שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מי שלא זוכר את העבר, לא יהיה לו עתיד"
    הזמר חיים משה ממשיך למלא אולמות, אבל הוא גם יודע שעולם המוזיקה השתנה. "סטטיק ובנאל מצליחים לגעת בי וזה אומר שהם עושים את זה ממש טודו בום". איך עובדים בשיטה המסורתית בעידן של פייסבוק, על הקשר עם שמעון פרס ומה מצליח לרגש אותו. ראיון לקראת פתיחת סיבוב החורף בפסטיבל המוזיקה של ראשון לציון

    בשיתוף עיריית ראשון לציון

     

    חיים משה אוהב לעבוד בשקט, בלי הרבה רעש. וכך בשקט, סיים לאחרונה סיבוב הופעות קיצי באולמות בכל הארץ, כמו הזאפה, רידינג וברלה. רובן סגרו קופות או כפי שקוראים לזה בשפת האמנים - 'סולד אאוט'. אבל את חיים משה לא תמצאו בראש טבלאות ההשמעות ביוטיוב, הוא מגיע ממקום אחר והקהל שלו מגיע מאותו מקום רגשי וחם.

     

    אחרי ארבעה עשורים וכמעט 30 אלבומים שהוציא, נדמה שחיים משה יכול למלא 4 הופעות שונות ברצף עם שירים שלא חוזרים על עצמם. יש לו רפרטואר עשיר, הוא מחושב מאוד ובוחר את שיריו בקפידה רבה. כשנשאל על דור הכותבים החדש - הצעיר יותר, מפתיע ואומר שאינו מתחבר בקלות לכותבים הצעירים שאחראים על רוב הזאנר המוזיקאלי שאליו משייך עצמו חיים משה - המוזיקה הים-תיכונית.


     (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    (צילום: אוהד רומנו)

    "גיספן, אביהו מדינה ויש עוד כמה. לחומרים שלהם אני מתחבר. לעיתים אנחנו נפגשים ויש שיתופי פעולה וכתיבת שירים", אומר משה. "לשירים טובים מתחברים, גם אחרי שנים" אומר משה והוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. עובדה, בעידן כוכבי היוטיוב וטבלאות ההורדות באינטרנט, משה ממשיך להתנהל בדרכים הישנות והטובות וממשיך להופיע מול אולמות מלאים. 

     

    חיים משה הוא מראשוני המוזיקה הים תיכונית בישראל. את הקריירה שלו החל בשנות ה-70, ב"צלילי הכרם" עם חברו הטוב דקלון, שיגיע כאורח להופעתו בסוכות, בפסטיבל ראשון לציון, אחרי 40 שנות קריירה, חברות ויצירה משותפת.

    40 שנות קריירה, חברות ויצירה משותפת. משה ודקלון.  (צילום: אסף משה ) (צילום: אסף משה )
    40 שנות קריירה, חברות ויצירה משותפת. משה ודקלון. (צילום: אסף משה )

    במופע של חיים משה בפסטיבל המוזיקה בראשון לציון יתארח דקלון, במופע של שירי כל הזמנים יחד עם לא מעט נגנים וזמרות ליווי.

     

    "דקלון הוא כמו חלק מאבות המזון"

    "אחרי סיבוב קיץ מוצלח, שהוכיח את עצמו, החלטתי לצאת לסיבוב חורף", מספר משה. "לפתוח את הסיבוב עם דקלון זה רק טבעי. דקלון הוא אחד מאבות המזון של המוזיקה הישראלית, שומעים את טביעת הקול המיוחדת שלו, את הרוך ואת הכבוד לשירה וזו הסיבה שהשירים שלו נשארים רלוונטיים גם שנים אחרי שיצאו לאור".

