שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הסדרה על אפרים קישון מציגה תמונה מלאה ומעניינת

    "קישון: שמו הולך לפניו", סדרה דוקומנטרית המתבססת על שיחות בין אפרים קישון לירון לונדון, מצליחה להביא למסך את דמותו על כל צדדיה - מהאיש שהשמיע לילדיו נאומים של היטלר, ועד היוצר הסאטירי שהעריץ ותיעב את מדינת ישראל. לא תשתעממו לרגע

     

     

    מתוך הסדרה

    מתוך הסדרה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לפני 25 שנה הזמין אפרים קישון את ירון לונדון לביתו הפסטורלי בשווייץ, כדי שידובב ממנו את סיפור חייו. לונדון שהה שבוע אצל קישון ואת השיחות היומיות שלהם תיעד בספר "ירון לונדון קישון – דו שיח ביוגרפי". השיחות האלה הן חומר הגלם המרכזי בסדרה הדוקומנטרית "קישון: שמו הולך לפניו" שהפרק הראשון שלה עלה אתמול (א') בערוץ 8 של HOT.

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "הישרדות": גמר ללא מנצחים

    "שלג צח": פשע מבולגן

    כמה חבל ש"אפיזודס" מסתיימת

     

    קישון הוא תמהיל של ניגודים. היום הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של הסאטירה וההומור הישראלי, אלא שבשנות ה-60 וה-70, אז הייתה היצירה שלו בשיא פוריותה, הוא נהנה מאהבת הקהל אבל התכווץ מול זלזול מצד הממסד והאליטה התרבותית בארץ.

     

    הוא היה ניצול שואה שמחק את עברו והשתלט על השפה העברית במהירות שיא כאילו החיים שלו היו תלויים בזה (ובמידה מסוימת הם אכן היו) כדי להיטמע כישראלי, ואכן הצליח לאלף אותה ולהותיר עליה טביעת אצבע, אבל לאורך כל הקריירה שלו הביט בישראליות מבחוץ, נקודת מבט שאפשרה לו לזהות את האבסורדים שהיוו את בסיס הסאטירה שלו. הוא העריץ את מדינת ישראל אבל תיעב את המוסדות שלה, את הפקידות, את הבירוקרטיה. הוא הגן עליה בכל מקום בעולם אבל ב- 25 השנים האחרונות לחייו הוליך את עלבונו לשווייץ ועבר לחיות בה.

     

    תמהיל של ניגודים. אפרים קישון (באדיבות ערוץ 8) (באדיבות ערוץ 8)
    תמהיל של ניגודים. אפרים קישון(באדיבות ערוץ 8)
     

    כדי להפוך שיחות כתובות לטלוויזיה – ובהיעדר ראיונות מצולמים – בחרו היוצרים (אריק ברנשטיין ואליאב לילטי) בדמות אנימציה מסגנון עדות "ואלס עם בשיר" שתייצג את קישון. את הדמות דיבב במבטא הונגרי כבד שמואל וילוז'ני, דיבוב שאני מודה שגם בפרק האחרון עדיין התקשיתי להתרגל אליו, והקליטו שוב את לונדון. הבחירה בדיאלוג של לונדון וקישון היא מוצלחת מאוד. שניהם בעלי הומור, חדים ומלהטטים בשפה. משלימים את התמונה חומרי ארכיון וראיונות עם שלושת הילדים של קישון – עמיר, רפי ורננה – ואשתו הראשונה, חווה.

     

    סצנה בלתי נשכחת בסדרה היא של קישון נוסע עם הילדים שלו ברכב כשברקע הוא משמיע להם נאומים של גבלס והיטלר. נדמה שהכל מקופל בסיטואציה הזו – השואה שעיצבה אותו, הדרך שלו לנצח אותה, תפקיד המשפחה בניצחון הזה. ההומור שמתחתיו רוחש ים של חרדות. "שמו הולך לפניו" מצליחה לצייר תמונה מלאה של קישון שמקיפה את הצדדים הפחות נעימים שלו מצד אחד, בעיקר כאיש משפחה, ומצד שני כיוצר עם דחף קיומי חזק מאוד והספק בלתי נתפס, שיצר כדי להימלט מהעבר שעיצב אותו.

     

    שלושת הפרקים נספגים בקלות ולא משעממים לרגע, ובמקביל מספקים תמונה תלת-ממדית ואנושית של אדם שדווקא היום, בתקופה שאין בה מקום לדקויות והכל בה שחור ולבן, יכולת האבחנה הבלתי מתלהמת והחדה שלו נחוצה פה יותר מתמיד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים