  

 

התיקון לחוק התקבל בכנסת לפני כשנתיים. היום קבעו שמונה מתוך תשעת שופטי בג"ץ כי "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון" והוא בלתי מידתי ובלתי חוקי. השופט בדעת המיעוט, נועם סולברג, סבר כי יש לדחות את העתירות האמורות שכן טרם בשלה העת להכריע אם ההסדר אינו חוקתי. לפי החלטת בג"ץ, ההסדר יושהה לשנה ובשנה זו יהיה צורך לגבש חוק חדש.

 

"הערכים ניצחו היום, רוח צה"ל ניצחה היום, החיילים שלנו ניצחו היום", אמר לפיד. "התברר שאפשר אחרת. היום התחלנו לסובב את ההגה של הספינה לכיוון של שפיות וערכים. בשביל זה באנו לפוליטיקה. גיוס לכולם. עבודה לכולם".

ח"כ יאיר לפיד, הערב (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
ח"כ יאיר לפיד, הערב(צילום: מוטי קמחי)

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

יו"ר יש עתיד תקף תגובתו לפסיקת בג"ץ לא רק את התנועות החרדיות, אלא גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת השרים נפתלי בנט ואיילת שקד. "נתניהו לא יכול להמשיך להתחמק ולהתפתל", אמר לפיד. "הגיוס לצה"ל הוא לכולם, לא רק לפראיירים שאין להם מפלגה בקואליציה. גמרנו להיות פראיירים. בג"ץ קבע, אין בישראל אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. אין דבר כזה חוק בלי אכיפה ויש דבר כזה ערכים מקודשים. יש דברים שעומדים מעל הישרדות פוליטית והיאחזות בכיסא.

 

"הייתי בכנסת כשהם ביטלו את השוויון בנטל. אתם יודעים מה היה הדבר הכי בולט, אותם אנשים; נתניהו, איילת שקד, בנט. אותם אנשים שהעבירו אתנו את החוק, הם אלה שביטלו אותו. נתניהו נאם אז בממשלה כמה זה חשוב. שקד עמדה בראש 'ועדת שקד' שהעבירה את המתווה בכנסת. נפתלי בנט סיפר זיכרונות מהשירות הצבאי.

 

"ואז התחלפה ממשלה והם הלכו והצביעו בדיוק להיפך. וכששואלים אותם למה הם אומרים, 'כי קודם לפיד הכריח אותנו, ועכשיו ליצמן הכריח אותנו'. אין להם בושה? בנושא כזה? זה הילדים שלנו. זה הצבא שלנו. מה שעשה נתניהו זו לא רק בגידה בערכים של הציונות ובערכי צה"ל, זו בגידה בערכים של המחנה הלאומי".

 

לפיד גם שיגר חצים לעבר מפלגת העבודה: "הם לא יותר טובים. לא נשכח איך הם ברחו מאולם המליאה כשהצבענו על השוויון בנטל. לדיראון עולם ייזכר להם. ישבו עם אריה דרעי מחובקים באולם צדדי, כדי שכולם יראו שהם לא מצביעים בעד הגיוס לצה"ל".

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
(צילום: יובל חן)
 

 

בנאומו גם פנה לפיד לשר הביטחון אביגדור ליברמן: "זה בידיים שלך. אתה אחראי על צה"ל. אתה צריך לכנס היום מסיבת עיתונאים ולהגיד, 1כולם מתגייסים. כולם משרתים בצבא. אחרת לא תהיה ממשלה".

 

חוק הגיוס, ובשמו הרשמי "חוק השוויון בנטל", למעשה נכפה על הממשלה. עד לשנת 2013 היה מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות, המאפשר להם דחיית שירות או פטור מלא, מוסדר ב"חוק טל", אך בפברואר 2012 קבע בג"ץ כי הוא אינו חוקתי וקבע שלא ניתן להאריכו מעבר למועד שנקבע לו – אוגוסט באותה שנה – ובכך גלגל אל ראש הממשלה בנימין נתניהו את תפוח האדמה הלוהט.

 

כמה חודשים לפני פקיעת החוק החלה הקואליציה להתפורר, הכנסת פוזרה והוכרזו בחירות, ובעקבות כך העניק בית המשפט לממשלת המעבר ארכה נוספת לתיקון החוק. בחירות 2013 עמדו, אפוא, בסימן גיוס החרדים.

 

מי שהוביל את הנושא עם הקמת ממשלת נתניהו השלישית היה יאיר לפיד ומפלגתו יש עתיד, שביקשו לנצל את היעדרות החרדים מהקואליציה כדי לבצע מהלך היסטורי משמעותי לקידום השוויון בנטל. בראש ועדת השרים המיוחדת שהכינה את החוק עמד איש המפלגה, השר יעקב פרי, והמלצותיה הרחיקו לכת: כל תלמידי הישיבות יגויסו – מלבד 1,800 שיוכרו כ"עילויים" ויקבלו פטור, בדומה לספורטאים מצטיינים.

 

עם הקמת הממשלה הנוכחית וכניסת ש"ס ויהדות התורה לקואליציה, פעלו במפלגות החרדיות במרץ לבטל את כל החוקים שהם מכנים "גזירות לפיד" – וחוק הגיוס תחילה. מכיוון שביטול ממש לא בא בחשבון במקרה זה, שהרי בג"ץ פסל את ההסדר הקודם של שפטר את בני הישיבות משירות, תיקנו החרדים את החוק באופן שמסרס אותו.

 

בגרסתו המתוקנת הוא קובע כי אם לא תהיה עמידה ביעדים יבוטל החוק ב-2023 (ולא ב-2018), אך בסמכות שר הביטחון לשנות אותם בעצמו על פי שיקול דעתו. המשמעות: אם לא יתגייסו מספיק תלמידי ישיבה ב-2022, יוכל השר להוריד את הרף לקראת 2023, על מנת שהחוק לא יבוטל. בעקבות כך הגישה מפלגת יש עתיד את העתירה לבג"ץ נגד החוק המתוקן, שלטענתה אינו מקיים את התכלית של פסילת חוק טל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, הערב
צילום: מוטי קמחי
מומלצים