     

    משה מספר כי דקלון, יחד עם משה בן מוש (גיטריסט וחבר להקת 'צלילי הכרם'), היו "המורים" שלו. "איתם למדתי את כל הבסיס של להיות זמר, איך לשיר בכל מיני סגנונות לקהלים שונים. זכיתי במורים הכי טובים שהיו אז, בתחילת דרכי. אחד זמר ענק והשני מוזיקאי בחסד. כיף לארח את דקלון במופע שסוגר את המעגל".

     (צילום: מאיה סלע) (צילום: מאיה סלע)
    (צילום: מאיה סלע)

    "הכי טבעי בשבילי שדקלון יהיה שם. כך גם סגיב כהן. אהבתי את הפשטות שלו וכשהכרנו אישית, גיליתי כותב טקסטים ומלחין משובח, מאד מזכיר את אביהו מדינה בסגנון שלו. עד היום שיתפנו פעולה בשיר אחד "איך שבאת" ויש עוד שיר אחד שהוא כתב לי שאני מקווה שיכנס לאלבום הבא שלי".

     

    - פעם היית מאד קשור לעוזי חיטמן והרבה שירים שלך נכתבו על ידו.

    "עוזי חיטמן היה ונשאר נשמה גדולה. היה לנו חיבור מיוחד. הייתי יכול לשמוע

    שיר יווני, לחשוב על כיוון מסוים, בלי להבין מילה ועוזי היה מתחבר למחשבות שלי וכותב את מה שאני מרגיש או חושב. הוא היה אחד הכותבים הכי מיוחדים ואחד אנשים המשפיעים ביותר בקריירה שלי. כל השירים שעוזי כתב לי ולאחרים הם שירים על- זמניים".

     

    "למזלי התברכתי לכל אורך הקריירה בכותבים ומלחינים מהשורה הראשונה וזה לא דבר מובן מאילו. לעבוד עם אנשים כמו חיטמן, אהוד מנור, נעמי שמר, אביהו מדינה, ציון שרעבי, יאיר קלינגר, לאה לופנפלד, שמוליק קלוסקי, שם טוב לוי, אילן גולדהירש, אתניקס, יוסי גיספן, אבנר גדסי, שמעון בוסקילה ועוד רבים וטובים - זו זכות גדולה".

     

    אז והיום - טודו בום

    קשה שלא להכיר בעובדה כי היום זה עולם של אמנים צעירים מול אלה המבוגרים. עולם האינטרנט שינה את האופן בו אנו צורכים מוזיקה ועולמות כמו יוטיוב ופייסבוק שולטים ודרכם מפיצים את הלהיטים החדשים לעולם.

     

    כשמשה נשאל, כיצד שומרים על הגחלת והמעריצים, הוא אומר: "לפני 30-40 שנה רק אם היית זמר היית יכול לשיר. בסגנון המזרחי באותה תקופה היינו שני זמרים על מדינה שלמה - אני וזוהר ארגוב. היינו מופעים בלי סוף. אחד בצפון אחד בדרום. וכן, לא היינו חברים קרובים, או מכרים. מאז שזוהר לצערי נפל בסמים וסיפורים ומת, נשארתי די לבד במערכה, עד לעידן החדש, עד לפריצה של אייל גולן ושרית חדד בשנות 2000".

     

    -אתה מרגיש את השינוי עליך?

    "היום יחצן מחליט מי יהיה זמר ומי לא", אומר. "אז זה היה הרבה יותר קשה. היה יקר מאד להפיק אלבום - גם מבחינת התקשרות, שהתעלמה וגם מבחינת הפקה. היום, כל ילד עם מחסן קורא לעצמו מעבד. אז עבדו בתעשייה מוזיקאים ענקיים כמו ננסי ברנדס, יגאל חרד ואריה ברקוביץ. אני לא מבקר מוזיקה ובזמני לא היה יוטיוב אבל השירים הטובים היו עובדים אז וממשיכים לעבוד גם היום. איכות זו איכות".

     (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    (צילום: אוהד רומנו)

    - ובמוזיקה הים תיכונית, מה השינויים הגדולים שאתה מזהה בין אז להיום?

    "הסגנון המוזיקלי המוביל השתנה. העולם שייך לצעירים ולסגנונות והפופ והראגטון לסוגיו. אני לא כל כך מתמצא בהם, יש כל כך הרבה זמרים חדשים ומוכשרים. מה שסטטיק ובנאל עושים הם עושים הכי טוב ובהפקה ממש טובה. אתה לא יכול לשמוע אותם בלי לזוז ואם זה מצליח לגעת גם בי, זה אומר שהם עושים את זה ממש טודו בום! (טוב)", הוא אומר ומחייך. "משמח אותי, שבנאל, הבן של שימי, מצליח ומשחזר את ימי הכוכבות של אבא שלו".

     

    "אבל כל זה לא אומר שנגמר הביקוש לסגנון הים תיכוני, המזרחי המסורתי הקודם", מוסיף. "ברוך השם, ההופעות מלאות ויש ביקוש לחומר הזה. עדיין אפשר לראות בהופעות המון צעירים לצד קהל מסורתי. צעירים בשנות ה-20, שמכירים את כל המילים, שמגיעים לחדר הלבשה או עולים לבמה להצטלם סלפי - זה הדבר הכי מחמיא שיכול להיות".

     

    שמעון פרס -בן אדם ענק

    -תפצח לנו את הסוד של מסורת דווקא בעידן הפייסבוק

    "השנה היא 2017, את יודעת מה זה עושה לך, כשזוג בוחר בך ובשיר שלך "נשבע", כן, זה מ-1988, כדי להיכנס איתו לחופה, ברגע הכי מרגש בחיים שלהם? זה לא דבר רגיל. זו אחת מתעודות ההוקרה הכי גדולות שזמר יכול לקבל. השיר כמעט בן 30 שנה ועדיין בשיאו ובכוחו. היום אורך חיים של שיר הוא בין חודש וחצי לחודשיים.

     

    "כמה שירים יצאו בעשור האחרון שהחזיקו ומחזיקים שנה?", שואל. "זו הסיבה שאני לא ממהר להיכנס ולהקליט. רק כשאני מוצא משהו שנוגע בי אני חושב על זה. אני לא לחוץ. יש לי מספיק להיטים למלא הופעה ואת השירים שלי אני בוחר ברצינות".

     

     (צילום: מאיה סלע) (צילום: מאיה סלע)
    (צילום: מאיה סלע)

    - בימים אלה מציינים שנה למותו של שמעון פרס. היה לכם קשר מיוחד

    "את פרס ראיתי בעיקר בשנות ה-80-90. אחד המפגשים שזכורים לי יותר, היו כשבא לברך אותי על זכייתי בפסטיבל דרור ב-1985. השתתפו בפסטיבל הזה מיטב הזמרים באותה תקופה והשיר שלי, "עד כלות הנשימה" זכה במקום הראשון. הוא בא לברך אותי על הזכייה ואני זוכר עד היום איך הוא קרא לי חיים 'מו'ישה', במבטא הזה שלו".

     

    "היה בינינו קשר חברי. הוא היה בן אדם ענק אבל החברות שלנו היתה פרטית בסופו של דבר".

     

    - אז מה מחכה לנו בהופעה בפסטיבל המוזיקה של ראשון לציון ב-7.10?

    "עד שעות ספורות לפני ההופעה אני לא יודע את הליינאפ של השירים. אני מכין את השירים לפי המקום אליו אני מגיע. אני מבטיח שאף אחד לא יתאכזב", הוא אומר. והאמת שעם ניסיונו בן עשרות השנים לא נראה שצריך לדאוג. "אני יכול להגיד לקהל שלי רק תודה שהם איתי לאורך כל הדרך. זה לא ברור מאליו".

     

    בשיתוף עיריית ראשון לציון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים